היום פורסם שהמוח של טלגראס יוסי משי הסכים להסגרה מרצון מהולנד והגיע לישראל.  עם הגעתו השופט יובל קדר החליט לעצור אותו בעילה של חשש הימלטות, ושיבוש.  השם שנתנו לפרשה "דב ירוק".   6/5/2025.

 

 

איזה חשש הימלטות יש פה אם יוסי משי בא לישראל מחו"ל מרצון.  חשש הימלטות זה כשאתה בישראל ורוצה לברוח, אבל כשאתה בא לישראל אחרי שהעו"ד שלך סגר פרטים עם הפרקליטות, וזה מרצון, איפה יש פה חשש הימלטות?  להימלט מהמקום שאליו הגעת מרצונך החופשי???

ואיזה שיבוש יש פה?  החקירה הסתיימה לפני 6 שנים…..כל הנאשמים האחרים כבר סגרו עסקאות.  כבר חיטטו לכולם בטלפונים ובעננים בהליכי חיפוש לא חוקיים.  הוא מגיע עם מזוודה אחת או שתיים מהולנד.  כל השנים האלה היה בחו"ל ויכול היה לשבש מה שבא לו, למחוק מעננים, וכו'….  בשלב הזה של התיק אין לו מה לשבש.

זה רק מראה איך שופטי ישראל מתוכנתים לקשקש ולחרטט על מסוכנות, הימלטות ושיבוש כמו רובוטים, בלי שום חשיבה עצמית, כי בישראל ברירת המחדל היא קודם לעצור ואח:כ חופש, כשזה צריך להיות הפוך….קודם חופש ואח"כ מאסר.  הסיבה מאוד פשוטה.  בישראל אין חזקת חפות.

 

 

 

במקום לרדוף את אנשי הטלגראס, צריך לעשות לגליזציה לסמים קלים.  הטלגראס היה עסק מבורך.

 

פורסם בכלכליסט ע"י אמיר קןרץ 6/5/2025

 

נגמר לו הכסף? כך הוסגר המוח הפיננסי של טלגראס

ערב יום הזיכרון נחתה בנתב"ג טיסה מאמסטרדם. מהמטוס יצא בחור צנום בן 40 המכונה "גל", שלווה על ידי שוטרים לחקירה במטה להב 433 בלוד. זאת לאחר שנים של הימלטות מרשויות החוק, שלא ידעו היכן הוא מסתתר, מאז נלכד בפעם האחרונה לפני שבע שנים בעדשת מצלמתו של שוטר גרמני שעקב אחריו בברלין, כפי שנחשף בעבר בכלכליסט.

האיש הוא יוסי משי, חסיד סאטמר בעברו, שנחשב ל"מוח הפיננסי" ול"גזבר" של ארגון הפשיעה טלגראס, בו שימש כמספר 2 של המייסד והפנים המוכרות של הארגון, עמוס סילבר, שנכנס לכלא בחודש שעבר. משי הוא האחרון מבין חברי הנהלת טלגראס שלא הועמד לדין עד היום, לאחר שבמשך שש שנים מאז גל המעצרים בפרשה ב־2019 לא אותר, הסתתר באירופה והקפיד לא לעלות על הרדאר כאשר צו אינטרפול ריחף מעל ראשו.

עם נחיתת משי בארץ, הודיעה הפרקליטות שהמהלך נעשה "לאחר הליך חזרה מרצון שהתנהל בעניינו בהולנד בעקבות בקשת הסגרה שהוגשה מטעם המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה". היא עדכנה ש"כתב אישום בעניינו צפוי להיות מוגש בהמשך על ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות, לאחר הארכת מעצרו".

למחרת הובא משי לבית משפט השלום בראשון לציון. יחידת הסייבר בלהב 433 הגישה גיליון חשדות ארוך נגדו, שכולל, בין השאר, עבירות של יצוא, יבוא, מסחר והספקה של סמים מסוכנים, תיווך בעסקי סמים מסוכנים, הדחת קטין לסמים מסוכנים, עבירות הלבנת הון, עבירות מס, ניהול ארגון הפשיעה טלגראס, מימון פעילותו וביצוע עבירות במסגרתו, קשירת קשר לעשות פשע ושיבוש מהלכי משפט.

בתמונה הפרקליט פינוקיו יוני חדד

בעקבות הסכמה בין המשטרה לעו"ד מהסנגוריה הציבורית שייצג אותו בדיון (יצא הגורל וסנגורו עו"ד איתי רוזין בדיוק המריא לחו"ל ביום שבו משי נחת בארץ), הוארך מעצרו בשבוע עד היום. השופט יובל קדר כתב בהחלטתו ששוכנע כי "קיים חשד סביר שהחשוד ביצע את המיוחס לו. ממכלול הנתונים בתיק קמה עילת מעצר מסוג מסוכנות וכן עילת מעצר של חשש לשיבוש וכן קיים חשש להימלטות מאימת הדין, שכן החשוד הוסגר ממדינה אחרת לאחר תקופה ארוכה שבה לא שהה בישראל".

"השני בהיררכיה בארגון"

לפי הראיות בתיק, משי היה בין מייסדי ומנהלי רשת טלגראס, לצד סילבר, ה"ראש" שדמותו מזוהה יותר מכל עם הארגון, ובראל לוי, שהיה ה"מנכ"ל" של טלגראס בישראל. הרשת, שהוקמה ב־2017, הפעילה קבוצות טלגרם ששימשו פלטפורמה לסחר לא חוקי בסמים, בעיקר קנאביס, ובהמשך גם סמים מסוכנים נוספים, בהם LSD ואקסטזי. עד מהרה היא הפכה לרשת הפצת סמים פופולרית במיוחד ותפקדה כארגון פשיעה לכל דבר: הרשת העסיקה יותר ממאה איש, שקיבלו משכורות מהארגון, שפעל במבנה היררכי מסודר עם דרג ניהול בכיר, מנהלי ענפים, שליחים ועוד, כשלכל אחד מהמנהלים והעובדים הודבק כינוי כדי לשמור על חשאיות.

יותר מ־3,500 סוחרי סמים שיווקו ומכרו סמים לציבור באמצעות ערוצי הטלגרם של טלגראס, והעבירו לארגון מאות אלפי שקלים בכל חודש בתמורה לפרסום – שהתחלקו בין אנשי הארגון, בהתאם למעמדם. בין השאר, גם קטינים רכשו סמים באמצעות טלגראס, ואף פעלו כסוחרי סמים. הפרקליטות העריכה בעבר שבמהלך שנתיים של פעילות גלגל הארגון הכנסות של כ־30 מיליון שקל.

משי עמד בראש מה שהוגדר כ"ענף גזברות" בטלגראס, שהיה אחראי על גביית הכסף עבור הפרסום מסוחרי הסמים שפעלו בפלטפורמה, ניהול מערך השליחים שניידו כספים וסמים, אחראי לחלוקת שכר ועמלות למנהלים ולעובדים בטלגראס ועוד. לדברי הפרקליטות, "משי תפקד בארגון כסמנכ"ל כספים, והיה השני בהיררכיה אחרי סילבר. הוא שימש גורם מכריע בקבלת החלטות כספיות".

החקירה הסמויה שנוהלה נגד טלגראס היתה מורכבת, ובמהלכה אחד מאנשי הארגון שהפך לעד מדינה, הופעל כסוכן סמוי ואסף חומרים מרשיעים נגד חבריו (לימים, במהלך המשפט, הוא ניסה לשים קץ לחייו ואושפז במצב קשה). במרץ 2019 המשטרה יצאה לגל מעצרים חובק עולם, שבמסגרתו נעצרו עשרות ממנהלי טלגראס, כולל סילבר שנעצר באוקראינה והוסגר לישראל, חודש לאחר מכן כבר הוגשו כתבי אישום בפרשה.

במהלך השנים 27 מנאשמי ארגון טלגראס הורשעו, הבכירים שבהם ב־2024 לאחר הליך גישור עם המדינה, שבמסגרתו הוסכם שיוטלו עליהם עונשי מאסר וקנסות. את העונשים הכבדים ביותר ספגו סילבר – 8 שנות מאסר (כמחצית מהתקופה הוא כבר ריצה במעצר באוקראינה ובישראל), ולוי – 7.5 שנים (נקבע שביהמ"ש יוכל להפחית עד שנה וחצי אם ישתכנע, על בסיס חוות דעת מקצועיות, שהוא השתקם). אלא שהבכיר השלישי, משי, הצליח לחמוק מתחת לאף של הרשויות, אף על פי שחצי שנה קודם המשטרה כבר "ישבה לו על הזנב".

בתמונה:  משה שטרית השוטר עם אובססיה למגר את הקנאביס

"הוא המוח והכסף"

דו"ח חקירה שחשפנו בכלכליסט ביולי 2019 הראה שבספטמבר 2018 המשטרה הגרמנית, לבקשת הרשויות בישראל, עקבה במשך כמה ימים אחרי שלושת מייסדי טלגראס – סילבר, לוי ומשי – בעת שנפגשו בברלין. אולם זו היתה הפעם האחרונה שהמשטרה ידעה את מיקומו של משי.

ביום שבו פשטה המשטרה על טלגראס, התקשר אחד מחברי הארגון, שכונה "פיש פיש", למשי, שכבר אז הסתתר, ושאל אותו אם הוא מתכוון להמשיך ולברוח. "הוא אמר שעצרו את אמא שלו ושהוא זרק את כל המכשירים לים ושזו הפעם האחרונה שמישהו ישמע ממנו", סיפר פיש פיש לחוקרים, "השיחה האחרונה היתה 'ביי לנצח'".

בעדויות שחשפנו אז, מנהלים בטלגראס ושליחים של הארגון סיפרו על משי: "גל הוא המוח והכסף. הוא מנהל את הארגון בפועל. נראה שגל שלט על הכל – מהסוחר הבודד שמוכר ללקוח ועד בעצם המגדלים", אמר אחד מהם לחוקרים. אחר סיפר: "גל הוא הגזבר, הוא אחראי על כל כסף שנכנס ויוצא, אחראי על מנהלי משלוחים. עמוס וגל הם שותפים מלאים בהכל, מבחינה כלכלית וטכנולוגית. הם מחליטים מי מתכנת מה, הם מחליטים מי יהיה איפה, הם קובעים מי יקבל משכורת או מענק".

כמי שהכסף עבר דרכו, במשטרה חשדו שמשי נמלט איתו. ראש יחידת הסייבר בלהב 433 בעת הפרשה אמר, למשל, בתוכנית “עובדה” ב־2020 כי "הכסף של טלגראס נמצא בחלקו אצל משי וחלקו במקומות אחרים. יוסי משי מחזיק הרבה מאוד כסף".

גורם המעורה בפרשה אמר לכלכליסט השבוע שכעת המשטרה מנסה להוציא ממשי בחקירתו בארץ היכן הכספים: "שואלים אותו בחקירה 'איפה הכסף', חושבים שיש לו ארנקי ביטקוין מפוצצים. אבל הם חיים בסרט, כי אין כסף. עצרו את אנשי טלגראס ברגע שהם התחילו להיות רווחיים לפני הפריחה הגדולה, לא נצבר שם יותר מדי".

"כמה אפשר לחיות כנמלט?"

ובכל זאת, כנראה שכספים שנצברו אצלו, סייעו למשי להעביר את השנים האחרונות באירופה כנמלט. "אפשר להניח שאחת הסיבות שהוא החליט להסגיר את עצמו היא שנגמר לו הכסף", אומר גורם המקושר לטלגראס. "אפשר לחיות כנמלט בחו"ל, כל עוד אתה לא עולה על הרדאר של הרשויות – כמו לנסות לחצות מעבר גבול או להיעצר על ידי שוטר – אבל כמה זמן אפשר לחיות ככה? הוא גם ראה שכולם כבר סיימו את ההליכים נגדם, והבין שאי אפשר להתחמק ולהיות נמלט לעד, ורצה לשים את הסיפור הזה מאחוריו".

זה מה שהוביל את משי, ממקום מחבואו, לפני כחצי שנה, ליצור קשר עם עו"ד רוזין, שייצג גם נאשמים אחרים בפרשה. הפנייה אליו הגיעה באמצעות איש קשר ולאחר מכן הם שוחחו ישירות. משי הבהיר שהוא רוצה להסגיר את עצמו ולהישפט בישראל. במשך כמה חודשים ניהל רוזין את המגעים מול הפרקליטות להסגרתו של משי, עד שהצדדים הגיעו להבנות. בין השאר, מספרים מקורות לכלכליסט, אחת ההבנות היא שבת זוגו של משי, שכונתה "פוני" ולקחה חלק פעיל ב"ענף הגזברות" בטלגראס, לפי עדויות בפרשה, לא תועמד לדין. עם זאת, אין כל הבנה או הסדר עם משי לגבי האישומים והעונש הצפויים לו.

ב־10 במרץ משי התייצב בתחנת המשטרה באמסטרדם והסגיר את עצמו. בימים הבאים הוא לווה בידי עורכת דין מקומית, שביקרה אותו בתא המעצר וקישרה בינו לסנגורו בארץ. לאחר שהוגשה בקשת ההסגרה של ישראל להולנד, משי הודיע לביהמ"ש בהולנד שהוא לא מתנגד להסגרתו ובהליך מזורז חתם על מסמכי ההסגרה מרצון – והמתין לטיסתו לישראל.

בימים אלה משי נחקר במשטרה, וכאשר יוגש נגדו כתב האישום הוא ישאף, כמו חבריו, להגיע להסדר טיעון עם המדינה. במסגרתו, הוא מקווה שהעונש שיוטל עליו, למרות ההימלטות, לא יהיה יותר חמור משל שני שותפיו הבכירים להנהלת טלגראס.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/r17lmeixle

סיכום תיקי טלגראס הכינה עו"ד מאי הר שי

דב ירוק /סיכום תיקי פ"א

סמים קלים (טלגראס) – שיטה ודרכי עבודה 1
סמים קשים ("קוק טהור" ו-"קולומביה ישראל") 10
רשימת עדי תביעה 15
סיכום פ.ע. עם חיים 18
תרשים שיטת פעולה – רכישה מטלגראס 18

סמים קלים (טלגראס) – שיטה ודרכי עבודה

1. כ"א נ' איברהים עבד אל-האדי (פלא 132117/18 – ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 666108/17.

א. אישום 1 – ביום 21.3.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "כיוונים בין 250 ל-1000 גרם" המיועדת למכירת סם מסוכן מסוג קנבוס. הסוכן פנה לאחר בשם המשתמש @321BOOS שפרסם למכירה סם מסוג קנבוס, נפתח להם "סיקרט צ'ט", המוכר צריך לאשר את הקונה ואז הסוכן ביקש לרכוש 300 ג'. המוכר שלח לסוכן שתי תמונות ושם שיש שתי אופציות ושני מחירים. הסוכן והמשתמש סיכמו להפגש לביצוע העסקה, כל זאת דרך היישומון. המוכר נתן לסוכן מספר אופציות מכירה – האחת, משלוח והשנייה איסוף עצמי בנקודת מפגש שתקבע. לפגישה הגיעו הנאשם ואחר, האחר הוריד את הנאשם בנקודת המפגש ונסע להביא את הסם. כשחזר הסוכן רכש מהם 294.68 ג' תמורת 10,500 ₪.

ב. ישנה עדות של הסוכן מיום 22.3.2018.

ג. הנאשם נחקר ביום 10.10.2018 והכחיש שמשתמש באפליקצית טלגראס.

ד. חו"ד מומחה של שרה ברמן מיום 8.4.2018 קבעה כי מדובר בסם מסוג קנאביס במשקל של 294.68 ג' נטו. חוה"ד סופית וחתומה.

2. כ"א נ' סלאם פריד (פלא 12601/18 – ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 66108/17.

 

א. אישום 1 – ביום 8.1.2018 נכנס הסוכן לקבוצה בשם "כיוונים בין 50 ל-250 – כמויות" המיועדת למכירת סם מסוג קנבוס. הסוכן פנה לאחר שהופיע תחת שם המשתמש @Dodo6567 ותחת הכינוי P.o.w שפרסם למכירה קנבוס. הסוכן ביקש לרכוש 50 ג' של הסם והשניים סיכמו על נק' מפגש. הסוכן פגש את הנאשם בנק' המפגש, והעביר לו 2550 ₪ בתמורה ל-50.25 ג' נטו.

ב. חו"ד מומחה מיום 11.1.2018 של שרה ברמן, מצאה כי מדובר בקנבוס במשקל 50.25 ג'. חוה"ד סופית וחתומה.

ג. הנאשם נחקר ביום 10.10.2018 והכחיש את השימוש בטלגרם.

ד. קיימת הודעה של הסוכן מיום 8.1.2018.

3. ת"פ 7430-02-18 (כ"א נ' אנס אזברגה ועומר רזברגה – כולל 40 פ"אים): הנאשם סחר במספר מקרים, באמצעות יישומון טלגראס בסמים מסוג קנאביס.

א. בהודעתו של עידן חן מיום ה-16.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש מהנאשן 5 ג' מריחואנה.

ב. בהודעתו של אליה ארצי מיום ה-16.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש 1 ג' של מריחואנה.

ג. בהודעתו של דניאל צ'אלי מיום ה-30.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד לא זוכר מה היתה הכמות המריחואנה שרכש.

ד. בהודעתו של בן שלחין מיום ה-15.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש 2 ג' של מריחואנה.

4. כ"א נ' ליאור אסולין (כולל 45 פ"אים): הנאשם סחר במספר מקרים, באמצעות יישומון הטלגראס בסמים מסוג קנאביס.
א. בהודעתה של אור אלופי מיום ה-10.4.2018, החשודה הודה שרכשה מהיישומון טלגראס. החשודה רכשה מספר פעמים סמים מסוג קנאביס.

 

ב. בהודעתה של מנדי שורץ מיום ה-10.4.2018, החשודה הודה שרכשה מהיישומון טלגראס. החשודה רכשה מספר פעמים סמים מסוג קנאביס.

 

ג. בהודעתה של תומר קלוש מיום ה-9.4.2018, החשודה הודה שרכשה מהיישומון טלגראס. החשודה רכש מספר פעמים סמים מסוג קנאביס. לטענת החשודה היא חולת קרון ללא טיפול תרופתי ונמצאת בתהליך קבלת אישור לשימוש במריחואנה רפואית.
ד. בהודעתו של גלעד גזית מיום ה-9.4.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג קנאביס.

5. כ"א נ' אוריאן טריפונוב (פמ"ח 770/18): הנאשם סחר במסים, הדיח קטינים לסמים והחזיק סמים לצריכה עצמית.
א. הנאשם, אוריאן טריפונוב, הודה בחקירתו מיום 14.2.2018 שמכר סמים מסוג מריחואנה דרך היישומון טלגראס. הנאשם הודה שנכנס לקבוצה בשם "ממתינים לאימות סחר" וביקשו ממנו לשלוח צילום ת.ז, סלפי עם 50 ג' ות.ז, פרופיל פייסבוק או אינסטגרם ותלוש שכר. האימות לקח שבוע-שבוע וחצי. הנאשם עבר את האימות בהצלחה והתחיל לעבוד בכרמיאל. לאחר מכן, החל למכור בקבוצות "גדולות", שם מוכרים 50 ג' ומעלה. לדבריו, עמוס סלבר, איים עליו בגלל שפתח קבוצה מקבילה לטלגראס. הנאשם היה מוכר גם לקטינים.

 

ב. בהודעה מיום 19.2.2018 הנאשם מספר איך מתבצע האימות והמכירה דרך טלגראס. נכנסים לקבוצה של טלגראס ובתוכה יש קבוצות של 80 איזורים בארץ. לאחר מכן ניתן להכנס לקבוצת הסוחרים ולעבור אימות. לאחר מכן ניתן למכור בחינם באיזור אחד, ואם רוצים למכור באיזורים נוספים יש לשלם 480 ₪ פר-איזור. היישומון שייך לעמוס סלבר שגר בקליפורניה. ניתן למכור בטלגראס סמים, חומרים אחרים כמו מעבדות לגידול וקירסטל וזרעים וחומרים שהם לא גראס. כמו כן, הנאשם מוסיף שיש מעטים שמוכרים באמצעות היישומון נשק. אם רוצים למכור נשק יש לשלם 2000 ₪ כל חודש עבור השימוש באפליקציה. הנאשם מציין שפעם בחודש-חודשיים נעשה אימות של הטלפון בשביל לבדוק שהטלפון עדיין בידי הסוחר ולא בידי המשטרה.

6. כ"א נ' אברהם קקון, עומר מסה ואלעד כהן (כולל 32 פ"אים)): הנאשמים סחרו בסמים מסוג קנאסיב, MDMA, "קריסטל" ומריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.

א. בהודעתו של יהושע נחמן חיים מיום ה-9.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החושד רכש סמים מסוג גראס.

ב. בהודעתו של אור שטרית מיום ה-9.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג מריחואנה.

ג. בהודעתו של אלישיב סבח מיום ה-10.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החושד רכש סמים מסוג גראס.

ד. בהודעתו של ארי רוזנברג מיום ה-10.1.2018, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החושד רכש סמים מסוג גראס.

ה. בהודעתו של גבריאל ראיבקי מיום ה-10.1.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החושד רכש סמים מסוג גראס.

 

 

7. כ"א נ' לאון גלושצ'נקו (כולל 28 פ"אים): הנאשם סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, באמצעות היישומון טלגראס.

א. הנאשם, לאון גלושצ'נקו, הודה שלקח חלק בפעילות הסחר דרך יישומון הטלגראס, אך לטענתו היה רק שליח ואינו סוחר סמים. הנאשם הודה שפעל דרך קבוצה תחת טלגראס – בשם "דרושים עבודה שליחים". לטענתו פרסם שם את פרטיו – גיל, איזור ומס' פלאפון, ןאז פנה אליו משתמש אחר והציע לו לעבוד כשליח. הנאשם מספר שלא קיבל כסף מהצרכנים, אלא סיכם עם הסוחר שיקבל 50 ₪ על כל משלוח שיבצע.

 

ב. בהודעתו של יובל וחדתי מיום ה-27.4.2018 החשוד החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החושד רכש סמים מסוג גראס.

ג. בהודעתה של גלית עודד מיום ה-28.4.2018 החשודה הודה שרכשה מהיישומון טלגראס. החשודה רכש סמים מסוג גראס. לטענתה רכשה את הסמים עבור אביה (חולה בסכרת, פסוריאזיס, דיכאון ולחץ דם גבוה) והיא לא משתמשת בסמים בעצמה.

8. כ"א נ' מחמד חאסכיה ואחמד עשי (מס' פלא 134579/18, 140245/18, 140286/18, 141540/18, 143696/18, 143706/18 – תחנת קרית שמונה כנרת צפון)): הנאשמים סחרו בסמים מסוג קנאבוס באמצעות היישומון טלגראס. בין היתר מכרו גם לקטינים.

 

א. בהודעתו של אלון תמיר (יליד 2000, בן 17.9 ביום החקירה) מיום ה-28.3.18, החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג קנאביס.

ב. בהודעתו של עוז אמסלם מיום ה- 27.3.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג גראס.

ג. בהודעתו של שלמה עמר מיום ה-26.3.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג קנאביס. החשוד טוען שהסמים עוזרים לו עם כאבים שחש כתוצאה מניתוחים שעבר.

ד. בהודעתו של אופיר משרדי מיום ה-26.3.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג גראס.

9. כ"א נ' מקבל קאדרי ויחיא סרחאן (מס' פלא – 108895/18, 110270/18, 110373/18, 110448/18, 114056/18, 114236/18, 114239/18, 114384/18, 114430/18, 116142/18, 116475/18 – תחנת ירדן כנרת צפון): הנאשמים סיפקו סמים מסוג קנבוס באמצעות היישומון טלגראס.

א. בהודעתו של רואד רדא מיום ה-11.3.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג גראס.

ב. בהודעתו של עמרי לם מיום ה-8.3.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג גראס.

ג. הנאשם, מקבל קאדרי, הודה בחקירתו ששימש כשליח סמים מסגו קנאביס, דרך היישומון טלגראס.

 

ד. בהודעתו של אסף ווגמן מיום ה-8.3.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג גראס.

10. כ"א נ' מוראד תרשיחאני ונאפז אבן אל הודא (כולל 20 פ"אים – ק. שמונה כנרת צפון): הנאשמים סחרו בסמים מסוג קנאבוס באמצעות היישומון טלגראס (חסרה הודעתו של מוראד).

 

א. במסגרת הודעתו של נאפז אבו אל הודא מיום 14.3.2018, הוקראה לו גרסאתו של הנאשם מוראד תרשיחאני, במסגרתה הוא הודה שהוא ונאפז היו מבצעים משלוחי סמים. הודעותיהם של הנאשמים הן חלקיות בלבד ונוגעות רק למשלוחים. כמו כן, לא עולה מההודעה קשר לטלגראס (לא נכנסו לרשימת עדי התביעה).

 

 

ב. בהודעתו של מיכאל מלול מיום ה-8.3.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג גראס.

11. כ"א נ' נתנאל אבוחצירה ורון קלמרו (כולל 20 פ"אים – אשדוד לכיש): הנאשמים סחרו ומכרו לשוטר בסמים מסוג קנאבוס באמצעות היישומון טלגראס.

 

א. בהודעתו של אריאל זיו מיום ה-23.2.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג קנאביס.

ב. בהודעתו של מאיר עשוש מיום ה-25.2.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג קנאביס.

ג. בהודעתו של גיא קעטבי מיום ה-25.2.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג קנאביס.

ד. בהודעתו של נתנאל חנון מיום ה-22.2.2018 החשוד הודה שרכש מהיישומון טלגראס. החשוד רכש סמים מסוג קנאביס.

12. כ"א נ' הלאל בריק וחאלד מופלח (מס' פלא 63268/18, 67818/18, 70162/18, 70794/18 – ק. שמונה כנרת צפון): הנאשמים סחרו בסמים מסוג קנאבוס באמצעות היישומון טלגראס.

 

א. בהודעתו של אושרי רחמני מיום ה-13.2.2018 החשוד מציין כי תכליתה של בדיקת האימות באפליקציית טלגראס היא על מנת לראות שבמזמין הוא לא שוטר או קטין מתחת לגיל 18. כמו כן, החשוד הודה שרכש גראס מהיישומון טלגראס.

ב. בהודעתו של מיכאל אפשטיין-לפיד מיום ה-14.2.2018 החשוד הודה שרכש גראס מהיישומון טלגראס.

 

ג. בהודעתה של עינב צ'יקוראל מיום ה-13.2.2018 החשודה הודה שרכשה גראס מהיישומון טלגראס.

13. כ"א נ' קיריל זמצוב ואיליה סקיפקה (מס' פלא – 395409/17,409277/17, 432178/17, 432583/17, 432769/17, 432812/17, 432823/17, 437607/17, 437682/17 – ראשל"צ שפלה): הנאשמים סחרו בסמים מסוג קנאבוס באמצעות היישומון טלגראס.

 

א. במסגרת הפ"א צורפה חו"ד מומחה של בני רוהקר. חוה"ד זיהתה את החומרים כסם מסוג קנבוס (משקל נטו של כלל השקיות שנבדקו – 17.8 ג').

 

ב. בהודעתו של יובל לביא מיום ה-3.9.2017 החשוד הודה שרכש מריחואנה מהיישומון טלגראס.

ג. בהודעתו של תום וולף מיום ה-3.9.2017 החשוד הודה שרכש מריחואנה מהיישומון טלגראס.

 

14. כ"א נ' דוד דוכן (מס' פלא 397235/17, 399649/17, 399702/17, 399812/17, 400486/17, 400670/17 – מרחב דן תא): הנאשם סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס ומריחואנה, באמצעות היישומון טלגראס.

 

א. בהודעתו של הנאשם מיום ה-5.9.2017, הוא הודה כי רכש 5 ג' של סמים באמצעות יישומון טלגראס. בנוסף, לאחר חיפוש בנוכחותו ובהסכמתו בטלפון הנייד, הודה כי נהג לסחור בסמים באמצעות היישומון. לטענתו, מכר בעצמו כמות קטנה בלבד ולאחר מכן מכר את שם המשתמש שלו ביישומון לאחר. הנאשם הסביר בחקירה כיצד ניתן להתקבל לקבוצת הסוחרים בטלגראס.

15. כ"א נ' רן ראובן עוואדט (כולל 60 פ"אים): הנאשם סחר בסם מסוכן מסוג קנאביס, באמצעות היישומון טלגראס.

 

א. בהודעתו של נתנאל בנון מיום ה-29.9.2017 החשוד הודה שרכש סמים (מס' גרמים) מהיישומון טלגראס.

ב. בהודעתו של הרן אברהם מיום ה-28.9.2017 החשוד הודה שרכש סמים (ירוק) מהיישומון טלגראס.

ג. בהודעתו של אביב אזולאי מיום ה-1.10.2017 החשוד הודה שרכש גראס מהיישומון טלגראס.

 

16. כ"א נ' יוסי רוסטובצב (מס' פלא 276464/17, 387343/17, 387356/17, 387365/17, 387395/17 – ראשל"צ שפלה): הנאשם סחר בסם מסוכן מסוג מריחואנה וחשיש, באמצעות היישומון טלגראס. בנוסף, רכש מטלגראס סמים מסוג MDMA ופלטה של חשיש.

 

א. הנאשם, יוסי רוסטובצב, הודה (במסגרת הודעתו מיום ה-20.8.2017) שמכר סמים באמצעות יישומון הטלגראס. הנאשם הודה שרכש מטלגראס סמים קשים (מסוג MDMA). הנאשם ניסה את הסמים מסוג MDMA עם חברתו והיא חשה ברע, לאחר מכן החל לרכוש למטרות מכירה בטלגראס, רק סמים מסוג מריחואנה שלטענתו לא מזיקה כך. הנאשם הודה שמכר מספר פעמים לקטינים בני

 

16, אך טען שלא היו נראים קטינים וכן כי ייתכן שמכר לקטינה בת 17. הנאשם נחקר פעם נוספת ב-22.8.2017, במהלך חקירה זו הסביר מה הוביל אותו למכירת הסמים וכיצד נהג להשתמש בטלגראס.

 

ב. במסגרת פ"א פלא 276464/17 צורפו שתי חו"ד מומחה של תמר שמש. חוה"ד זיהו את החומרים כסם מסוג קנבוס (משקל נטו של כלל השקיות שנבדקו – 2.5 ג').

17. כ"א נ' אליאור זקהיים, יובל נמרודי, אליהו זקהיים, עמית לוי, אור-חי שייר (כולל 13 פ"אים): הנאשמים סחרו בסמים מסוגים שונים, בעיקר מסוג מריחואנה וחשיש, באמצעות יישומון הטלגראס. הנאשמים (אליאור ויובל) הפעילו עסק לממכר סמים. לצורך תפעול העסק, יצרו משתמש בטלגראס, שהופעל על ידי שניהם; שכרו משרד (שהושכר על ידי אליהו, אביו של אליאור); ואף העסיקו כשבעה שליחים, שארזו והעבירו את הסמים ללקוחות.

 

א. הנאשם 1, אליאור זקהיים, נחקר ביום 29.1.2018 (פלא 41549/18). במהלך החקירה הנאשם מודה שמכר באמצעות היישומון טלגראס סמים מסוג גראס וחשיש.

 

ב. הנאשם 3, אליהו זקהיים, אביו של אליאור, נחקר ביום 29.1.2018 (פלא 41549/18). הנאשם מודה שהיה עושה שליחויות של קנאביס.

 

ג. לפלא 41549/18 צורפה חו"ד מומחה של דפנה דה-לה-וגה. חוה"ד זיהתה את החומרים כסם מסוג קנאביס (משקל נטו של כלל השקיות שנבדקו – 957.954 ג').

18. כ"א נ' אליזבטה ריאבצב (ת"פ 29901-01-18):

 

א. הנאשמת סחרה בקנאביס דרך יישומון הטלגראס. הנאשמת מואשמת ב-56 אישומים של סחר בסמים באמצעות היישומון טלגראס ואישום נוסף, שוהה נכון ל – 28.3.2018 במעצר בית בפיקוח אלקטרוני, עד תום ההליכים (בש"פ 2430/18). היקף מכירותיה של הנאשמת, במהלך 6 חודשים בהם עבדה, הסתכם בכ-5.5 ק"ג קנאביס בתמורה ל-550,000 ₪.

 

ב. הנאשמת נחקרה ביום 3.1.2018. במהלך החקירה הודתה הנאשמת בשימוש ביישומון טלגראס. לפי עדותה היתה פעילה בערוצים כיוונים טבריה וכיוונים עפולה. הנאשמת הסבירה שבחור בשם עמוס מנהל את הטלגראס, שולחים לו סלפי, ת.ז. וצילום מסך של פרופיל הפייסבוק ואז הוא מבצע אימות של כל מי שרוצה להיות סוחר ומאשר אותו. לטענתה ניתן לחפש את עמוס סילבר באפליקציה ולדבר איתו בצ'ט של האפליקציה. הנאשמת הסבירה שלא נדרשה לשלם ולא שילמה. הנאשמת מספרת בחקירתה שיש מספר מנהלים בטלגראס, בעלי אחריות שונה – למשל, ביקורות איכות ועוד. הנאשמת מסבירה שיש קבוצות נפרדות לסוחרים בהן רוכשים כמויות גדולות למכירה.

19. כ"א נ' רונן מורכייב (פלא 275466/18, 300518/18, 450727/18 ימ"ר מרכז):

 

תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. אישום 1 – ביום 18.6.2018 נכנס הסוכן לקבוצה "כיוונים בין 50 ל-250 גרם" המיועדת למכירת סם מסוכן מסוג קנבוס, תחת קטגוריה של איסוף בעיר נתניה. הסוכן פנה לנאשם שפרסם בקבוצה זנים שונים של קנבוס. הסוכן ביקש לרכוש מהנאשם 200 ג' של קנבוס והשניים סיכמו על מחיר, מקום ומוצע לביצוע העסקה. בהמשך היום פגש הסוכן את הנאשם ורכש ממנו 199.27 ג' בתמורה ל-6,600 ש"ח.

 

ב. אישום 2 – ביום 3.7.2018 פנה הסוכן אל הנאשם וביקש לרכוש 100 ג' והשניים סיכמו להפגש. לאחר מכן נפגשו לביצוע העסקה, הנאשם העביר לסוכן שקית ובה 100.76 ג' קנבוס בתמורה ל-3400 ₪.

 

ג. החשוד נחקר ביום 10.10.2018, מודה שבעבר היה לו טלגרם, כשהשתמש בסמים, אך כיום טוען שלא עושה שימוש באפליקציה.

 

ד. חו"ד מומחה מיום 25.6.2018 של המומחה ערן פניגשטיין, בחנה את המוצגים וקבעה שמדובר בסמים מסוג קבוס במשקל 199.27 גרם נטו. חוה"ד חתומה וסופית.

20. כ"א נ' מאיר פרטוש ויורי פופוב (פלא 141838/18 ימ"ר מרכז):

 

 

תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. ביום 27.3.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "כיוונים בין 250 ל-1000" המיועדת למכירת סם מסוג קנבוס ופנה לנאשם 1 שהופיע תחת שם המשתמש @Quality Green ותחת כינוי זהה, שפרסם קנבוס למכירה. הסוכן ביקש לרכוש 300 ג' קנבוס והשניים סיכמו להפגש. באותו היום, נפגש הסוכן עם נאשם 2 שהובילו לחניון סמוך, בו חיכה נאשם 1. נאשם 1 העביר לסוכן סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 212.36 בתמורה ל-10,000 ₪.

 

ב. במסגרת התיק ניתנה חו"ד מומחה של שרה ברמן שבחנה את הסם שנרכש ע"י הסוכן, ומצאה כי אכן מדובר בסם מסוג קנבוס במשקל 212.36 ג' נטו. חוה"ד חתומה וסופית.

ג. נאשם 2, יורי פופוב, נחקר ביום 10.10.2018. הנאשם הודה שמכיר את נאשם 1. כמו כן, הודה שמכיר את אפליקציית טלגרם ורכש ממנה מספר פעמים בודדות מריחואנה (אינו מודה בסחר).

ד. נאשם 1, מאיר פרטוש, נחקר ביום 10.10.2018. הנאשם הודה שרכש סמים לשימוש אישי מטלגרם (לא הודה בסחר). הנאשם מודה שמכיר את נאשם 2.

21. כ"א נ' משה ליוסטיג (פלא 325986/18): תיק סוכן של נפ 66108/17.

 

א. אישום 1 – ביום 18.7.2018 נכנס הסוכן לקבוצה בשם "כיוונים בין 50 ל-250", המיועדת למכירת סם מסוג קנבוס, ופנה לאחר שפרסם קנבוס למכירה. הסוכן ביקש לרכוש קנבוס במשקל 100 גרם, ולאחר אימות סיכמו להפגש לביצוע העסקה. כאשר האחר מציין שהשותף שלו יגיע. באותו ערב הגיע הסוכן לנקודת המפגש ופגש את הנאשם, שמסר לו קנבוס במשקל 100.12 גרם. הסוכן העביר לו בתמורה 3,500 ₪.

 

ב. הנאשם, משה ליוסטיג, נחקר ביום 10.10.2018. החשוד שותק.

22. כ"א נ' מוחמד אבו מוסה (פלא 128876/18, 201492/18, 150272/18, 250792/18, 250806/18, 250825/18, 251156/18, 251191/18, 251726/18 – תחנת לוד שפלה):

 

א. הנאשם ערך עסקאות סמים מרובות, ביניהם עסקאות שבוצעו דרך הטלגראס. בהודעתו מיום 3.6.2018 הנאשם מכחיש את היותו סוחר סמים, אך קיימות ראיות לכך שעשה שימוש בטלגראס למכירת סמים מסוג קנאביס.

ב. בהודעתה של משי כדורי (ילידת 2000, בת 17.5) מיום 30.5.0218, החשודה מודה שרכשה סמים מאפליקציית טלגראס. לטענתה התחילה להשתמש בסמים כשהיתה בת 15.5 (התחילה לקנות מטלגראס וספציפית מהנאשם כשהיא בת 16.5). מעידה כי על מנת לרכוש סמים הסוחר מאמת אותה באמצעות תעודת זהות, תצלום פייסבוק וסלפי בהתאם לבקשת הסוחר (אצבע על האף למשל). החשודה מספרת על מספר קבוצות טלגראס – "כיוונים לוד", "בוט ביקורות" שם רואים ביקורות על סוחרים בטלגראס, "ערוץ הגזע" שמהווה חלק מתהליך הכניסה לטלגראס, וכן שלחו לה הזמנה לקבוצת "צוות סטלני לוד VIP" אך היא לא נכנסה לקבוצה. החשודה מזהה את הנאשם, גם בשם המשתמש שלו וגם בשמו הפרטי וכן היו חברים בפייסבוק. לדבריה הנאשם הוא המנהל של קבוצת "צוות סטלני לוד". הם הכירו כשפנתה לקבוצה כדי לקנות ממנה סמים, לאחר מכן היו חברים בפייסבוק ואף נפגשו ועישנו יחד סמים. לדבריה הנאשם ידע שהיא קטינה כשמכר לה סמים וכשעישן איתה.

 

ג. בהודעתו של הנרי וקואה מיום ה-2.6.2018, החשוד מודה שרכש גראס באמצעות אפליקציית טלגראס. החשוד טוען שרכש גם מהנאשם.

 

ד. בהודעתה של מאיירה אנג'ל קיי, מיום 23.5.2018, החשודה מודה שרכשה סמים מסוג קנאביס באמצעות אפליקציית טלגראס. טוענת שרכשה סמים, בין היתר, מהנאשם.
ה. חו"ד מומחה מיום 23.5.0218 של שמחה שמרון קובעת כי נתפסו בסה"כ 13.16 ג' נטו של קנאביס. חוה"ד חתומה וסופית.

23. כ"א נ' אפרים מתוק (פלא 4347/18, 450199/18 – ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 66108/17.

 

 

א. ביום 2.1.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "טלגראס כיוונים ראשל"צ ונס ציונה" המיועדת למכירת סם מסוג קנבוס. הסוכן פנה לאחר, בשם משתמש @bananavegs ותחת הכינוי "AM:PM for weed" שפרסם שמוכר קנבוס. הסוכן ביקש לרכוש 50 ג' של הסם והשניים סיכמו על מקום מפגש, לאחר אימות הפרטים של הסוכן. בהמשך נפגשו, הנאשם הגיע ברכב עם אדם נוסף (השותף). הסוכן נכנס לרכב והעביר לשותף 2800 ₪ בתמורה לסם קנבוס במשקל 49.41 ג' נטו. לאחר כמה ימים, עת הגיעה המשטרה אל הנאשם, נמצא שהוא מגדל שתילי קנבוס בביתו.

ב. מעדות הסוכן מיום 2.1.208 עולה שישנה קבוצת סוחרים שנקראת "מתפקדים מרכז" – אפליקציה לסוחרים מאומתים, קרי סוחרים שעברו את כל ה"סלקציות" (לדברי הסוכן) כדי להיות סוחר באפליקציה.

 

ג. ישנן חו"ד מומחה.

24. כ"א נ' לירן שרצר (פלא 45833/18 – ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 66108/17.

 

א. אישום 1 – הסוכן נכנס ביום 29.1.2018 לקבוצה בשם "כיוונים בין 50 ל-250" המיועדת למכירת סם מסוג קנבוס. הסוכן פנה לנאשם, המופיע תחת שם המשתמש @ALMOGgg ותחת הכינוי "פיטבול רוצח" שפרסם למכירה סם מסוג קנבוס. הסוכן ביקש לרכוש 50 ג' והשניים סיכמו על נק' מפגש. בהמשך, נפגשו בסמוך למגורי הנאשם שמכר לסוכן 50.78 ג' נטו, בתמורה ל-2000 ₪.

 

ב. החשוד נחקר ביום 10.10.2018, מודה שעשה שימוש באפליקציית טלגרם אבל רק כרוכש.

ג. החשוד נחקר פעם נוספת ביום 15.2.2018. שומר על זכות השתיקה.

ד. חו"ד מומחה של תמר שמש, מיום 1.2.2018 קובעת שמדובר בסם מסוג קנאביס במשקל של 50.78 ג' נטו. חוה"ד חתומה וסופית. (הסם שהועבר לסוכן)

ה. חו"ד מומחה מיום 11.10.2018 של בני רוהקר קובעת כי מדובר בסם מסוג קנאבי במשקל 0.4691 ג' נטו. (הסם שנמצא בביתו של הנאשם)

 

ו. עדות של הסוכן מיום 29.1.2018.

 

 

25. כ"א נ' אביתר הורן (פלא 196816/2018, 198380/2018, 220443/2018 – מרחב איילון ת"א):

 

 

א. מהודעתו של בר עסיס (יליד 2000) מיום 2.5.2018 עולה כי רכש מטלגראס.

ב. מהודעתו של אלכסנדר לפר מיום 3.5.2018 (פא 198380/18) עולות שתי קבוצות טלגראס בהן עושה שימוש החשוד – "כיוונים חולון ראשל"צ" ו-"סטלה חולון". החשוד מספר שרכש סמים משתי קבוצות אלה.

 

ג. מהודעתו של אביתר הורן מיום 3.5.2018 (פא 198380/18) עולה כי התחיל למכור לאחר שיצר קשר עם אישה בטלגרס. לפי גרסאתו יצר איתה קשר בקבוצה "הסטלנים והשדים". החשוד בן 16.5, לטענתו יצר קשר עם אישה בטלגרס, היה מקבל את הסחורה בקיוסק ומוכר אותה. התמורה הי מקבל 500-700 ₪, תלוי בכמות הלקוחות.

26. כ"א נ' רועי אווזנה (פלא 440030/2017, 459756/2017, 459981/2017, 468237/2017, 468378/2017, 472625/2017, 472683/2017, 472965/2017 – תחנת כפר סבא שרון):

 

 

א. הנאשם (בעת ביצוע העברות בן 17) פתח חשבון טלגראס תחת שם המשתמש "Tibron" וסחר באמצעות היישומון בסמים מסוג קנבוס. הנאשם מכר, בין היתר, סמים מסוג קנבוס לקטין (יליד 2001), אך מכחיש שפעל באמצעות טלגראס או שמכר סמים באופן כללי. בתיק זה ישנם עדים (כולל צעירים בני 17-18) שהודו שרכשו מהיישומון טלגראס קנביס.

 

ב. בהודעה של אלעד שטרית מיום 17.10.2017 (פלא 459679/17), החשוד מספר כיצד רוכשים מטלגראס – נכנסים לטלגראס ובוחרים קבוצה לפי איזור המגורים ואז מקבלים רשימת סוחרים. כל סוחר כותב מה הוא מציע ואז ניתן לפנות לסוחר בהודעה דרך הטלגראס. הסוחר מבקש מהרוכש לאמת עצמו באמצעות צילום של פרופיל הפייסבוק, צילום ת"ז ולפעמים גם צילום סלפי. אחרי האימות, הרוכש מציין מה ברצונו לרכוש ואז הסוחר מתקשר אליו (לדברי החשוד, מכל מיני מספרים שונים) וקובעים מתי הוא יגיע.

 

 

סמים קשים ("קוק טהור" ו-"קולומביה ישראל")

27. כ"א נ' אדם מוסראתי (מס' פלא 183958/18, 206523/18, 221254/18, 249323/18 – ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 66108/17. הסוכן התחזה לסוחר המבקש לרכוש סמים על מנת לסחור בהם בעצמו.

 

א. אישום 1 – ביום 24.4.2018 הסוכן נכנס לקבוצה בטלגראס בשם "קוק טהור" המיועדת למכירת סן מסוג קוקאין, ופנה לנאשם שפרסם קוקאין למכירה. הסוכן ביקש לרכוש 10 ג' מהנאשם וזה ענה כי הוא מוכר סחורה איכותית במחיר טוב וכן מבצע משלוחים. הנאשם ביקש מהסוכן לאמת את פרטיו. הסוכן הגיע למקום המפגש שסוכם מראש, שם חיכה לו הנאשם ואדם נוסף בשם מוחמד עווד. הנאשם מסר לסוכן קוקאין במשקל 10.0088 ג' בתמורה ל-5000 ₪.

 

ב. אישום 2 – ביום 8.5.2018 התקשר הסוכן לנאשם וביקש לרכוש ממנו קוקאין במשקל 15 ג'. הנאשם מסר לסוכן סם מסוג קוקאין במשקל 14.6121 ג' בתמורה ל-7500 ₪.

 

ג. אישום 3 – ביום 17.5.2018, הסוכן פנה פעם נוספת לנאשם באמצעות היישומון טלגראס, הפעם ביקש 20 ג' קוקאין והשניים סיכמו על מחיר ומקום ביצוע העסקה. הנאשם שלח שליח, עידו כרמי, ועידן אותו בפרטי העסקה. בהמשך נפגש הסוכן עם השליח שהעביר לו קוקאין במשקל 18.4862 ג' בתמורה ל-9600 ₪.

 

ד. אישום 4 – ביום 3.6.2018, פנה הסוכן פעם נוספת באמצעות היישומון טלגראס לנאשם, וביקש לרכוש קוקאין במשקל 10 ג'. השניים סיכמו על מחיר ועל מקום לביצוע העסקה. בהמשך, נפגשו והנאשם העביר לסוכן קוקאין במשקל 10.1361 ג' בתמורה ל-5000 ₪.

28. כ"א נ' אביב עמר (נאשם 1) ודניאל ואהבה (נאשם 2) (מס' פלא 306448/18, 344735/18, 370146/18, 287157/18 – ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 66108/17.

א. אישום 1 – ביום 5.7.2018 הסוכן נכנס לקבוצה בטלגראס בשם "קוק טהור" המיועדת למכירת סם מסוג קוקאין ופנה לנאשם 1 אשר פרסם למכירה סם מסוג קוקאין. הסוכן ביקש לרכוש מהנאשם 1, 10 ג' קוקאין. נאשם 1 ביקש מהסוכן לאמת את פרטיו (צילום ת.ז., פרופיל פייסבוק וצילום עצמי), לאחר מבכן סיכמו על מחיר ועל מועד ומקום העסקה. בהמשך נפגשו, הנאשם 1 מסר לסוכן קוקאין במשקל 10.3740 ג' תמורת 5800 ₪. הסוכן הבהיר לנאשם 1 כי הוא רוכש את הסם על מנת למכרו לאחרים, והנאשם מסר כי בפעם הבאה יעשה לו הנחה.

 

ב. אישום 2 – ביום 30.7.2018 פנה הסוכן לנאשם ושאל אותו אם "יש לו משהו טוב". הנאשם בתגובה מסר לסוכן שיש לו קוקאין ו-MDMA. הסוכן ביקש לרכוש 10 ג' קוקאין והשניים סיכמו על מקום לביצוע העסקה. במהלך הפגישה, הנאשם נתן לסוכן סם מסוגMDMA במשקל 0.2818 ג' באומרו "זה בשבילך". לאחר מכן הגיע למקום נאשם 2 שהעביר לנאשם 1 סם מסוג קוקאין. נאשם 1 העביר לסוכן קוקאין במשקל 9.2513 בתמורה ל-5600 ₪.

 

ג. אישום 3 – ביום 15.8.2018 פנה הסוכן באמצעות יישומון טלגראס לנאשם 1 וביקש לרכוש סם מסוג MDMA במשקל 10 ג' והשניים סיכמו לגבי נק' מפגש לביצוע העסקה. נאשם 1 שאת את הסוכן אם הצליח למכור את הקוקאין שרכש ממנו בעסקאות קודמות והאם זקוק לקוקאין נוסף, והסוכן השיב שהצליח למכור הכל, אך מעוניין רק ב-MDMA בעסקה הנוכחית. בהמשך, הסוכן ונאשם 1 נפגשו ונאשם 1 העביר לסוכן סם מסוג MDMA במשקל 10.1232 ג' תמורת 2300 ₪.

 

ד. אישום 4 – ביום 25.6.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "קולומביה ישראל" בטלגראס, המיועדת למכירת סם מסוג קוקאין ופנה למשתמש שזהותו אינה ידועה. הסוכן ביקש לרכוש 10 ג' קוקאין והשניים סיכמו על נקודת מפגש לביצוע העסקה. בהמשך, הגיע לנק' המפגש נאשם 2 שאמר לסוכן שהגיע עם 2 ג' קוקאין בלבד ולא 10 כפי שסוכם מראש. נאשם 2 ביקש מהסוכן להמתין עד שיוכל להביא סם נוסף. הסוכן סרב להמתין ועזב את המקום.

29. כ"א נ' אברהם חג'ג' (פלא 164688/18): תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

 

א. ביום 10.4.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "קולומביה ישראל" המיועדת למכירת סם מסוג קוקאין, ופנה לנאשם שפרסם סם מסוכן מסוג קוקאין למכירה. הסוכן ביקש לרכוש 10 ג' והשניים סיכמו על מחיר. ביום 11.4.2018 פגש הסוכן את הנאשם שמסר לו קוקאין במשקל 10.2331 ג' תמורת 5500 ₪.

 

ב. במסגרת התיק נתנה חו"ד מומחה של שמחה שמרון שבדקה את הקוקאין שנמכר לסוכן – משקל נטו נבדק 10.2331. חוה"ד חתומה וסופית.

 

ג. הנאשם הודה שרכש בטלגראם גראס וחשיש לשימוש עצמי. לא מודה בסחר שביצע דרך היישומון.

30. כ"א נ' יוסף משאלי (פלא 313561/18, 333309/18 ימ"ר מרכז):

 

תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. אישום 1 – ביום 10.7.0218 נכנס הסוכן לקבוצת "קולומביה ישראל" בטלגרם, המיועדת למכירת סם מסוכן מסוג קוקאין ופנה לסארי אלעמאוי שפרסם קוקאין למכירה. הסוכן ביקש לרכוש קוקאין במשקל 10 ג' והשניים תיאמו להפגש. ביום 11.7.2018 הסוכן פגש את הנאשם שמסר לו סם מסוג קוקאין במשקל 9.4450 ג' בתמורה ל-5000 ₪.

 

ב. ניתנה חו"ד מומחה של אוריאל ברטלר שמצאה כי אכן מדובר קוקאין במשקל 9.4450 גרם נטו. חוה"ד חתומה וסופית.

ג. אישום 2 – ביום 23.7.2018 פנה הסוכן אל סארי אלעמאוי וביקש לרכוש קוקאין במשקל 10 ג' ואלעמאוי ציין כי השותף שלו יגיע למפגש. בהמשך היום נפגש הסוכן עם הנאשם שמסר לו 10.5604 ג' קוקאין בתמורה ל-5000 ₪.

 

ד. ניתנתה חו"ד מומחה של רונן בורלא, שמצאה כי אכן מדובר בקוקאין במשקל 10.5604 ג' נטו. חוה"ד חתומה וסופית.

31. כ"א נ' סארי אלעמאוי (פלא 313561/18, 333309/18 ימ"ר מרכז):

 

 

תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. אישום 1 + 2 זהים לכה"א נ' יוסף משאלי.

ב. אישום 3 (פלא 420367/189) – ביום 16.9.2018 פנה הסוכן אל הנאשם, סארי אלעמאוי וביקש לרכוש סם מסוג קוקאין במשקל 10 ג' והשניים סיכמו להפגש. יום לאחר מכן פגש הסוכן בנאשם שמסר לו 4.87 ג' סם מסוכן מסוג קוקאין וחומר הנחזה להיות קוקאין במשקל 4.62 ג'. הסוכן העביר לו 5,500 ₪ בתמורה.

 

ג. חו"ד מומחה של אוריאל ברטלר, מיום 17.7.2018 בחנה את המוצגים וקבעה כי מדובר בסם מסוג קוקאין במשקל 9.4450 ג' נטו. חוה"ד חתומה וסופית.

32. כ"א נ' תמיר מדאר (פלא 315510/18 ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. אישום 1 – ביום 9.7.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "קולומביה ישראל", המיועדת למכירת סם מסוג קוקאין, ופנה לאחר שפרסם סם מסוכן מסוג קוקאין. הסוכן ביקש לרכוש 10 ג' של סם מסוג קוקאין והשניים סיכמו לגבי מפגש לביצוע העסקה. באותו ערב נפגשו הסוכן והנאשם , והנאשם ביקש למכור לסוכן סם מסוג קוקאין, אך הסוכן התלונן כי היה מדובר באבקה ולא באבן כפי שסוכם. הסוכן עזב את המקום ללא הסם.

 

ב. מעדות הסוכן עולה כי לאחר שביטל את העסקה, פנה אליו מנהל הקבוצה של "קולומביה ישראל" המכונה "מנהל קולומביה ראשי", שם המשתמש שלו – @botimees. לאחר שהסוכן הסביר לו מה קרה, הוא כתב לו שהבחור ממנו ניסה הסוכן לרכוש – "יקבל עונש".

ג. הנאשם, תמיר מדאר, נחקר בתאריך 14.10.2018 והכחיש (החקירה מיום 10.10.2018 חסרה).

33. כ"א נ' רועי גירוביץ (פלא 195143/18, 243821/18 ימ"ר מרכז):

 

תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. אישום 1 – ביום 1.5.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "קולומביה ישראל" המיועדת למכירת סם מסוג קוקאין ופנה לאחר שפרסם סם מסוג קוקאין למכירה. הסוכן ביקש לרכוש 10 ג' והשניים סיכמו על נק' מפגש. בהמשך היום נפגשו והנאשם מסר לסוכן סם מסוג קוקאין במשקל 9.9077 ג' בתמורה ל-5,000 ₪ שהעביר לו הסוכן.

 

ב. אישום 2 – ביום 30.5.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "קולומביה ישראל" ופנה שנית לאותו אדם. הסוכן ביקש ממנו לרכוש 10 ג' קוקאין והשניים סיכמו להפגש. בהמשך היום, נפגש הסוכן עם הנאשם, שמסר לו קוקאין במשקל 9.9161 ג' בתמורה ל-5000 ₪.

ג. הנאשם נחקר ביום 10.10.2018. שותק בחקירה.

ד. חו"ד מומחה מיום 8.5.2018 של אורי גוטמן, שמצא כי מדובר בקוקאין במשקל 9.9077 ג' נטו. חוה"ד חתומה וסופית.

34. כ"א נ' עידו כרמי (פלא 221254/18): תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. אישום 1 – ביום 17.5.2018, נכנס הסוכן לקבוצה בשם "קוק טהור" המיועדת למכירת סם מסוכן מסוג קוקאין, ופנה לאחר שפרסם קוקאין למכירה. הסוכן ביקש לרכוש קוקאין במשקל 20 ג' והשניים סיכמו על מקום מפגש לביצוע העסקה. האחר עידכן שלפגישהעתיד להגיע שליח מטעמו. לאחר מכן התקשר האחר לנאשם ועדכן אותו בפרטי העסקה. בהמשך נפגש הסוכן עם הנאשם שהעביר לו קוקאין במשקל 18.4862 ג' בתמורה ל-9600 ₪.

 

ב. הנאשם נחקר ב-11.10.2018. הודה שביצע את המשלוח, אך טען שלא ידע מה הוא מכיל. הנאשם הודה שמשתמש בטלגראם לצורך רכישת גראס, וכאשר נכנס לאפליקציה הציעו לו לבצע משלוחים.

 

ג. מצורפת חו"ד מומחה של שמחה שמרון, לפיה אכן מדובר בסם מסוג קוקאין במשקל כולל של 18.4862 ג' נטו. חוה"ד סופית וחתומה.

35. כ"א נ' אבי ואהבה ונטלי ואהבה (פלא 287157/18, 447455/18): תיק סוכן של 66108-17.

 

א. אישום 1 – ביום 25.6.2018 נכנס הסוכן לקבוצה בשם "קולומביה ישראל, המיועדת למכירת סם מסוג קוקאין ופנה לנאשם 1 שפרסם קוקאין למכירה. הסוכן ביקש לקנות 10 ג' קוקאין והשניים סיכמו להפגש. בהמשך, הגיע למקום המפגש דניאל יחזקאל והבה, אחיהם של הנאשמים, אך לא היתה בידו כמות הסם עליה סיכמו והוסכן עזב את המקום. מאוחר יותר, פנה נאשם 1 לסוכון באמצעות היישומון כדי לברר מדוע לא בוצעה העסקה, והציע להגיע אליו ולתת לו את הסם. הסוכן ביקש מנאשם 1 להפגש איתו במקום מסויים. הנאשם הגיע למקום המפגש ופגש את הסוכן, והעביר לו קוקאין במשקל 10 ג', בתמורה ל-5,000 ₪.

 

ב. אישום 2 – ביום 8.10.2018 נכנס הסוכן לקבוצת "קולומביה ישראל" המיועדת למכירת קוקאין, ופנה לנאשם 1 שפרסם קוקאין למכירה. הסוכן ביקש לרכוש 10 ג' קוקאין והשניים סיכמו להפגש. מאוחר יותר, הגיעו הנאשמים למקום, נאשמת 2 העבירה לסוכן את הסם, כאשר נאשם 1 משוחח עימו בטלפון. הסוכן העביר לנאשמת 2 5000 ₪ בתמורה ל-9.6087 ג' קוקאין.

 

ג. קיימת הודעת סוכן מיום 26.6.2018.

ד. חו"ד מומחה מיום 5.7.2018 שנכתבה על-ידי אוריאל ברטלר, מצאה כי מדובר בסם מסוג קוקאין במשקל 10.0001. חוה"ד סופית וחתומה.

36. כ"א נ' אדם כפאג'ה ומוחמד עווד (פלא 183958/18, 206523/18 – ימ"ר מרכז): תיק סוכן של נפ 66108-17.

 

א. אישום 1 – הסוכן נכנס ביום 24.4.2018 לקבוצה בשם "קוק טהור" – מיועדת למכירת סם מסוכן מסוג קוקאין. הסוכן פנה לאחר שפרסם קוקאין למכירה. האחר ביקש מהסוכן אימות פרטים, ואחריו סיכמו לגבי מחיר ומקום ביצוע העסקה. הסוכן הגיע למקום, שם חיכו הנאשם 2 ואחר. האחר ביקש מהסוכן להמתין. נאשם 1 הגיע באוטו של אישתו כשהיא נוהגת והביא את הסם. האחר העביר לסוכן 10.0088 גרם קוקאין בתמורה ל-5000 ₪.

 

ב. אישום 2 – ביום 8.5.2018 התקשר הסוכן אל האחר (מוזכר באישום 1) וביקש לרכוש סם מסוג קוקאין במשקל 15 ג'. האחר והנאשמים תיאמו בינהם את איסוף הסם והעסקה עם הסוכן. לבסוף האחר ונאשם 2 הם שביצעו את העסקה מול הסוכן – 14.6121 ג' קוקאין בתמורה ל-7500 ש"חץ נאשם 1 הוא שסיפק את הסם ונאשם 2 סייע לסחר.
ג. חו"ד מומחה של אוריאל ברטלר, יום ה-30.4.2018, מצאה כי מדובר בסם מסוג קוקאין במשקל כולל של 10.0088. חוה"ד חתומה וסופית.

 

 

רשימת עדי תביעה

 

 

1. סוכן משטרתי – נפ 66108-17
2. אודי כהן, מפעילו של הסוכן נפ 66108-17.
3. עידן חן, מס' ת.ז. 300780061. נחקר במסגרת תיק 14968/18, הודה שרכש מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
4. אליה ארצי, מס' ת.ז. 319013025. נחקר במסגרת תיק 14968/18, הודה שרכש מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
5. דניאל צ'אלי, מס' ת.ז. 322001348. נחקר במסגרת תיק 14968/18, הודה שרכש מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
6. בן שלחין, מס' ת.ז. 032586885. נחקר במסגרת תיק 14968/18, הודה שרכש מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
7. אור אלופי, מס' ת.ז. 203799929. נחקרה במסגרת תיק 157511/18, הודתה שרכשה מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
8. מנדי שורץ, מס' ת.ז. 035802826. נחקרה במסגרת תיק 157511/18, הודתה שרכשה מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
9. תומר קלוש, מס' ת.ז. 315505917 נחקרה במסגרת תיק 157511/18, הודתה שרכשה מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס. (החשודה חולת קרון וממתינה לאישור רפואי לשימוש במריחואנה רפואית, הסם מסייע לה לטענתה לתפקוד היומיומי).
10. גלעד גזית, מס' ת.ז. 061220323 נחקר במסגרת תיק 157511/18, הודה שרכש מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
11. אוריאן טריפונוב, מס' ת.ז. 207406596 נאשם בתיק 62424/18, הודה שמכר מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס, גם לקטינים.
12. יהושע נחמן חיים, מס' ת.ז. 302312350 נחקר בתיק 11801/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
13. אור שטרית, מס' ת.ז. 209305143 נחקר בתיק 11788/18, הודה שרכש קנאביס באמצעות יישומון טלגראס.
14. אלישיב שמואל סבח, מס' ת.ז. 312295041 נחקר בתיק 11709/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
15. ארי נועם רוזנברג, מס' ת.ז. 319579017 נחקר בתיק 11758/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
16. גבריאל אליהו ראיסקי, מס' ת.ז. 314954470 נחקר בתיק 11758/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
17. לאון גולשצ'נקו, מס' ת.ז. 208700575 נאשם בתיק 183066/18, הודה שהיה שליח ופעל דרך היישומון טלגראס.
18. יובל וחדתי, מס' ת.ז. 204268676 נחקר בתיק 183066/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
19. גלית עודד, מס' ת.ז. 028780096, נחקרה בתיק 183066/18, הודתה שרכשה גראס באמצעות יישומון טלגראס. (החשודה טוענת שרכשה את הסמים עבור אביה החולה, ולא עשתה שימוש בהם בעצמה).
20. אלון תמיר, מס' ת.ז. 322776741 (קטין בן 17 בעת ביצוע הרכישה), נחקר בתיק 134579/18, הודה שרכש קנאביס באמצעות יישומון טלגראס.
21. עוז אמסלם, מס' ת.ז. 203332622, נחקר בתיק 134579/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
22. שלמה עמר, מס' ת.ז. 022123350, נחקר בתיק 134579/18, הודה שרכש קנאביס באמצעות יישומון טלגראס. (החשוד טוען שמשתמש בקנאביס לצורך שיכוך כאבים שחש כתוצאה מניתוחים שעבר).
23. אופיר משרדי, מס' ת.ז. 305539371, נחקר בתיק 134579/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
24. רואד רדא, מס' ת.ז. 205820905, נחקר בתיק 114430/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
25. עמרי לם, מס' ת.ז. 035948116, נחקר בתיק 110448/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
26. מקבל קאדרי, מס' ת.ז. 313607938 נאשם בתיק 108895/18, הודה שהיה שליח ופעל דרך היישומון טלגראס.
27. אסף ווגמן, מס' ת.ז. 066373861 נחקר בתיק 110270/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
28. מיכאל מלול, מס' ת.ז. 205820632 נחקר בתיק 100094/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
29. אריאל דוד זיו, מס' ת.ז. 316438860 נחקר בתיק 87293/18, הודה שרכש קנאביס באמצעות יישומון טלגראס.
30. השוטר ויקטור ברדא (מ.א. 1908681) – משטרת ישראל, מודיעין ובילוש אשדוד לכיש, שדרות הנשיא 1, אשדוד – נמכרו לו סמים דרך אפליקצית טלגראס.
31. מאיר אור עשוש, מס' ת.ז. 204128177 נחקר בתיק 89656/18, הודה שרכש קנאביס באמצעות יישומון טלגראס.
32. גיא קעטבי, מס' ת.ז. 203389796 נחקר בתיק 90032/18, הודה שרכש קנאביס באמצעות יישומון טלגראס.
33. נתנאל חנון, מס' ת.ז. 301110896 נחקר בתיק 86080/18, הודה שרכש קנאביס באמצעות יישומון טלגראס.
34. אושרי רחמני, מס' ת.ז. 315685842 נחקר בתיק 67818/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
35. מיכאל אפשטיין-לפיד, מס' ת.ז. 315355065 נחקר בתיק 70794/18, הודה שרכש גראס באמצעות יישומון טלגראס.
36. עינב צ'יקוראל, מס' ת.ז. 207465808 נחקרה בתיק 63268/18, הודתה שרכשה גראס באמצעות יישומון טלגראס.
37. יובל לביא, מס' ת.ז. 316443449 נחקר בתיק 395409/17, הודה שרכש מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
38. תום וולף, מס' ת.ז. 207126129 נחקר בתיק 395409/17, הודה שרכש מריחואנה באמצעות יישומון טלגראס.
39. דוד דוכן, מס' ת.ז. 332662170 נאשם בתיק 397235/17, הודה שרכש וסחר במריחואנה באמצעות יישומון טלגראס. הנאשם הודה, אך נראה שלא אמין במיוחד.
40. נתנאל בנון, מס' ת.ז. 315357335 נחקר בתיק 428116/17, הודה שרכש סמים (בכמות של מס' גרמים) באמצעות יישומון טלגראס.
41. הרן אברהם, מס' ת.ז. 305428385 נחקר בתיק 428116/17 הודה שרכש סמים (ירוק) באמצעות יישמון טלגראס.
42. אביב אברהם אזולאי, מס' ת.ז. 204519193 נחקר בתיק 428116/17 הודה שרכש גראס באמצעות יישמון טלגראס.
43. יוסי רוסטובצב, מס' ת.ז. 308824242 נאשם בתיק 276464/17 הודה שמכר ורכש באמצעות יישומון טלגראס.
44. אליאור זקהיים, מס' ת.ז. 314809880 נאשם בתיק 41549/2018 הודה שמכר ורכש באמצעות יישומון טלגראס.
45. אליהו שמואל זקהיים, מס' ת.ז. 001509702 נאשם בתיק 41549/2018 הודה שהיה שליח של טלגראס (קנאביס).
46. אליזבטה ריאבצב, מס' ת.ז. 319315271 נאשמת בתיק 567555/17 הודתה שמכרה ורכשה באמצעות יישומון טלגראס.
47. מאיירה אנג'ל קיי, מס' ת.ז. 032255481 חשודה בתיק 128876/18, הודתה שרכשה קנאביס באמצעות יישמון טלגראס.
48. משי כדורי, מס' ת.ז. 211789391 חשודה בתיק 201492/18, הודתה שרכשה קנאביס באמצעות יישמון טלגראס.
49. הנרי וקואה, מס' ת.ז. 318778891, הודה שרכש סמים באמצעות יישמון טלגראס.

סיכום פ.ע. עם חיים ויסמונסקי

 

1. תיקי סוכן – נרצה לצרף את העדים ואת חומר החקירה לכתב האישום (בין אם הנאשם הודה ובין אם לא). לכן, לכל פרשיית סוכן צריך את הסכמת הסוכן להעיד בכל הליך משפטי ולא רק בפרשייה שלו.

 

2. סוחרים שמודים יכולים להיות עדים.

 

3. להכניס לסיכום הודעות של חשודים/ נאשמים בסחר או ברכישה.

 

תרשים שיטת פעולה – רכישה מטלגראס

להלן התכתבות בסנגוריה על השימוש ברוגלות בתיק הטלגראס

 

מייל ששלח דן יקיר לסנגוריה

 

From: Dan Yakir <[email protected]>
Sent: Monday, August 1, 2022 6:46 PM
To: Igal Belfor‏ <[email protected]>
Subject: דוח הצוות לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים (דוח מררי)

דוח צוות מררי בעניין האזנות סתר בתקשורת בין מחשבים בן 98 עמ' (בתחילתו תקציר בן 9 עמ'): https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/merari-report

ניתוח של עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידות לזכויות אזרחיות וחברתיות באגודה לזכויות האזרח: https://twitter.com/Gil_GanMor/status/1554114513955323907

הודעת משרד המשפטים:

ממצאי צוות מררי בעניין האזנות סתר בתקשורת בין מחשבים

צוות הבדיקה בעניין האזנות סתר בתקשורת בין מחשבים, בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, הגב' עמית מררי, מצא כי בכל המערכות הטכנולוגיות להאזנה לתקשורת בין מחשבים שבידי משטרת ישראל שנבדקו, לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל פועלת להדביק טלפונים ניידים בלא צו שיפוטי המתיר לעשות כן. בכלל זה, לא נמצאה אינדיקציה לכך שמשטרת ישראל ביצעה חדירה בלא צו שיפוטי לטלפונים הניידים של אלה אשר שמותיהם פורסמו בתקשורת, באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, כפי שנטען.

עם זאת, צוות הבדיקה מצא ליקויים בעבודת משטרת ישראל ביחס להפעלת אמצעי האזנת סתר. מדו"ח צוות הבדיקה עולה, כי לאורך השנים לא יוחסה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת המשמשת להאזנה לתקשורת בין מחשבים. נמצא, כי התקבלו חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל תוך מערכות המשטרה, על אף שהמערכת הופעלה לאחר קבלת צווים שיפוטיים. זאת, משום שהמערכות לא הותאמו מבחינה טכנולוגית לסמכויות המשטרה. הגם שלפי נהלי המשטרה אין לעשות שימוש בחומרים אסורים אלה, יש בעצם קבלתם חריגה מסמכות.

ראש הצוות, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט פלילי), עמית מררי:

"צוות הבדיקה הוקם נוכח טענות חמורות שפורסמו בתקשורת ביחס לעבודת משטרת ישראל אשר נגעו בליבת שלטון החוק במדינה דמוקרטית, והיה בהן כדי לערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ואת תחושת הפגיעה בזכויות יסוד של כל אדם במדינה.

"לאחר בדיקה יסודית של מכלול הטענות שפורסמו בנושא, ונושאים נוספים אשר התעוררו אגב הבדיקה, אנו מפרסמים היום את ממצאי הדו"ח לפיהם לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהמשטרה פועלת להדביק טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי. יחד עם זאת, הצוות מצא כי במקרים בהם ניתן צו שיפוטי, במסגרת האזנות הסתר מסוג זה, התקבל בהיקף נרחב של מקרים במשטרת ישראל מידע שלא על פי הסמכויות הנתונות לה על פי דין. הגם שבבדיקה מדגמית ובבירור שנערך עם אנשי המקצוע במשטרת ישראל לא עלה כי המידע הזה הופק בפועל או נעשה בו שימוש, יש בקבלת המידע העודף משום חריגה מסמכות. כן נמצאו ליקויים נוספים אשר הצוות ממליץ לפעול לתיקונם בעתיד הקרוב. הדו"ח מפרט שורה של נושאים המחייבים שיפור והסדרה בסוגיות הנוגעות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, במטרה להבטיח כי הפעלת כלים טכנולוגים מתקדמים תהיה בגבולות הסמכות על פי חוק האזנת סתר. לאחר שבחנו את ההיבטים הטכנולוגיים ואת תכלית האזנות הסתר לשם המאבק בפשיעה, ובשים לב לעמדה המשפטית לפיה ניתן לעשות שימוש במערכות לצורך האזנת סתר, שוכנענו, כל חברי צוות הבדיקה, כי בכפוף לכך שיבוצעו השינויים הטכנולוגיים הנדרשים שינטרלו כל אפשרות לקבלת מידע שלא כדין וכן יבוצעו התאמות נוספות – טכנולוגיות ואחרות – כמפורט בדו"ח במטרה להבטיח זאת, יש מקום לאפשר למשטרת ישראל לחדש את השימוש במערכות.

"יש לקוות כי ממצאי הדו"ח והמלצותיו יהוו אבן דרך ויסייעו בידי משטרת ישראל להמשיך לבצע את עבודתה החשובה בשמירה על שלטון החוק והסדר הציבורי, במסגרת הסמכויות והכלים אשר ברשותה, תוך הקפדה מוגברת על זכויותיו של הפרט".

רקע:

צוות הבדיקה בראשות המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (פלילי), גב' עמית מררי, ובהשתתפות שני ראשי אגפים בדימוס בשב"כ – ראש אגף טכנולוגיות לשעבר, מר צפריר כץ, וראש אגף החקירות לשעבר, מר איל דגן – סיים את עבודתו ומסר ליועצת המשפטית לממשלה, גב' גלי בהרב-מיארה, דוח מקיף ויסודי על האמצעים הטכנולוגיים שמשטרת ישראל מפעילה לשם האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים.

הדו"ח כולל חלק גלוי המתאר את תהליך הבדיקה וממצאיה, וחלק חסוי הכולל גם שיטות ואמצעי פעולה של רשויות האכיפה והביטחון שסיווגם סודי ביותר, וכן סודות מסחריים של החברות המסחריות הנוגעות בדבר.

צוות הבדיקה מונה ביום 31 בינואר 2022 נוכח טענות שעלו בסדרת פרסומים בתקשורת, ולפיהן משטרת ישראל מבצעת פעולות למעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, על מנת לקבל מידע מודיעיני, גם ללא קשר לחקירה מתנהלת או לבירור חשדות לביצוע עבירות פליליות ומבלי שהתקבל צו שיפוטי. עוד נטען בפרסומים, כי בעת ביצוע האזנת הסתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים, קיבלה משטרת ישראל מידע אשר חורג מהמותר על פי חוק האזנת סתר. בהמשך לכך, פורסמה בתקשורת רשימת שמות אנשים, אשר נטען כי משטרת ישראל חדרה לטלפונים הניידים שלהם ושאבה מתוכם מידע ללא צו בית משפט המתיר לעשות כן.

במקביל להקמת הצוות, הורה היועץ המשפטי לממשלה כי המשטרה תחדל מלהשתמש במערכת עד לסיום ברור הדברים.

הבדיקה נערכה במספר מעגלים:

• בדיקה במערכת המשטרה: הצוות, בסיוע מומחי טכנולוגיה מהשב"כ והמוסד, ביצע בדיקה מעמיקה במערכת שברשות משטרת ישראל, אשר מתוכה הופקו ממצאים אובייקטיביים על כל הפעילות המשטרתית שבוצעה בה. בתוך כך, נערכה בדיקה שנשענת על נתונים הנמצאים בליבת המערכת, אשר כפי שנמסר מהחברה אינם ניתנים לשינוי או למחיקה. בדיקות בוצעו גם ביחס למערכות נוספות שבשימוש משטרת ישראל.
• בדיקה עם בעלי תפקידים במשטרה, בעבר ובהווה, ביחס לשיטות העבודה שהיו נהוגות במשטרת ישראל. כן נערכה בדיקה של התיעוד שבידי משטרת ישראל הנוגע להפעלת המערכות הטכנולוגיות והאישורים המשפטיים הרלוונטיים שניתנו.
• פגישות עם גורמי מקצוע: הצוות נפגש עם אנשי אקדמיה, עובדי החברות אשר פיתחו את המערכות, גופי חברה אזרחית וגופים ציבוריים בעלי מומחיות בעניין, לרבות הסניגוריה הציבורית והרשות להגנת הפרטיות, וכן עם עורכי עיתון "כלכליסט". כמו כן, לבקשת הצוות התקיימה פגישה מקצועית עם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק זמיר, ביחס למעמד הייעוץ המשפטי ותפקידו.

הצוות זכה לשיתוף פעולה מלא של משטרת ישראל וכן לסיוע של החברות המסחריות הרלוונטיות.

בנוסף לטענות לגבי הדבקת טלפונים ללא צו שיפוטי, הצוות בדק גם נושאים נוספים, ובהם מאפייני מערכות האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים ומידת התאמתן לחוק האזנת סתר; בקשות להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים שהוגשו לבתי המשפט; בחינת הליך שרשרת ההאזנה והליכי הפיקוח והבקרה עליהם; וכן הליכי אישור הייעוץ המשפטי של המשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה בנוגע לשימוש במערכות אלה.

תמצית הממצאים וההמלצות:

(1) לא נמצאה אינדיקציה להדבקת טלפונים ניידים בהיעדר צו שיפוטי

מבדיקת הצוות ביחס לכלל המספרים שקיימים בבסיס הנתונים הפנימי של מערכת "סייפן", נמצא כי אין כל אינדיקציה לנכונות הטענות לפיהן הודבקו טלפונים ללא צו. יחד עם זאת, נמצאו מקרים בודדים בהם הצו השיפוטי שניתן לא תאם את פעולת ההאזנה אשר ביצעה משטרת ישראל ביחס לאותו גורם. אולם במקרים אלה ניסיון ההדבקה לא צלח, וממילא לא התקבלו תוצרים.

יודגש, כי בדיקה זו התבססה על נתונים שחברת NSO שלפה מליבת מערכת סייפן, ואשר כפי שנמסר מהחברה אינם ניתנים לשינוי או למחיקה, והם נתונים מלאים של כל הדבקה שבוצעה באמצעות המערכת לאורך כל שנות פעילותה במשטרה.

צוות הבדיקה הרחיב את בדיקתו למערכות נוספות שבידי המשטרה שלהן יכולת להאזנה לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים, וגם בעניינן לא נמצאה אינדיקציה להדבקה ללא צו. בכלל זה נשלפו נתונים גם מבסיס הנתונים של מערכת נוספת שבידי משטרת ישראל שבפיתוח חברה פרטית, שגם הוא כפי שנמסר מהחברה אינו ניתן לשינוי או למחיקה. גם לגבי מערכת זו לא נמצאה כל אינדיקציה כאמור.

(2) איסוף מידע עודף

הצוות מצא כי המערכת שבידי משטרת ישראל מאפשרת לקבל סוגי תוצרים מסוימים שאין למשטרת ישראל סמכות לקבלם לפי חוק האזנת סתר. כך למשל, ניתן לקבל מידע אשר נמצא על מכשיר היעד ונוצר קודם למועד תחילת ההאזנה ואף קודם למועד צו בית המשפט. נוסף על כך, למערכת יכולת לקבל מידע שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים כגון, פרטי יומן, רשימת האפליקציות, אנשי קשר ופתקים השמורים במכשיר.

הצוות סבור, כי המשמעות של הכנסה לשימוש של מערכת בעלת יכולות טכנולוגיות רחבות היקף, המהווה נקודת מפנה מבחינת עולם האזנות הסתר, לא הובנה לאשורה ע"י מקבלי ההחלטות במשטרת ישראל. לאורך השנים לא יוחסה מלוא המשמעות המתבקשת להיקף היכולות הפוטנציאלי של המערכת ולעצם כניסת חומרים אסורים מתוך טלפונים ניידים אל מחשבי המשטרה, ולנגישותם של החומרים שהתקבלו במערכות המשטרה. זאת, אף אם למשטרת ישראל לא הייתה כוונה לעשות שימוש בפועל במידע העודף שהתקבל, ואף שהיא עיגנה בנהליה איסור לעשות שימוש במידע עודף כאמור. לעמדת הצוות, לא היה די בהסדרה בנהלים, והיה צורך לבצע ניוון טכנולוגי של היכולות העודפות.

בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, הפרקליטות בודקת תיקים פליליים שבהם נעשה שימוש במערכת לגבי תיקים תלויים ועומדים, ובכלל זאת תיקים בהם הוגש כתב אישום ונעשתה פניה ע"י ההגנה, על מנת לבחון האם התוצרים הופקו והועברו ליחידה החוקרת.

(3) היעדר ליווי משפטי והליכי אישור מספקים

במהלך כל שנות הפעלתה של המערכת לא התקיים במשטרה הליך סדור הכולל את שיתוף מלוא המידע הדרוש לשם קבלת החלטות ביחס להפעלת המערכת כדין, בין גורמי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל לבין הגורמים הטכנולוגיים.

נוכח היעדרו של הליך סדור בנוגע למשמעות יכולותיה של המערכת, כמו גם קשיים בשיתוף המידע, הצוות מצא כי נדרש ליווי משפטי צמוד של הייעוץ המשפטי למשטרה בשלב רכש המערכות, טרם הטמעת מערכות חדשות ובמהלך הפעלתן. יש להבטיח כי כלל המגבלות הנדרשות מבחינה משפטית מתקיימות טרם הפעלת המערכות.

(4) אישור הייעוץ המשפטי לממשלה לשימוש בטכנולוגיות מסוג חדש

לאורך השנים היה ידוע למשרד המשפטים שקיימת מערכת להאזנת סתר בשם "סייפן", המבצעת האזנת סתר ע"י חדירה למכשיר קצה. עם זאת, לא היה ידוע כי היכולות הטכנולוגיות של המערכת חורגות מסמכות המשטרה לפי חוק האזנת סתר. יכולות חריגות אלה לא הובאו לידיעת משרד המשפטים, ועל כן לא התקיים דיון עקרוני בנושא.

על המשטרה להביא לאישור הייעוץ המשפטי לממשלה יכולות טכנולוגיות חדשות אותן היא מבקשת לרכוש או לפתח לצורך איסוף או עיבוד מידע, ושהן בעלות פוטנציאל לחריגה מהסמכות הקבועה בדין. זאת, טרם רכישתן או פיתוחן, ובוודאי טרם הפעלתן.

(5) הבנייה של מנגנוני פיקוח ובקרה מקצועיים

קיימת חשיבות לפעולת שני מנגנוני פיקוח על מערכות להאזנת סתר. הראשון הוא מנגנון פיקוח תהליכי, לפיו תבחן המשטרה באופן עיתי ושיטתי האם הפעלת האמצעי להאזנת הסתר והשימוש בתוצרים הם בהתאם להוראות החוק, צו בית המשפט והנהלים. השני הוא מנגנון פיקוח טכנולוגי, ולפיו כל מערכת להאזנת סתר תכלול בסיס נתונים שאינו ניתן לשינוי, אשר ניתן יהיה להפיק ממנו מידע לצורך בקרה ומעקב בקלות, ביחס לכל אחד משלבי תהליך ההאזנה.

(6) בחינה מחדש של מבנה הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל

הצוות סבור כי חלק מהליקויים הם תוצאה של היעדר כפיפות ישירה של היועצים המשפטיים בחטיבות השונות במשטרה, אל היועץ המשפטי למשטרה. הצוות סבור, כי כפיפות ישירה נדרשת על מנת לבסס ייעוץ משפטי עצמאי בעל ראיית רוחב ביחס לכלל הנעשה במשטרת ישראל. הצוות ממליץ כי נושא זה ייבחן על רבדיו השונים בעבודת מטה שתיערך בהקדם.

(7) העמקת המומחיות הטכנולוגית במשרד המשפטים

נדרשת העמקה של הידע המשפטי הטכנולוגי של גורמי הפיקוח והבקרה במשרד המשפטים.

(8) תנאים לשימוש במערכות שבידי משטרת ישראל

צוות הבדיקה סבור, כי ניתן לאפשר למשטרת ישראל להפעיל את המערכת המשטרתית המאפשרת האזנה לתקשורת בין מחשבים, בכפוף לניטרול היכולות הטכנולוגיות העודפות שלה. צוות הבדיקה ממליץ כי המשטרה תהיה רשאית לשוב ולעשות שימוש במערכות האמורות, אך זאת רק בהתקיים מספר מנגנונים שיבטיחו שימוש התואם את גבולות הסמכות הנתונות לה, ובכלל זה, בין היתר:

(א)  יש לוודא כי יבוצעו כל החסימות הטכנולוגיות הנדרשות בכלל המערכות שבידי משטרת ישראל, על מנת להבטיח כי אלו מבצעות אך ורק האזנת סתר כפי שהותר בחוק.

(ב)   יש להבטיח כי השימוש במערכות ייעשה תוך נקיטת זהירות מיוחדת ובכפוף לקיומם של נהלים ברורים אשר יאושרו ע"י הייעוץ המשפטי למשטרה והייעוץ המשפטי לממשלה, תוך אפשרות אפקטיבית לפעולות פיקוח אפקטיבית המבוססת על דו"חות שיופקו מבסיס הנתונים, שאינו ניתן לשינוי או מחיקה.

(ג)    במסגרת גיבוש נהלים אלו, יש לבחון הטלת מגבלות או תנאים מיוחדים להגשת בקשות להאזנת סתר לגבי יכולות מסוימות.

(9) תיקוני חקיקה

החוק הקיים מקנה סמכות להפעלת המערכת הטכנולוגית לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים, בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, על פי הממצאים וחוות הדעת המתוארים בדו"ח. יחד עם זאת, נכון כי סוגיות של מעקב בעידן הדיגיטלי יוסדרו בחקיקה, ובכלל זה יוסדרו בבירור גבולות הסמכות, וזאת בשים לב למאפיינים הייחודיים של הפגיעה בפרטיות במקרים אלו.

יצוין, כי במקביל למינוי הצוות, הודיע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, כי יבדוק בין היתר את שימוש גורמי אכיפת החוק במערכת. ממצאי הצוות יועברו אל מבקר המדינה.

scanned by Ministry of Justice

מייל של ליזי שובל מהסנגוריה

 

Date : 8/14/2022 6:46:20 AM
From : "Lizzy Shoval"<[email protected]></[email protected]>
To : "Sanegoria Mishpati"<[email protected]></[email protected]>
Subject : החלטה בעתירה לגילוי ראיה חסויה – רוגלות – בתיק הטלגראס
Attachment : עתירה לגילוי ראיה חסויה סילבר 2.pdf;החלטה בעתירה לגילוי ראיה חסויה – רוגלות – טלגראס.pdf;145386_image001.jpg;

שלום,

 

בהמשך למייל המפורט והחשוב שפורסם על ידי יגאל בלפור וגיל שפירא  בעניין דו"ח צוות מררי לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים (ומצ"ב בהמשך המייל לנוחיותכם), אני מבקשת לשתף בעניין "טלגראס", המתנהל במחוז מרכז.

 

כפי שנכתב במייל, החשיבות של הדו"ח, עשויה להיות רלוונטית לעבודה שוטפת שלנו כסנגורים.יות וליישום אפשרי בתיקים תחת ייצוגו ובעיקר בכל הנוגע לעמדה הנורמטיבית של המדינה לגבי האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים ובכל הקשור לחשיבות להגשת בקשות לגילוי ראיה בתיקים המתאימים.

 

תיק הטלגראס הוא דוגמא חשובה ומעניינת לאופן בו מודעות של סנגורים וסקרנות הובילה לגילוי כי נעשה בתיק תחת ייצוגם שימוש ברוגלות וכן לחשיפת מידע רב בנוגע לחקירה.

 

בקצרה, עו"ד ניצן ביילין ועו"ד איתי ברעוז, אשר מייצגים בתיק הטלגראס, הגישו בחודש מרץ השנה עתירה לגילוי ראיה, לפיה נעשה שימוש ברוגלות בתיק.

"הטריגר" להגשת הבקשה, היה עם פרסום הכתבה בכלכליסט על שימוש אפשרי של רוגלות על ידי היחידה החוקרת.

בעקבות הפרסום, שבו הסנגורים לחומרי החקירה ולתעודות החיסיון, שם עלה החשד כי הצווים שהתבקשו היו לגבי תקשורת סלולרית כאשר ההמשך היה חסוי. הסנגורים שיערו כי ההמשך של הבקשה היה "תקשורת סלולרית – תקשורת בין מחשבים" וכך הוגשה העתירה המצ"ב

 

מאז הגשת העתירה, התקיימו עשרה דיונים – אחד במעמד שני הצדדים, אחד במעמד ההגנה, ועוד שמונה במעמד התביעה ונציגי יחידת הסיגינט.

בסופו של דבר, המאשימה אישרה כי אכן נעשה שימוש ברוגלות (הצהרה מדהימה כשלעצמה). אולם, בית המשפט קיבל את הצהרת התביעה, לפיה התוצרים של "המערכת" שהתקבלו בחריגה מצווים לא הופקו, ואלה שהתקבלו ללא חריגה מצווים – הופקו אך לא הועברו ליחידה החוקרת. קבלת הצהרה זו, מנעה למעשה קבלת פרטים נוספים עבור ההגנה. עם זאת, העתירה הניבה מידע רב על שימוש באמצעים מיוחדים ורוגלות על ידי המאשימה וכן הפיקה נתונים חשובים מאד אשר עשויים לשרת את ההגנה בהמשך, במסגרת הטענה הכללית בתיק זה, לפיה יש בהצטברות הפגמים והכשלים כדי לפסול את הראיות הדיגיטליות שהושגו.

 

מההחלטה המצ"ב (אותה מומלץ לקרוא) ניתן ללמוד לגבי אופן ההתנהלות בתיקים מסוג זה (שימוש בדיונים במעמד צד אחד, הגשת עתירות מתאימות), וגם לגבי יכולות המערכת במסגרת התשובות המפורטות (יחסית).

 

להלן הקביעות החשובות בהחלטה:

 

1. המערכת "שאבה" פריטים מסויימים ואגורים בחריגה מהצו – עצם השימוש במערכת היה ידוע למנהל יחידת הסייבר ולראש הצוות שטיפלה בתיק מטעם פרקליטות המדינה בהקשר של הוצאת תעודות חיסיון על החומר החסוי, אך הם סברו כי התוצרים שהופקו אינם רלוונטים להגנת הנאשמים.
   מה שלא היה ידוע לפרקליטות באותה עת, שהמערכת שהפעלתה הייתה כרוכה בקבלת צווי האזנת סתר מבית המשפט, הניבה גם תוצרים שחרגו מהצווים. רק בשלב מאוחר יותר, אחר שפורסם נושא השימוש בהאזנת לתקשורת בין המחשבים, התגלה לפרקליטות דבר החריגה מהצווים והתברר עצם קיומם של התוצרים. בעקבות כך נערכה בדיקה במסגרתה התברר כי המערכת "שאבה" מהטלפונים הסלולררים שהיו מושא האזנה פריטים מסויימים שהיו אגורים בטלפון הסלולרי שלא בהתאם לצווי בית המשפט שניתנו ולא רק האזינה לתקשורת המתבצעת בזמן אמת שאותה מתיר צו האזנת סתר. עובדה זו גולתה בפרפראזות שנמסרו להגנה בעקבות הליך העתירה.

 

2. חלק מצווי האזנת הסתר בתיק זה לא פורטו ברשימת חומר החקירה – עוד הסתבר כי הוצאו צויי האזנות סתר נוספים לתקשורת בין מחשבים נוספים, מעבר לאלה שגולו לידי ההגנה. נטען על ידי המדינה, כי עצם קיומם של הצווים, לא פורט ברשימת חומר החקירה מאחר והוא נכנס לחריג כי עצם קיומו עלול לפגוע במידע החסוי. בית המשפט התייחס, לעובדה שבעת הוצאת הצווים, השימוש באמצעים מיוחדים היה חסוי, אך כיום עם פרסום עצם השימוש בציבור, הרי שניתן לחשוף את עצם השימוש במערכת.
   בעקבות החשיפה והבדיקות התגלו פעולות נוספות של המערכת שהיוו חריגה מצווי האזנת הסתר ובהקשר לכך נמסרו להגנה עו שתי פרפאזות.  בית המשפט עבר על הצווים ומצא כי גילויים אינו רלוונטי להגנה וכי כל גילוי נוסף עלול לחשוף נתונים שהם בגדרה של תעורדת החיסון ולכן בית המשפט לא נעתר לבקשה לפרט אילו צווים נוספים הוצאו להאזנה לתקשורת בין מחשבים.

 

3. הצווים החסוים, שמירתם ביעורם והדיווח לגביהם נעשה על פי דין –  נמסר כי גם צווים חסויים, מדווחים כמו כל צווי האזנת הסתר, כפי שמחייב הדין.

 

4. נמצא כי בתיק זה לא ניתן היתר מיוחד לצווים אלה – להבדיל, בתיק 4000 שגם שם נעשה שימוש באמצעים טכנולוגיים מיוחד, כן ניתן היתר מראש. לגישת המדינה, אין צורך בהיתר מראש, למעט "אם מדובר בבעלי מקצועות חסויים, או בפרטים אחרים שאסורים על פי חוק".

 

5. צוות החקירה לא נחשף לחומרים שהופקו שלא כדין בחריגה מהצוים – הסנגורים טענו כי אין לעשות שימוש בתוצרים שהופקו שלא כדין, לכך השיבה המאשימה כי  התוצרים שהתקבלו שלא בהתאם לצווים כלל לא הופקו ולכן חומר כזה לא הועבר כלל לצוות החקירה והוא לא נחשף לחומר כזה.

 

6. עולה מההחלטה כי בית המשפט שנתן את הצווים לא ידע על שאיבת המידע ה"אגור" – עוד עולה מההחלטה כי בית המשפט היה מודע לקיומה של רוגלה לשאיבת מידע אך לא היה מודע כי התוכנה יכולה לשאוב "מידע נוסף" . מנגד, צוין כי הייתה קיימת הנחיה ששכל שמתקבלים חומרים שחורגים מהצו אין לעשות בהם שימוש.

 

7. עצם החריגה מהצווים  –בית המשפט קבע בהתייחס למידע הנוסף שנתפס כחריג המצוי האזנת הסתר מאחר ושהוא לא הופק ואיש לא ראה את תוכנו הרי שככל שהסנגורים יחפצו להעלות טענות הנוגעות למשמעות המשפטית של החריגות די בעצם הידיעה שהיו כאלה.

 

חשוב לומר, בסופה של ההחלטה, קובע בית המשפט כי לא מצא שיש בהתנהלות המדינה התנהגות העולה לכדי התנהגות "שערורייתית".
עם זאת, בית המשפט מציין במפורש, כי לא קרא את דו"ח מררי בטרם מתן ההחלטה (בעמוד 17) שיצא בסמוך להחלטה. יוצא אפוא, כי שילוב הקביעות בהחלטה שלפיהן נשאב מידע שחרג מהצו, פעילות היחידה החוקרת על סמך הנחיות בלבד, אי ידיעת צוות החקירה על החריגות בצו בזמן אמת, שימוש במערכת שאינה מנוונת (שאין בה חסימות) ולעניין הפקת חומרים אסורים החורגים מגדרי הצווים, בראי מסקנות דו"ח מררי עשויות בהחלט לשרת את ההגנה בהמשך.

וברור שטרם נאמרה המילה האחרונה.

 

לנוחיותכם:

המייל של יגאל בלפור ושל גיל שפירא מיום 3.8.2022:

אהלן,

אתמול פורסם דוח צוות מררי לבדיקת האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים (לקישור לחצו כאן). כזכור, הוועדה הוקמה לאחר הפרסומים בתקשורת אודות שימוש שנעשה על ידי משטרת ישראל בתוכנת "פגסוס" של חברת NSO.

 

בעקבות הפרסומים, ולאחר הקמת צוות הבדיקה – פנתה הסניגורית הציבורית הארצית אל היועמ"ש דאז – בבקשה כי במסגרת הצוות תיבחנה גם שאלות הנוגעות לפגיעה בזכויותיהם של חשודים ונאשמים כתוצאה משימוש בתוכנה (רצ"ב הפנייה). בהמשך לכך, הח"מ גם הופיעו בפני הוועדה והביאו בפניה את עמדת הסניגוריה הציבורית בנוגע לשאלות השונות שעל הפרק – ובין היתר, בכל הנוגע לבעייתיות באופן התיקוף המשפטי של אמצעים טכנולוגיים שנכנסים לשימוש אצל רשויות החקירה; הקושי להתבסס על המסגרת החוקית הקיימת לצורך שימוש ברוגלות – המאפשרות לקבל מידע בהיקף עצום ממכשיר נייד (ולא רק להאזין לשיחות ולהודעות ששולח אדם); לצורך לקבוע קווים מנחים להגשת בקשות לביצוע האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים; לצורך לקבוע אמצעי בקרה אפקטיביים על שימוש באמצעים טכנולוגיים מיוחדים ועוד.

 

את סיכום הדוח תוכלו לקרוא במייל של דן יקיר מטה, וכן בתקציר המנהלים המופיע בתשעת העמודים הראשונים של הדוח – כאשר נראה שלפחות חלק מן העמדות שהבענו בפני הוועדה השפיעו על גיבוש הדוח הסופי.

 

אך מעבר למסקנות והמלצות הדוח במישור המוסדי – לטעמנו כדאי להכיר את חלקי הדוח שעשויים להיות רלוונטיים לעבודה השוטפת שלנו וליישום (אפשרי) בתיקים שלנו – בעיקר בכל הנוגע לעמדה הנורמטיבית של המדינה לגבי האזנות סתר לתקשורת בין מחשבים. נציין כבר עתה כי מעבר לאמור במייל זה – בעתיד אנו מקווים להפיץ הנחיות מעשיות מרוכזות לסניגורים – לרבות לעניין הגשת בקשות לגילוי ראיה (סוגיה שתלויה ועומדת בימים אלו בפני בית המשפט המחוזי במחוז מרכז בתיק ה"טלגראס" – עליו נשמע הרצאה של עו"ד איתי בר-עוז בהשתלמות הקרובה).

 

בשלב הראשון – כדאי לשים לב לקביעות הבאות בדוח:

 

v      ברשות המשטרה קיימת תוכנת "פגסוס" (המכונה על ידי המשטרה "סייפן") המאפשרת לה "להדביק" מכשירי טלפון בסייפן (פעולה הנעשית מרחוק וללא ידיעת המשתמש), ולהפיק מידע מתוך המכשיר.

 

v      לשיטת המדינה, שימוש בתוכנה הוא אפשרי לפי חוק האזנת סתר וכפוף לקבלת צו משפטי לפי חוק זה – אך הוא מוגבל להאזנה למידע המועבר בין מחשבים מיום מתן ההיתר ואילך ועד לתום התקופה הנקובה בהיתר שניתן.

 

הדוח מפרט גם את התנאים לכך שניתן יהיה לעשות שימוש בתוכנות מסוג זה: יש לוודא כי יבוצעו חסימות טכנולוגיות שימנעו שימוש החורג מגדרי האזנת סתר מותרת לפי חוק (ראו בהמשך על מה אסור למשטרה לעשות, לשיטת המדינה); קיומם של נהלים ברורים שיאושרו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה; בחינת הצורך בהטלת מגבלות ותנאים מיוחדים להגשת בקשות להאזנת סתר לגבי יכולות מסוימות במקרים פרטניים; ופיקוח פרטני הדוק של המשטרה.

 

יצוין, בהקשר הזה – כי בהתאם לעמדה שאנחנו הצגנו בפני הוועדה – חוק האזנת סתר בנוסחו היום לא מאפשר לעשות שימוש ברוגלות מסוג זה, ולשם כך נדרש תיקון החוק (להרחבה של העמדה שהצגנו – ראו עמ' 25 לדוח). אמנם עמדת המדינה שונה (הגם שהמדינה מכירה בקשיים השונים המתעוררים בהקשר הזה ואף סבורה שנדרש תיקון חוק) – אך אם וכאשר הסוגיה תתעורר בפני בימ"ש – אנחנו בהחלט חושבים שנוכל להציג טיעונים חזקים לפיהם עצם השימוש בתוכנה אסור. יתרה מכך – וכפי שיפורט להלן – בחלק גדול מהתיקים המשטרה פעלה באופן שהיה לא חוקי גם לשיטת המדינה – באמצעות שאיבת מידע עודף שאסור היה לשאוב.

 

והערה אחרונה בהקשר הזה – עד כמה שהצלחנו להבין – הדוח לא מפרט מה מוגדר, מבחינת המדינה, כ"תקשורת בין מחשבים" לה מותר להאזין בזמן אמת. הדוח כן מציין כי "הכלי פועל בדרך של איסוף תוצרים חדשים הנוצרים על גבי מכשיר הטלפון אליו מאזינים מרגע ההתקנה ואילך" – אבל מזה לא מובן האם, נניח, המדינה סבורה כי היא יכולה לעקוב אחרי נתוני מיקום שהמכשיר הנייד משדר בזמן אמת, אחרי תעבורת המידע שלו (גלישה בדפדפן, ברשתות חברתיות, חיפושים בגוגל וכיו"ב), אחרי מידע שמועלה על ידי המשתמש לענן ועוד ועוד. עם זאת, נציין בזהירות כי בשים לב לכך שנכתב כי המערכת תקבל מידע חדש שנוצר מרגע ההתקנה, ולדוגמא מצוין כי: "כך למשל, יתקבלו רק אנשי קשר חדשים שנשמרו במכשיר ממועד ההתקנה" – נראה כי קיימת אפשרות לא מבוטלת לפיה לשיטת המדינה אין מניעה לקבל את כל המידע החדש שנוצר במכשיר מרגע התקנת הסייפן.

 

v      לשיטת המדינה, למשטרה אין סמכות לבצע חיפוש סמוי במחשב ולשאוב מידע האגור בו באופן סמוי. לשם שאיבת מידע השמור במחשב (וממכשיר טלפון חכם, כמובן), ניתן לעשות שימוש רק בסמכויות החיפוש המעוגנות בס' 23א לפסד"פ ובס' 43 לפסד"פ.

 

כך למשל – דואר אלקטרוני שהועבר בתקשורת בין מחשבים אך כעת הוא שמור בתיבת המייל – נתפס כ"חפץ" ולכן גישה אליו אפשרית רק באמצעות צווים לפי הפסד"פ (שכאמור יכולים להיות גלויים בלבד – כלומר, בידיעת בעל המכשיר).

 

v      בפועל – הסייפן כן מאפשר לשאוב מידע שנשמר על הטלפון קודם למועד ההדבקה בסייפן וקודם למועד הצו (ולא רק תוצרים חדשים שעברו בתקשורת בין מחשבים מרגע הדבקת הטלפון הנייד). לא רק שהיכולת הטכנולוגית קיימת – אלא שהמשטרה עשתה בה שימוש:

 

o        הן לצורך השלמת "פערי זמן" שנוצרו בתקופת ההיתר (אם היה היתר במהלכו המערכת הפסיקה לפעול משום מה והיה צורך לבצע הדבקה מחדש – אז המשטרה "השלימה" נתונים עד למועד ההדבקה המחודש באמצעות התוכנה); כאשר עד לאפריל 2020 – "השלמות" כאלו הביאו לקבלת מידע הקודם גם מתקופה שקדמה למתן הצו (כי לא הייתה יכולת טכנולוגית להגביל את המועד ממנו יתקבל המידע האגור במכשיר)

 

o        והן לצורך קבלת מידע מהמכשיר שאינו מהווה תקשורת בין מחשבים – כמו פרטי יומן, אנשי קשר, פתקים האגורים במשיר ורשימת אפליקציות מותקנות. מידע זה התקבל בתיקים בהיקף שאינו מפורט בדוח (מצוין כי מדובר ב"מקרים רבים", וכי "באחוז לא מבוטל מהמקרים, מתוך סך ההדבקות שבוצעו התקבל מידע מסוג אנשי קשר, פתקים ופרטי יומן"), אך נטען כי קיימים נהלים בחטיבת הסייבר המשטרתית האוסרים על הפקת המידע הזה בכתב והעברתו ליחידה החוקרת.

 

הצוות סבור כי לפני השימוש בסייפן המשטרה חייבת הייתה ל"נוון" יכולות טכנולוגיות עודפות אלו (אם כי לגבי רשימת האפליקציות המותקנות על המכשיר – נראה כי היועצת המשפטית לממשלה סבורה שאין מניעה להפיקה אם ההפקה נעשית באופן ממוכן ואוטומטי והרשימה אינה חשופה לעיני אדם).

 

בהקשר הזה – וכאמור לעיל – נראה כי בתיקים הרלוונטיים נוכל להעלות טענות לאי-חוקיות פעולת המשטרה בשני מישורים (מעבר למישור הנוגע לעצם חוקיות השימוש במערכת) – ראשית, בשל הקביעה הכללית בדוח לפיה אסור היה למשטרה להשתמש במערכת שאינה "מנוונת"; ושנית – ניתן לבקש הסרת חיסיון בתיק הקונקרטי שבייצוגנו לצורך בדיקה האם במקרה הקונקרטי היה שימוש ביכולות עודפות – וככל שנגלה שכך היה – להעלות טענות גם בהקשר הזה.

 

v      הצוות מצא כי בתיקים בהם הוגשו בקשות לבית המשפט להאזנת סתר לתקשורת בין מחשבים באמצעות סייפן – הוצג לביהמ"ש מידע בדבר סוגי התוצרים אשר עתידים להתקבל אגב ביצוע האזנת סתר בהם ייעשה שימוש. עוד צוין כי ככלל, כאשר מבוקשת האזנה לתקשורת בין מחשבים של טלפונים ניידים – מבוקשים באופן גורף כלל סוגי המידע המהווה תקשורת בין מחשבים.

 

בהקשר הזה, הצוות סבר כי היה מקום להרחיב עוד בפני ביהמ"ש באשר לשיטת הפעולה להאזנה ובאשר לסוג המידע שעשוי להתקבל במסגרת ההאזנה ואשר לא יופק. מכאן ואילך – הצוות המליץ להרחיב את טופס הבקשה המוגשת לבית המשפט ולהבהיר לביהמ"ש שמדובר בהאזנה שתתבצע באמצעות הדבקה מרחוק של המכשיר. ובאשר להיקף המידע – הצוות המליץ כי המשטרה "תקפיד לבחון בכל מקרה ביחס לכל אחד מסוגי המידע, האם הוא נדרש לחקירה הקונקרטית. הצוות סבור כי יש להסביר בבקשה לבית המשפט, מדוע נדרשת דווקא האזנה לסוג התקשורת המבוקש. לגבי יכולות מסוימות יש להבהיר בבקשה את הנסיבות בהן מבוקש להפעילן, על מנת שבית המשפט יתווה את התנאים לכך".

 

v      במקרים בהם לאחר האזנת סתר לתקשורת בין מחשבים המשטרה מבקשת צו חיפוש במכשיר – על המשטרה להביא לידיעת בית המשפט אשר דן בצו לחיפוש במחשב את העובדה כי בוצעה האזנת סתר.

 

תודה,

 

גיל ויגאל

 

 

ראו סיכום דוחות פורנזיים בתיק הטלגראס עו"ד מאי הר שי 31/3/2019

טלגראס סיכום דוחות פורנזיים מאי הר שי 31-3-2019

ראו סיכום ממצאים פורנזים של מאי הר שי 10/4/2019

10-4-2019 טלגראס סיכום ממצאים פורנזים מאי הר שי

ראו סיכום ראיות עד המדינה אמיר מרלי ע"י שירי רום

אמיר מרלי סיכום ראיות הודעות עד המדינה בטלגראס מאת עוד שירי רום

ראו אישור של הפרקליט חיים ויסמונסקי לחדור לעננים מחוץ לארץ של נאשמי טלגראס

טלגראס אישור חיים ויסמונסקי לסיגינט היתר חדירה לשרתים עננים מחוץ לישראל 28-2-2019

ראו עיקרי טיעון של הפרקליטות לפרוץ לעננים

עיקרי טיעון פרקליטות טלגראס חדירה לענן שבחוץ לארץ זה לא פגיעה בריבונות מדינה זרה עמוס איתן 20-10-2020

ראו התכתבות פרקליטים ויסמונסקי, שירי רום, יעלה הראל ואיתי גוהר איך להפיל את אתר טלגראס

התכתבות חיים ויסמונסקי עם יעלה הראל ואיתי גוהר איך לסגור את אתר האינטרנט של טלגראס

בתמונה איתי רוזין שהיה הפרקליט של עמוס סיבר והוציא לו עסקה מאוד גרועה

כל המידע שידוע על השטינקר אמיר מרלי עד המדינה

 

 

 

לאחרונה (25/10/2021) מתפרסמים כל מיני פרסומים על השטינקר אמיר מרלי בפרשת הטלגראס, למשל שהוא ניסה להתאבד, שנגמר לו כל הכסף שנתנה לו משטרת ישראל ושפתחו נגדו עוד 2 כתבי אישום.  לעדנה קרנבל לא ברור למה לא כותבים את השם שלו, אמיר מרלי שהוא עד המדינה השטינקר.  אמיר מרלי עד מדינה שטינקר שקיבל מפרקליט הסייבר חיים ויסמונסקי 770,000 שח להפליל את הטלגראס. פורסם 25/10/2021.

 

 

 

 

 

וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה.  עדנה קרנבל מחכה להזמנה לבוא לשמוח ולעלוז, אם וכאשר הנ"ל אכן יתאבד.  אבידה גדולה זה ממש לא. עדנה שונאת שטינקרים.

הנה מקצת הפרסומים:   5/9/2021 : עד המדינה בתיק "טלגראס" גנב מהמשטרה ביטקוין בשווי 100 אלף דולר,  18/8/2021:   עד המדינה בפרשת הטלגראס המשיך למכור סמים בזמן שהופעל כסוכן .., ,  12/9/2021 עד המדינה בתיק הטלגראס קיבל חצי מיליון שקל – פוסטה ,  פרסום ראשון: עד המדינה בפרשת טלגראס יואשם בעבירות מין – מגזין …, 25/9/2019 :    עד המדינה בפרשת הטלגראס יקבל מהמשטרה 270 אלף שקלים – …,, 26/5/2019 ביקורת על עד המדינה בפרשת טלגראס: "איזו מהימנות יכולה להיות

השטינקר הזה עבד בשירות המשטרה וסידר לעמוס סילבר דירה בניו יורק "אצל חברים".  המשטרה רצתה להביא אותו למדינה שבה יהיה קל להסגיר אותו בלי הרבה פלאברות והליכים משפטיים.  בחרו באוקראינה (אומן) כי כנראה סידרו מראש עם הרשויות שם שכאשר עמוס סילבר יגיע לאוקראינה, מייד יטיסו אותו לארץ בלי הליכי הסגרה מעיקים.  אמיר מרלי הזמין ופיתה את עמוס סילבר להגיע לחתונה באומן ועמוס שהיה נאיבי הגיע לשם ונתפס.

 

 

איך השטינקר הפיל בפח את עמוס סילבר?

 

ראו כתבה במאקו  של מייקי לוי ודניאל דולב  15/5/2019:

הזמנה לחתונה שנגמרה במעצר: ההקלטה שהפילה את מייסד טלגראס עמוס סילבר

אמיר מרלי היה אחד מבכירי טלגראס, כשגויס כסוכן משטרתי. בהקלטת ווטסאפ למייסד הרשת עמוס דב סילבר שהגיעה לוואלה! NEWS, הוא מספר לו כי הכיר אישה: "אני מאוהב, מתלקק כמו חתול". זמן קצר אחר כך הגיע סילבר לחתונת השניים באוקראינה – ונעצר

 

"רציתי לספר, אני כולי מאושר… בקיצור, בחורה אוקראינית מבוגרת ממני בשנתיים, לא האמנתי בחיים… אני מה זה מבסוט, מתלקק כמו איזה חתול. זהו, סתם רציתי לשמח אתכם, שתשמחו איתי, כזה, אתה יודע". כך, בהקלטות נשמע הסוכן המשטרתי שהוחדר ל"טלגראס" מפתה את מייסד הרשת, עמוס דב סילבר, להגיע כביכול לחתונתו באוקראינה – שם נעצר.

מאז דצמבר 2017 אמיר מרלי הופעל על ידי המשטרה – תיעד ואסף ראיות נגד חבריו לארגון.

מההודעות ניתן להבין כי עמוס סילבר היה אותה שעה תוך כדי נהיגה, ואמיר מרלי סיפר לו על מערכת היחסים החדשה שלו, כביכול.

"טוב נו, כרגיל אתה בדרכים", אומר נ'. "שכחתי. חולה הגה. העיקר שאתם נהנים. רציתי לחלוק איתך משהו, שום דבר רציני, אבל בכיף לעשות את זה בשיחת אישית. אני אשמח גם לשמוע את התגובה שלך אונליין. זהו. נראה לי אני הולך ליפול, אבל ליפול טוב. דבר איתי נו".

לא ניתן לשמוע כיצד הגיב סילבר, אך מההודעה הבאה של אמיר מרלי ניתן להבין כי המילה "ליפול" כנראה גרמה לו לחשוד שאמיר מרלי הולך ליפול לידי המשטרה. לא היה לו מושג שזה קרה כבר לפני תקופה ארוכה. "כן רציני, אבל אישי", הוא מבהיר. "לא, שום דבר לא קורה מסביב. לרגע השתמשתי במילה ליפול וזה יכול פה להדליק קונוטציות רעות באפליקציה. משהו אישי שלי שבאמת רציתי לחלוק איתך, הילד מאוהב, נראה לי הולך לעשות את הצעד. ואם כן, אז אנחנו נראה איך נעשה את זה. לא יודע. מפנטז בראש. לא משנה, נדבר כשתתפנה, כשלא תהיה על ההגה".

בהודעה הקולית השלישית אמיר מרלי כבר מרחיב יותר. "סתם רציתי לספר אני כולי מאושר, I'm walking on sunshine", הוא אומר, ואז ממשיך: "התחלתי לספר לגלי עמר (בת זוגו של סילבר)… תמיד אני מספר לך את הדברים האלה. לא יודע למה. יכולים לא לדבר איזה חצי שנה, פתאום אני אספר לך 'היי אני מאוהב'. קטעים. בקיצור, בחורה אוקראינית מבוגרת ממני בשנתיים, לא האמנתי בחיים. אנחנו כבר בקשר און אנד אוף כבר הרבה זמן, והנה עכשיו היא חזרה לארץ. זה מה זה כיף, מה זה טוב. אני מה זה מבסוט, מתלקק כמו איזה חתול. זהו, סתם רציתי לשמח אתכם, שתשמחו איתי, כזה, אתה יודע".

סילבר נפל בסופו של דבר בפח. הוא הגיע לאוקראינה במטרה להשתתף בחתונתם של אמיר מרלי וחברתו האוקראינית. אלא שבאישון לילה פרצו בלשים ישראלים ואוקראינים לחדר המלון בו שהה בקייב, ועצרו אותו.

https://news.walla.co.il/item/3236194

 

ראו כתבה של אמיר זוהר 12/9/2021

להב 433 שיחדו את אמיר מרלי ב 770,000 ש"ח

בנוסף לסכום של 500,000 ש"ח הובטח לעד העבריין תגמול של 270 אלף שקל בסיום עדותו .  נחשף כי לעד נפתחו שני תיקים חדשים, בגין גניבת ביטקוין ופדופיליה.  שני תיקים פליליים נפתחו בחודשים האחרונים נגד עד המדינה בתיק טלגראס.  בתחילת ספטמבר 2021 הוגש נגדו כתב אישום על עבירות פדופיליה, לאחר שנחשף על ידי סוכן שהופעל על ידי יחידה 105 בלהב 433 לחשיפת עבירות של צריכת זנות מקטינים.  בהמשך לכך נודע, כי נגד העד מתנהלת חקירה נוספת, במסגרתה הודה לכאורה בגניבת מטבעות ביטקוין בשווי 100 אלף דולר שהוחזקו בארנק משטרתי. כל זה ביצע טרם העיד בבית משפט ומילא את התחייבויותיו.

כעת אתר "פוסטה" חשף את התגמול הכספי אשר ניתן לעד המדינה על פי ההסכם.  בתקופת ההפעלה הראשונית שלו כסוכן משטרתי ברשת טלגראס, מחודש אפריל 2018 ועד מרס 2019, שילמה לו המשטרה "דמי מחיה" בסך 128 אלף שקל.

מסיום החקירה והגשת כתב האישום בפרשת ארגון טלגראס, אפריל 2019, ועד לחודש ספטמבר 2021, שילמה המשטרה לעד 227 אלף שקל "דמי מחיה" ועוד 148 אלף שקל לכיסוי שכר דירה.

 

 

 

 

בסך הכל, מאז תחילת ההפעלה וכניסתו לתוכנית להגנת עדים לפני שלוש שנים, כבר שילמה המדינה לעד מעל חצי מיליון שקל תחת ההגדרה של "כיסוי הוצאות שוטפות" בלבד, ופתיחת התיקים החדשים נגדו הביאה לקיצוץ זמני וחלקי בלבד בתשלום ההוצאות.

מלבד כספים אלה, המדינה התחייבה לשלם לעד 270 אלף שקל כשכר עבור השלמת מילוי התחייבויותיו להעיד נגד 27 נאשמים בתיק הדגל של ארגון הטלגראס, ועוד 19 נאשמים בתיקים קטנים יותר של סחר בסמים, שהטיפול בהם הסתיים בשלוחת התביעות של מחוז חיפה.

 

 

כפי שעולה מהודעת הפרקליטות לסנגורים בפרשת הטלגראס בשבוע שעבר, עד המדינה לא הסתפק במאות אלפי השקלים שהובטחו לו תמורת גיוסו, והוא חשוד כאמור בגניבת שני מטבעות ביטקוין בשווי 330 אלף שקל (כ-100 אלף דולר) שנתפסו במסגרת התיק על ידי המשטרה.

 

מהחקירה שנוהלה במחלקת הסייבר בלהב 433 עולה, כי מדובר בשכר שנתפס בארנק וירטואלי בו קיבל העד את שכרו כמנהל בטלגראס מראשי הרשת. לאחר גיוסו כסוכן משטרתי, קיבלה המשטרה לכאורה שליטה בארנק, והמטבעות הווירטואליים נתפסו לכאורה לצורך חילוט.

לאחרונה, במקביל לזימונו של העד לראיון הכנה ("רענון") בפרקליטות לקראת תחילת עדותו בבית המשפט, פנתה פרקליטות הסייבר למשטרה, כדי לברר היכן מוחזקים כיום מטבעות הביטקוין שקיבל עד המדינה כמשכורות, לצורך הכנה להגשת בקשת החילוט הסופית בגמר ההליכים.

בשלב זה התברר, כי חלק מהביטקוין ש"הוקפא" לכאורה בארנק – נעלם והוצא ממנו בארבע משיכות שונות, בחודש מרס 2021. המשטרה קיבלה הוראה דחופה לפתיחה בחקירה, שהעלתה כי עד המדינה הוא שגנב לכאורה את המטבעות.

ב-16 באוגוסט 2021 נחקר עד המדינה באזהרה, והודה בנטילת הביטקוין מהארנק. עוד נודע, כי בעקבות החקירה השיב עד המדינה את הביטקוין לידי המשטרה.

לא ברור כיצד בסיום חקירת הפרשה ותפיסת הכספים, לא נותק עד המדינה מהארנק הווירטואלי והמשיך להחזיק במפתחות המאפשרים פריצה אליו – עוד מחדל לכאורה של רשויות האכיפה, שאיפשר לעד מדינה-עבריין "חפירת מנהרה וירטואלית" לכספים שניטלו ממנו. נוכח הדברים הודיעה הפרקליטות כי תגיש כתב אישום נגד עד המדינה בגין חדירה לחומר מחשב וגניבה, בכפוף לשימוע.

פרשה זו מצטרפת כאמור לכתב האישום שהוגש בתחילת החודש לבית משפט השלום בתל אביב, במסגרתו עד המדינה נאשם בעבירות של ניסיון הטרדה מינית של קטין מתחת גיל 14 ובהחזקת חומרי תועבה פדופיליים.

על פי האישום התכתב העד עם סוכן משטרתי בהנחה כי הוא מדבר עם קטין בן 13, והפציר בו להיפגש לכאורה למטרות מין תמורת "תמיכה" כספית. זאת במסגרת מבצע ללכידת פדופילים ברשת האינטרנט. הפרקליטות ביקשה מבית המשפט צו איסור פרסום על שם הנאשם, כדי לשמור על חסיונו.

במקביל לכך הודיעה מחלקת הסייבר בפרקליטות, על דעת פרקליט המדינה עמית אייסמן, כי ההסכם עם עד המדינה לא יבוטל חרף ההפרות הבסיסיות של ההסכם.   לפי הפרקליטות, בהחלטה נלקחו בחשבון ההודאות שמסר העד בחקירותיו בשני התיקים החדשים, והעובדה ש"הואיל" להחזיר את מטבעות הביטקוין שגנב לפני כמה חודשים. עוד נמסר כי נשקלה תרומתו לחשיפת ראשי ארגון טלגראס, ומצבו האישי והמשפחתי. לדעת הפרקליטות, אי-ביטול ההסכם לצד הגשת כתבי אישום נגד העד, משקף "איזון אינטרסים".

הפרקליטות הוסיפה והודיעה לסנגורים בתיק טלגראס, כי ה-3 באוקטובר 2021 הוא התאריך המיועד מבחינתה לתחילת עדותו של עד המדינה בבית המשפט, באופן מיידי.

איתי רוזין (ייצג את בראל לוי) עשה לעצמו יחסי ציבור על חשבון הטלגראס אבל לא הביא תוצאות

 

 

עורכי דין המייצגים בתיק דורשים בתגובה לדחות את מועד מתן העדות, והודיעו כי יעתרו לבג"ץ לביטול ההסכם עם עד המדינה.  עו"ד איתי רוזין  המייצג את בראל לוי ובכירים נוספים בתיק כתב לפרקליטות: "נדמה, שהנכם פועלים במהירות ככל הניתן לשם העדתו של הסוכן העבריין, על מנת למנוע את המבוכה ועל מנת שלא לאפשר לצוות ההגנה לקבל את מלוא החומרים הרלוונטיים לחקירתו הנגדית של העד".

לדברי הסנגור, הפרקליטות לא העבירה את חומרי החקירה בפרשת הפדופיליה, והעבירה רק חומרים חלקיים מתיק גניבת המטבעות.  עו"ד רוזין הודיע כי ידרוש לבטל את ההסכם: "מדהים שהפרקליטות מחבקת עד מדינה עבריין שממשיך לבצע עבירות חמורות ואפילו גונב מתחת לאף של הפרקליטות 100 אלף דולר ממשטרת ישראל. כנראה שמאות אלפי שקלים שהוא קיבל כשכר בתמורה לעדותו לא הספיקו לו. באוקטובר יעלה לדוכן העדים עד מדינה,  לכאורה פדופיל וגנב, תוך שהפרקליטות תבקש מבית המשפט ליתן בו אמון. עוד קודם לכן בכוונתנו להגיש בג"צ ולעתור לביטול ההסכם".

עו"ד טליה גרידיש המייצגת את הנאשם אביתר חדד מסרה: "הפרקליטות שמה את יהבה על עד מדינה עבריין, אשר באופן לא מפתיע עדותו כולה וכפועל יוצא מכך גם ההסכם עימו, נשענים על קנה רצוץ. אני סבורה שזה עוד תיק המוכיח שמוסד עד המדינה פשט את הרגל".

עו"ד נדב גרינולד המייצג את הנאשם שמעון תוהמי מסר: "הפרקליטות עושה שימוש במי שהיא מודעת לעברו הפלילי ולכך שהוא ממשיך ומבצע עבירות מתחת לאפם. ראוי שהפרקליטות תודיע על ביטול ההסכם מולו לאלתר".

עו"ד גל שר-טוב מסר: "פרשיית הטלגראס שבה אני מייצג את אחד מראשי הענפים, נחשבת תיק דגל של מחלקת הסייבר בפרקליטות. חלק ניכר מהתיק מבוסס על ראיות שמסר עד המדינה, שהכניס את המשטרה וחשף בפניה את הקרביים של המערכת מבפנים, אפשר לה גישה לנתונים, לתכתובות ואף נפגש והפליל את חבריו בעדויות ובהקלטות.

"עד המדינה צפוי להעיד בחודשים הקרובים ולהיחקר בחקירות שתי וערב צולבות כאשר מהימנותו היא נדבך משמעותי. הפרקליטות שזקוקה נואשות לעדותו, עומדת על הרגליים האחוריות, כדי למנוע בכל מחיר, שההסתבכויות המביכות שלו יפגעו בתיק ובראיות. על כן, התקבלה החלטה הזויה, שהגם שהסוכן הפר את ההסכם באופן קשה מספר פעמים, ולאחר שהוזהר והתחייב שוב ושוב.
"התנהלות זאת מבזה את מהות ההסכם שנחתם עם סוכנים והופכת אותו לאות מתה. מעתה ידע כל סוכן שהחתימה שלו על הסכם מול המשטרה והפרקליטות היא רק למראית עין, אין לו משמעות מרתיעה ושהפרקליטות תהיה מוכנה לספוג הכל, גם המשך ביצוע עבירות קשות, רק על מנת שלא לסכן את ההרשעה בתיק".

עו"ד ירון פורר ייצג את אדיר חבני מפרשת זדורוב.  גם אדיר חבני היה עצור.  פורר טען ש"אדיר חבני מכחיש שהיה אחד ממנהליה הבכירים של אפליקציית טלגראס". 

 

 

עבירות המין של אמיר מרלי – התכתב עם סוכנת "בת 13"

ב 28/7/2021 פורסם ש"עד המדינה אמיר מרלי – בפרשת טלגראס יואשם בעבירות מין".

כתב אישום בגין עבירות מין חמורות צפוי להיות מוגש בימים הקרובים נגד עד המדינה בפרשת "טלגראס".  אמיר (47) היה מנהל "צוות עוקץ" ברשת טלגראס, הפך להיות סוכן משטרתי ועד מדינה, ומי שהפיל למעשה את שרשרת הניהול של טלגראס והביא למעצרו באוקראינה של מנהל הרשת עמוס סילבר.

 

 

 

 

 

מכתב יוני חדד ושירי רום פרקליטות המדינה מח סייבר מסבירים מדוע הסכם עד מדינה לאמיר ברלי לא יבוטל למרות שגנב 2 ביטקוינים

 

עץ מבנה ניהול ארגון 'טלגראס' כפי שנחשף על ידי המשטרה על בסיס עדויותיו של אמיר מרלי

“אני דמות מוכרת בטלגראס שזוכה להמון כבוד מכל הסוחרים, איתי הם פחות מתווכחים, הם מקבלים את הפסיקה שלי, אני מין בורר כזה,” סיפר אמיר מרלי לחוקר המשטרה לאחר שנתפס בעבירת גידול קנאביס והחליט למסור מידע יקר ערך תמורת שחרורו.

לדבריו הוא הכיר את סילבר לראשונה כמה שנים קודם לכן כשנפגשו לעישון קנאביס קבוצתי במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון וביערות הסמוכים. אמיר מרלי הוא זה שמימן בהמשך לסילבר את הדירה בה שהה זמן רב בניו יורק והוא גם זה שהזמין אותו להיות שושבין בחתונה שנערכה כביכול באוקראינה שלכבודה הגיע מנהל טלגראס למדינה ונעצר לאחר כמה ימים במלון.

לאחר שנעצר בקיץ 2017 החליט אמיר מרלי לשתף פעולה עם המשטרה ולשמש כסוכן סמוי בהנהלת טלגראס על מנת להביא להסגרת המנהלים לבסוף. אך כשנעצר עלה חשד בהנהלה כי ייתכן והוא משתף פעולה עם המשטרה וכדי להסיר חשש זה החליט לסייע לסילבר בטיפול במקרה עוקץ גדול ולזכות שוב באמונו.

“לפני שנעצרתי טיפלתי בקבוצה של נוכלים מהישוב מבוא בית”ר ליד ירושלים, שהיו מתחזים לעמוס סילבר ומבקשים תרומות בשמו,” הוא תיאר בעדותו. “בחודש שהייתי עצור ונעלמתי מהשטח הם שוב התחילו לעקוץ, ואז עמוס סילבר פנה אלי ושאל אותי אם אני מוכן לעזור, כי כל המידע היה בראש שלי. אמרתי שכן ואז הוא הציע לי לחזור לניהול בטלגראס”.

כשנשאל איך הצליח להגיע לתפקיד ניהולי בכיר בטלגראס הסביר כי “עברתי אימות למנהל, עם הרבה שאלות מכשילות. נדרשתי להציג צילום תעודת זהות שלי, פרופיל פייסבוק שלי, חפרו בו לראות שאין לי קשרים כאלה ואחרים עם גורמי חוק, למרות שיש לי לא מעט שוטרים חברים בפייסבוק שזה הכי מצחיק.”

כשנשאל לגבי אופי תפקידו כמנהל ‘צוות עוקץ’ האחראי על גביית כספים תיאר: “אני מטפל בעקיצות אלימות מעל 30 אלף שקל, או עקיצות של סוחרים שאני יודע שהם גדולים ויש מאחוריהם אנשים שניתן להפעיל אותם מחוץ לרשת טלגראס על מנת לסגור חשבונות במרכאות כפולות ומכופלות, ואז אני נכנס לתמונה כגורם מפשר. אצלי בצוות יש כרגע כתשעה מנהלים. הם מסתדרים בלי שאני אצטרך להתערב או אפילו לדעת מה הם עושים. אני פשוט עובר על התלונות, ואם אני רואה שתלונות מסויימות גדולות על אותו מנהל אני מפקיע את הטיפול מידיו ומעביר למנהל מתאים, או לוקח את הטיפול בעצמי.”

בהמשך עדותו הסביר אמיר מרלי את חלק מהסיבות בגינן החליט להסגיר את הנהלת טלגראס למשטרה. לדבריו הסיבה היא שבטלגראס התעקשו לקדם מכירת קנאביס וסמים אחרים לבני נוער.

על פי הדיווח באתר ‘פוסטה’ בשבועות הבאים עבר אמיר מרלי שורה של מבדקים בימ”ר צפון ובפרקליטות לצורך בחינת התאמתו לשמש כסוכן סמוי. ב-19 לדצמבר 2017 בוצעה עסקת המבחן שלו, הוא רכש קנאביס משני אחים צעירים מהכרמל בחיפה. מאז הוא הוא הופעל על ידי ימ”ר צפון ויאחב”ל במשך תקופה ארוכה מאוד יחסית, עד חודש מרץ 2019, אז נעצרו למעלה מ-40 חשודים על בסיס העדויות שלו. מעבר לקניות סמים מבויימות שביצע, הוא שרטט לפרטי פרטים את מבנה הארגון, מה שהשתקף בטבלה שהופצה על ידי דוברות המשטרה וקצרה כותרות ענק בכל האתרים ומהדורות החדשות.

https://www.xn--4dbcyzi5a.com/%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%95%d7%9d-%d7%a8%d7%90%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%aa%d7%99%d7%a7-%d7%98%d7%9c%d7%92%d7%a8%d7%90%d7%a1-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%a1/

צפו כאן בצילומים בבית משפט בראשלצ אחרי שהביאו את עמוס סילבר לישראל מאוקראינה

ועוד סרטון מיום המעצר הראשון בישראל:

כמה כסף עלה למשטרה המרדף אחרי ראשו של עמוס סילבר והחיסול של טלגראס? 

 

 

ראו כתבה של תומר לביא במאקו 27/9/2021

לצד משאבים חסרי תקדים, חקירת טלגראס בעיקר עלתה לנו בפרטיות

משפטו של עמוס סילבר, מייסד טלגראס, עומד בלב השיח בקרב מטופלים ופעילי לגליזציה. בין אם יורשע בעמידה בראש ארגון פשיעה ובין אם לא, דבר אחד בטוח: האמצעים ששימשו את המדינה לאיסוף הראיות הם חסרי תקדים ואמורים להדאיג את כולנו

צילום: Avi Dishi Flash90

מאות שוטרים וסוכנים, טיסות לחו"ל והשקעת משאבים עצומה

נכון להיום, נחקרו כ-17 עדים במהלך למעלה מ-30 דיוני הוכחות שנמשכים מזה שנה וחצי. בהתחשב בעובדה שמספר העדים בתיק עובר את ה-300, סילבר צפוי לשהות במעצר שנים עוד לפני שיוכרע דינו. כדי לבנות כתב אישום בכזה היקף, נדרש נפח משמעותי של חומר ראיות. עורכי דינו של עמוס סילבר, איתי בר עוז וניצן ביילין, שמונו מטעם הסניגוריה הציבורית, החלו עם מעצרו של סילבר להעמיק בחומר הראיות. מה שהם גילו שם הותיר אותם המומים.

"הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי אשר בפניו נטענו הטענות הופתע מסוגיית איסוף הראיות הדיגיטליות וקבע שבשלב הראשון של המשפט, ייערך מעין "משפט זוטא". זהו למעשה מעין משפט המתנהל לפני המשפט העיקרי", מתאר עו"ד איתי בר עוז. "ברוב המקרים, משפט זוטא נערך כאשר אדם אשר הודה בעבירה בתחנת המשטרה חוזר בו מהודאתו בבית המשפט, ואז קבילות ההודאה ואופן גבייתה עומדים לדיון. פה אנו מנהלים משפט זוטא בשאלת לגיטימיות איסוף הראיות הדיגיטליות ע"י המשטרה (יחידת הסייבר של להב 433) והאופן בו הושגו. אם תיפסלנה הראיות הדיגיטליות בהתאם לטענה שלנו, ייתכן מאוד שבסיס ראייתי מרכזי בתיק הזה יתערער. יש לזה משמעות אדירה".

 

 

 

כלומר, נכון להיום עוד לא מתנהל בכלל דיון על סעיפי האישום?

"עד עכשיו לא נאמרת מילה על קנאביס, האם זה לגיטימי לפרסם את הסחר בו בפלטפורמה על בסיס טלגרם, ואפילו לא עולה השאלה אם טלגראס הוא ארגון פשיעה. אנחנו רק דנים על שאלת הלגיטימיות של איסוף הראיות הדיגיטליות".

על אף שעצם האישום בארגון פשיעה הוא חלק ממה שמאפשר את ההתנהלות הזו.

"בהחלט. ברגע שיש למשטרה על הכוונת ארגון פשע מסוכן, עצם ההגדרה הזו מאפשרת הקצאת משאבים ושימוש באמצעים שלא היו מקצים לתיקים אחרים. ככל שחומרת התיק עולה, כך עולה ההקצאה", אומר בר עוז.

"אני רוצה לחדד את האמירה הזו", מוסיף ניצן ביילין, "ככל שהחומרה עולה , כך גם האצבע נעשית קלה יותר על ההדק כשזה מגיע לפרקטיקות חקירה שלא נוסו בעבר ונמצאות בתחום האפור".

אז לפני שנצלול אל מהות שיטות החקירה בהן נעשה שימוש בפרשת טלגראס, ראוי שנתעכב לרגע על היקף המשאבים שנעשה בו שימוש. מדובר באחת מהחקירות היקרות ורחבות ההיקף ביותר שידעה משטרת ישראל בתולדותיה. במדינה בה משפחות פשע רבות מטילות את אימתן על קהילות שלמות במשך עשורים ושמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים יומיומיים, אי אפשר שלא להרים גבה נוכח העובדות הללו. כל החקירה הזו מתנהלת תחת עינה הפקוחה של פרקליטות המדינה ובעידודה, כאשר כמות המשאבים שמושקעת בתיק היא אסטרונומית.

 

 

 

 

"המשטרה מקיימת חקירה סמויה במשך כשנה וחצי, מציבה עמדות האזנות סתר, מגייסת סוכן שהופך לעד מדינה, מטיסה חוקרים ואנשי משטרה לחמש מדינות שונות – צרפת, רומניה, גרמניה, ארה"ב ואוקראינה – שם נעצר עמוס על ידי צוות של חמישה אנשי משטרה ישראלים", מספר בר עוז. "בצרפת וגרמניה הם פושטים על שרתים שקשורים לאתר טלגראס, שהוא אתר אינפורמטיבי שמעולם לא הייתה בו פעילות שקשורה לקנאביס או סמים, בארה"ב הם פושטים על ביתה של גלי סילבר ועוצרים אותה לחקירה וברומניה עוצרים וחוקרים אדם שקשור בעקיפין לטלגראס. היו כל כך הרבה חשודים – למעלה מחמישים – עד שיחידת העילית של המשטרה, להב 433, משתמשת בכלל היחידות שלה – יאחב"ל, יאח"ה, אתג"ר, יאל"כ ויחידת הסייבר, שולחת צוותים של מאות עד אלפי שוטרים שביצעו מעל 50 מעצרים בכל הארץ.

רק בתדריך המקדים השתתפו 600 איש. כל אחד מעשרות החשודים נחקר במשך שלושה שבועות. אתה מבין מה זה אומר? במשך חודשים להב 433 מתעסקים אך ורק בטלגראס – אין ארגוני פשיעה אמיתיים, אין שחיתות שלטונית, אין עברייני מין. כל המשאבים כדי לחקור חבורת צעירים שהקימה פלטפורמה לפרסום קנאביס".

פריצה לשרתים מרוחקים באופן חשאי

אם היקף החקירה מעורר תמיהה, האמצעים שבהם נעשה שימוש לביצוע החקירה הם מטרידים לא פחות. מעבר לעובדה שמדובר בפרקטיקות שנעשה בהן שימוש במקרים הקיצוניים ביותר, מדובר במשחק מסוכן מאוד שפותח פתח להפרת הפרטיות של כולנו.

"אנחנו טוענים שהמשטרה עושה שימוש בדרכים שהן לא אפורות – הן לחלוטין לא חוקיות", טוען בתוקף בר עוז. "חדירה לחומר מחשב דורשת צו של שופט. בבקשות לחדירה לחומר מחשב שהוגשו בעניין טלגראס, הוספה תיבה נוספת לנוסח הסטנדרטי, בה צוין שהמשטרה מבקשת לבצע חדירה  לכל מקום אליו יש גישה דרך חומר המחשב התפוס, כולל משרתים מרוחקים שנמצאים בחו"ל – חדירה לענן.

ככל הנראה, המשמעות וההשלכות של הבקשה הזו לא הוסברה לעומק לשופט בבית משפט שלום שחתם על הצווים, שכן, כאשר טענו והסברנו את משמעות הדברים להרכב השופטים בבית המשפט המחוזי שדן בפרשה, הם החליטו שתחילה יישמעו עדים הקשורים אך ורק לגביית הראיות הדיגיטליות, דבר שנמשך שנה וחצי וייקח לפחות עוד שנה, והמשמעות ברורה".

מה זה אומר בפועל? איזו סמכות המשטרה מקבלת כאן?

"תאר לעצמך שמתנהלת חקירה פלילית לגבי תיק חשוב מאוד", מסביר ביילין, "והמשטרה מגלה שקיימת כספת בשוויץ בתוכה נמצאת "ראיית הזהב" – ראיית כל הראיות שתשיג לה הרשעה בטוחה. למשטרה יש את המפתח לכספת. האם מותר לה לשלוח חוקר לשוויץ כדי לפתוח את הכספת, לקחת את הראיה ולהביא לארץ? בוודאי שלא! צריך לפנות למדינה שבתחום שיפוטה מצויה הכספת ולהגיש לה בקשה מסודרת. כאשר המשטרה חודרת לשרתים מרוחקים של טלגרם, פייסבוק וגוגל דרך מכשיר הטלפון הסלולרי או המחשב הנייד של החשוד, היא חורגת מהסמכות הטריטוריאלית של מדינת ישראל. המשטרה לא סתם פותחת את הכספת הזו, היא מתגנבת בלילה, פותחת את הכספת ובורחת עם כל התוכן מבלי שאף אחד יידע".

"מטרתה של מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה היא שבכל חקירה ניתן יהיה לעשות את זה", מדגיש בר עוז, "מדובר בצעד שיכול לגרום לפגיעה ממשית ביחסים בין מדינות. קיים מקרה מפורסם בו סוכנים אמריקאים חדרו לענן ברוסיה. רוסיה זעמה על כך והגישה נגדם כתבי אישום".

והשופט מאשר זאת מבלי שהוא מבין לגמרי על מה הוא חתם?

"אנו טוענים שכך היה. תחשוב על זה ככה", מציע ביילין, "ראש מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה הולך לו אל הכנסת. זה הבוס הגדול שמנהל את התיק הזה. הוא הולך מספר פעמים, לפחות החל מ-2014, ואומר למחוקק הישראלי: 'אני צריך כלים לאכיפה. תעזרו לי לחוקק חוקים שיעזרו לי להיכנס לשרתים בחו"ל'. לא ניכנס כרגע לשאלה אם זה באמת נדרש לו. הוא מציג דרכים שבהם זה נעשה במדינות אחרות ומסביר למה זה נחוץ. במקביל, פרקליטים מטעמו טוענים בבית המשפט שזה כבר חוקי. בזמן שהכנסת מתחבטת בשאלה האם זה בכלל לגיטימי, המשטרה הולכת מאחורי הגב של כולם, מגישה בקשות לצווים ומקבל אישורים לבצע פעולות שכנסת ישראל מעולם לא התירה".

ההתנהלות הזו בהיחבא היא משונה. למה לא לפנות פשוט לבעלי השרתים או לרשויות הרלוונטיות?

"למה?", צוחק ניצן ביילין, " התשובה היא קלה – כי אפל ופייסבוק וכל חברה שמכבדת את עצמה ושומרת על פרטיות הלקוחות שלה, מסרבת לעשות את זה. תזכור איזו זעקה ציבורית קמה כשנעשה שימוש בנתונים של משתמשי רשתות חברתיות, וזה עוד היה בלי לקשור בין נתונים לאדם ספציפי, רק נתונים מצרפיים. ישנן דרכים מקובלות לפנות למדינות בבקשה לסיוע משפטי, או לפנות לחברות עם בקשה מנומקת לקבלת המידע. במקרה שלנו, רשויות האכיפה בחרו בדרך הקלה מבחינתן".

אז המשטרה פשוט מפרה את ה-GDPR בלי לתאם כלום עם אף מדינה זרה?

"החלק האירוני באמת הוא שכשפותחים את טלגרם, פותחים את חשבון המשתמש על פי תקנות ה-GDPR. משטרת ישראל מפרה את התקנון של טלגרם ושל תקינת האיחוד האירופי, כשהיא פורצת לשרתים ללא תיאום. אנשים שבקושי עברו הכשרה כשוטרים ומתמחים במחשבים ותוכנה מגיעים לחשודים הביתה באמצע הלילה עם כלים שאנחנו אפילו לא מכירים. אחד מהם לפחות מחבר דיסק און קי ושואב את כל תוכן הג'ימייל. לא ברור באיזה מכשור מדובר, אם הוא תקני ואיך יש לו יכולות לעשות דבר כזה בכלל. אם למשטרת ישראל יש את הכוח הזה והם יכולים לנקוט בצעדים האלה מבלי שנדע בכלל, מה יהיה בעוד כמה שנים? פחד אלוהים!".

האם המטרה מקדשת את האמצעים?

התמונה שעלתה מהשיח עם נציגי הסניגוריה מעוררת אי נוחות רבה, אך יתרה מכך, היא מעלה שאלות – ספק משפטיות, ספק פילוסופיות – על מהותו של המרחב הווירטואלי. האם הפלטפורמות הדיגיטליות המשמשות אותנו על המכשירים האישיים שלנו או בחשבונות ענן פרטיים אכן מהוות מרחב מוגן ומקודש לחלוטין? מהי משמעותו של המרחב הזה כשזה מגיע לביצוע עבירות ומהי סמכותה של המדינה כשזה מגיע להפרת הפרטיות שלנו במרחב שבמובנים רבים נמצא בכל מקום? גורמים ביחידת הסייבר טוענים כי מדובר בצעד נחוץ שאם לא יעמוד לרשותם, יהפוך המרחב הווירטואלי לגן עדן לעבריינים.

 

 

"זו לא פעם ראשונה  שנעשה שימוש בפרקטיקה הזו", מבהירים במחלקת הסייבר.

 

 

"בתיקים נוספים שאנו צופים שתהיה נחיצות בראיות בהן המידע אגור בשרתים מרוחקים, ואין אינטרס נוגד אחר, אנו מגישים בקשה לצו בית משפט ומחדדים שמדובר גם בשרתים מרוחקים. זה יכול להיות כסף גנוב שנשמר בארנק ביטקוין או, כמו שהיה בפרשת טלגראס, ביוזרים וצ'אט בוטים שיושבים על חשבונות דיגיטליים. היה מדובר במידע שהיוזרים יכולים היו למחוק ברגע והיה נעלם אם לא היינו ניגשים אליו מיד ובמפתיע. החשש הזה אכן התברר כנכון כשחדרנו לשרת וגילינו שיוזר מרוחק אכן מתחיל למחוק מידע ושאנו למעשה נמצאים עמו במרוץ אחר כל פיסת מידע".

אז כל האמצעים כשרים להשגת הראיות?

"כמובן שלא. זכות להליך הוגן היא זכות יסוד בשיטת המשפט שלנו, ואנחנו רואים את תפקידנו כמחייב לשמור על זכות זו. עם זאת, אנחנו מאמינים שבמרחב הוירטואלי צריך להיזהר שלא תיווצר אקס-טריטוריה. האם מה שאתה שואל אותנו למעשה הוא אם צריך להיות מרחב כזה שלרשויות לעולם לא תהיה גישה אליו והוא יישאר בגדר מקלט לעבירות? יש בסופו של דבר שופט שאמור לאזן בין השיקולים של צורכי החקירה לבין שיקולי הפרטיות ושיקולים נוגדים אחרים. מובן שרק אם השופט מנפיק את הצו וחותם עליו, יש גושפנקה לעשות את הפעולה".

 

 

אם זוהי אכן פרקטיקה לגיטימית לכל הדעות, האם לא ראוי לבצע אותה בתיאום המפעיל או מדינת היעד?

"לאו דווקא. אנחנו משתדלים לעשות את זה בצורה הזו, אבל זה לא תמיד אפשרי. למשל, לפעמים לא כל כך ברור היכן בדיוק ממוקם השרת ואל מי אמורים לפנות. נוסף על כך, אפליקציות כמו טלגרם, למשל, לא מקיימת כמעט קשרים עם רשויות אכיפה."

בין אם זהו אמצעי יעיל או לא, השאלה נותרת עומדת – האם מדובר בצעד חוקי ולגיטימי לשיטתכם?

"בנסיבות המתאימות, ובכפוף לכל האישורים וההיתרים הנדרשים – התשובה היא בהחלט כן. חשוב עוד לציין, שיש כיום פער גדול בחוק. חוקי החיפוש בישראל מאוד ארכאיים וכל הנושא של תפיסת תכנים דיגיטליים כמעט ולא מטופל בחוק. אנחנו נאלצים לעבוד עם מה שיש ולפרש את החוק בכל מיני דרכים כדי שיהיו לנו כלים לאכוף גם במרחב החדש הזה שנעשה בו שימוש נרחב מאוד. לשם כך אנחנו קיימים".

ומה לגבי הפגיעה במשתמשים בלתי מעורבים שהמידע שלהם חשוף לרשויות האכיפה מבלי שהם חשודים בעבירה?

"חשוב לי להדגיש שחדירה לשרתים לא נעשתה ממחשב משטרה, אלא ממחשבים של חשודים שנתפסו, מהחשבונות שלהם עצמם. המשטרה למעשה רואה על גבי המסך את מה שהייתי רואה אם המשתמש היה מחובר בזמן שהמחשב היה נתפס, זה לא שונה במהותו מתפיסת כונן קשיח עם מידע. במקרה כזה, ברור לכל הדעות שפרטיותם של בלתי מעורבים עשויה להיפגע, אבל החדירה מתבצעת כמובן בכפוף להיתר שיפוטי מפורש, בצו בית-משפט, לאחר שבית-המשפט איזן בין הפגיעה הצפויה לבין האינטרס החקירתי. אם יש שאלה באמת מעניינת כאן, לדעתנו, זוהי שאלת הריבונות. זו השאלה המרכזית שעולה במשפט זוטא כרגע. אנחנו סבורים כי מדובר בפרקטיקה הכרחית וראויה לאור העובדה שבעידן הסייבר הכלים שלנו מאוד מוגבלים ויש חשש כבד שעבירות חמורות יתרחשו מבלי שתהיה לנו יכולת למנוע זאת".

במובן הזה, השאלות שעולות ממשפט זוטא שמתנהל כיום בעניינו של סילבר, מתעלה הרבה מעבר למשפט טלגראס. הוא מעלה דיון חשוב אודות מהותו של המרחב הווירטואלי, המדיום החופשי האחרון. נכון להיום, טרם הוסדרה חקיקה ברורה סביב השאלה על מהותו של המרחב הזה ולא הותוותה מדיניות שתאזן בין הזכות לפרטיות ובין הסמכות של רשויות האכיפה לחקור פשעים. זהו דיון מורכב ובעל חשיבות עצומה וראוי שכל אחת ואחד מאיתנו ניקח בו חלק ונשאל עליו שאלות.

 

ממשטרת ישראל נמסר:"חקירת פרשת הטלגראס בה הוגשו כתבי אישום נגד המעורבים, נוהלה ע"י יחידת הסייבר בלהב 433 באופן יסודי ומקצועי בליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. בתום החקירה כלל החומרים הועברו לעיון והחלטת הפרקליטות. מטבע הדברים ובשל התנהלות התיק בבימ"ש לא ניתן להתייחס מעבר לאמור".

https://www.mako.co.il/cannabis-magazine/Article-171d22fe8e9cb71027.htm

מי נהנה מכל זה?  כל השוטרים הבכירים שעזבו את המשטרה והצרפו לחברות הקנביס הרפואי שגובות פי 8 ממחירים של טלגראס. למשל יוחנן דנינו.

 

 

 

 

עדכון מתיק עמוס סילבר, ינואר 2023

 

 

 

 

XX בתמונה: יעלה הראל פרקליטה זנותית תופרת תיקים מדופלמת

 

שימו לב:  התלבטויות בפרקליטות איך ולמה לסגור את אתר הטלגראס

 

מההתכתבות עולה שהשופט בעצמו פנה לפרקליטות וביקש שיורידו את אתר טלגראס.  הפרקליטה שירי רום אמרה שזה אתר אינפורמטיבי ואין עילה לבקש חסימתו.  הפרקליט חיים ויסמונסקי סבר שזו תהיה פדיחה אם האתר יישאר באוויר ולכן דרש שיפברקו משהו בבקשה.  ממילא בקשה לחסימת אתר היא במעמד צד אחד.

 

 

 

Date : 2/20/2019 8:31:08 AM
From : "May Har shai"<[email protected]></[email protected]>
To : "Yeela Harel"<[email protected]></[email protected]>
Subject : FW: החלטת השופט בן טולילה בקשר לאתר של טלגראס…

From: Jonatan Hadad
Sent: Thursday, January 24, 2019 9:59 AM
To: Itai Gohar; Shiri Rom
Cc: Haim Vismonski; May Har shai
Subject: RE: החלטת השופט בן טולילה בקשר לאתר של טלגראס…

 

אגב, זו גם החלטה טובה לעניין מעצר עד תום ההליכים וטלגראס. שמרתי לי בתיקייה.

 

From: Itai Gohar
Sent: Thursday, January 24, 2019 8:08 AM
To: Shiri Rom
Cc: Haim Vismonski; Jonatan Hadad; May Har shai
Subject: RE: החלטת השופט בן טולילה בקשר לאתר של טלגראס…

 

זה יצריך בדיקה יותר מעמיקה ממה  שיש לכלים החופשיים להציע.  על פניו נראה שמדובר בהסרה

 

From: Shiri Rom
Sent: Thursday, January 24, 2019 7:24 AM
To: Itai Gohar
Cc: Haim Vismonski; Jonatan Hadad; May Har shai
Subject: Re: החלטת השופט בן טולילה בקשר לאתר של טלגראס…

הגבלת גישה ולא הסרה?

נשלח מה-iPhone שלי

‫ב-24 בינו׳ 2019, בשעה 7:02, ‏‏Itai Gohar ‏<[email protected]> כתב/ה:

בוקר טוב,

האתר נרשם על ידי עמוס דב סילבר עם הכתובת שלו בארצות הברית – נראה שהאתר מאוחסן בישראל דרך חברה בשם Internic.
עברתי על האתר – מרפרוף לא ממצה נראה לי שאפשר לבסס עילה להגבלת גישה.

יש שם חלוקה של זרעים של קנאביס מחנויות שונות מחו"ל ( לדעתי נכנס ל"הקלה על ייבוא"). בנוסף יש שם הרבה תוכן שמפרסם ומנגיש את טלגראס – "המדריך לסוחר המתחיל", "המדריך לצרכן הנבון" וכו.

איתי

 

From: Haim Vismonski
Sent: Thursday, January 24, 2019 6:39 AM
To: Shiri Rom
Cc: Itai Gohar; Jonatan Hadad; May Har shai
Subject: RE: החלטת השופט בן טולילה בקשר לאתר של טלגראס…

 

אוקיי. בכל זאת, ארצה שתבחנו משפטית את התוכן של האתר בראי חוק הסמכויות, ובשלב שני, מול היחידה החוקרת, החלטה לגבי הסרת האתר. אם לא נלך על הסרה/הגבלת גישה כעת, יש מקום אולי להכין ב"נצור" לימי הפרוץ, כי זו תהיה פאדיחה אם זה ימשיך להיות באוויר אחרי המעצרים..

 

 

From: Shiri Rom
Sent: Thursday, January 24, 2019 6:37 AM
To: Haim Vismonski
Cc: Itai Gohar; Jonatan Hadad; May Har shai
Subject: Re: החלטת השופט בן טולילה בקשר לאתר של טלגראס…

 

הי חיים

 

האתר הזה כמובן מוכר ללהב. הוא משמש בעיקר פלטפורמה להעלאת תכנים שיווקיים, סרטונים ואירועים הקשורים לסמים, לגליזציה וטלגראס. הוא אינו משמש לסחר, ולכן איני בטוחה ש ניתן להגיש בקשה לפי חוק סמכויות. צריך כמובן לבדוק את המדריך הזה שציינת, יתכן שזה בעקיפין משמש לתיווך וכו אבל לא בטוחה שזה מצדיק בקשה, בטח ובטח ערב הפרוץ…

 

 

נשלח מה-iPhone שלי

‫ב-24 בינו׳ 2019, בשעה 6:23, ‏‏Haim Vismonski ‏<[email protected]> כתב/ה:

היי,

אמש פנה אליי גיל אסיף מתביעות דרום של המשטרה, והסב את תשומת לבי להחלטה המצ"ב של השופט בן טולילה במחוזי דרום, בעבירות סחר בסמים בטלגראס.

כפי שתראו בהחלטה, ביהמ״ש תמה הכיצד אתר telegrass.co.il – שם מצוי ״המדריך לקונה המתחיל״ – עדיין באוויר באין מפריע והורה להעביר העתק החלטתו לגורמים הרלוונטיים במשטרה.

 

התובע המשטרתי פנה עם ההחלטה לגורמים באח״מ (חוליית סמים, חוליית פשיעה אינטרנט) – והם טענו כי הכדור במגרש של יחידת הסייבר בפרקליטות.

 

איתי –

1. אנא בדקו את האתר (אפשר כמובן להכניס כאן את אנשי הסרת התכנים, אם נדרש): מה תוכנו, איפה רשום, האם מוכר לסייבר להב שחוקרת בתיק?
2. האם אפשר להגיש עליו בקשה להסרה / חסימת גישה לפי חוק הסמכויות – יש שם סחר / עסקה אחרת בסם?
3. האם נכון כרגע להגיש בקשה לפי חוק הסמכויות ולבצעה – ייתכן שהתשובה משתנה אם מדובר בהסרה לעומת חסימת גישה? כי הסרה זה יותר ישיר מול החשודים אולי… בכל מקרה על צוות החקירה בסייבר להב להכיר את זה, ולחוות דעתם בעניין זה.

אודה להתייחסותכם.

בברכה, חיים

PDF

התכתבות חיים ויסמונסקי עם יעלה הראל ואיתי גוהר איך לסגור את אתר האינטרנט של טלגראס