קצין התגמולים: אחז בן ארי היועמש הקפלניסטי של צה"ל פתח את שערי וועדת הלמ"ד (פיצויים הומניטריים) לרווחה ללקוחות של בצלם והמחבלים

Print 🖨 PDF 📄 eBook 📱

בואו נכיר את וועדת הלמ"ד של צה"ל. היא ממש לא מוכרת. הוועדה הוקמה לטיפול במקרים הומניטריים של חיילים פיצויים ונפגעים, שמבקשים הקלות וסיוע לפנים משורת הדין. אלא שמי שהשתלטה על הגשת התביעות לוועדה זוהי "בצלם" שמגישה תביעות מטעם פלסטינים, מחבלים ונוחבות לפיצויים בגין פעולות לחימה של צה"ל.

ומה הקטע? שמי שייצג וניהל מטעם צה"ל את הועדה היה אחז בן ארי, איש קפלן מובהק, תומך נלהב של זכויות הנוחבה והמחבלים….

אחז בן ארי היה יועמש צהל תומך נלהב של הנוחבות

ראו סע' 2 ל"כללי עבודתה של הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין ("ועדת למ"ד"), תשס"ה-2005", "ועדת למ"ד הוקמה במשרד הביטחון כדי לבחון מתן סיוע לזכאי אגף השיקום, במקרים חריגים שבהם אין בהטבות המוענקות על פי חוקי השיקום והוראות האגף כדי לפתור מצוקה קשה ספציפית (הומניטרית, שיקומית או סוציו-אקונומית) שאליה נקלע זכאי אגף השיקום נושא הבקשה לסיוע לפנים משורת הדין. (ב) במקרים נדירים וחריגים תדון הוועדה גם בפנייתו של מי שנפגע בתקופת שירות, או בזיקה הדורה לשירות, או בפניה של שאיריו של נפגע כאמור, אף שאינם זכאי אגף השיקום; הוועדה רשאית להידרש לפניות כאמור אך ורק במקרים שבעטיה של פגיעה כאמור נקלע הפונה למצוקה קשה".

אז מדוע פונים לוועדה הזו פלסטינים ומחבלים, וכל הלקוחות של בצלם? מי אישר לוועדה לדון בלקוחות של בצלם מעזה, בית לחם ג'נין ונבלוס? ברור מנוסח החוק שהכוונה היא למשוקמי צה"ל כלומר החיילים שנפגעו "בתקופת שירות", ולא הפלסטינים שנפגעו כי הם מעולם לא היו "בתקופת שירות".

בצלם הפכו ללקוחות העיקריים של וועדת הלמ"ד

הארגון המהולל לזכויות מחבלים ונוחבות "בצלם" טוען שבאמצעות הוועדה "מועלת ישראל בחובתה לשלם פיצויים לפלסטינים בגין נזקים שגרמו להם כוחות הביטחון. וזה מה שטוענים ב"בצלם" "תשלום פיצויים לקורבנות בגין פגיעה בגופם או ברכושם אינו מעשה חסד שעושה המדינה, אלא חובתה המעוגנת בהוראות המשפט הבינלאומי. היעדר תשלום פיצויים גורר פגיעה קשה בזכויות האדם של תושבי השטחים, משום שהוא פוגע באפשרותם לקבל סעד על פגיעה בזכויות יסוד שלהם: הזכות לחיים, הזכות לשלמות הגוף והזכות לקניין. שלילת הזכות לקבלת פיצוי כמוה כפגיעה בזכות עצמה: המשמעות של זכויות האדם אינה מתמצית בעיגונן בחוק או באמנה בינלאומית כלשהי – בהיעדר סנקציה כלשהי בגין הפרתה, הופכת הזכות לריקה מתוכן ולאחראים להפרתה אין כל אינטרס לשנות את מדיניותם".

https://www.btselem.org/hebrew/publications/summaries/201703_getting_off_scot_free

בתמונה יועמ"ש בצלם עידו בלום.

ואלה התורמים של בצלם: ACPP, אמברסטון אמון, בצלם ארה"ב, עיזבון נפתלי אורנר, עיזבון וורד קראוס, עיזבון סולומון טיילור + שו LLP, עיזבון עמוס מתן, עיזבון ארנולד מוזס, עיזבון איירין בראן, עיזבון הנס האט'ה נחלס, Bread for the World E-ISR-2019-0127, קרן ביידייל, שירותי סיוע קתוליים (CRS), כריסטיאן אייד אירלנד, כנסיית סקוטלנד, כנסיית שבדיה, Common Services Corporation of the United, כנסיית ישו, עזרת כנסיית דן, עזרת כנסיית דן – OCHA, הקרן לשלום במזרח התיכון, קרן פרו קורבן
קרן מוריה, הקרן החדשה לישראל קנדה, מרכז פיתוח (NDC), מרכז פיתוח ארגונים לא ממשלתיים (NDC), קרנות חברה פתוחה
שגרירות נורבגיה המלכותית, קרן שמואל רובין, SIVMO, מקור לתקווה, Stichting Niks voor NiksSwiss FDFA, FDFA שוויצרית
קרן סיגריד ראוסינג, טרוקייר, UNDP, הכנסייה המאוחדת של קנדה, הכנסייה המאוחדת של קנדה – קיירוס, FDFA שוויצרית, טרוקייר, UNDP, הכנסייה המאוחדת של קנדה, הכנסייה המאוחדת של קנדה – קיירוס.

יש קצין תגמולים ויש וועדת הלמ"ד

קיימות במשרד הביטחון שתי מערכות נפרדות לחלוטין לטיפול בנפגעים, והן פועלות מכוח חוקים שונים ופונות לאוכלוסיות שונות לחלוטין.

המערכת המוכרת יותר, המטפלת בחיילים פגועים ופצועים, פועלת מכוח חוק הנכים (תגמולים ושיקום). מערכת זו מנוהלת על ידי אגף השיקום של משרד הביטחון, והיא מיועדת אך ורק לחיילי צה"ל, אנשי כוחות הביטחון ואנשי מילואים שנפגעו או חלו במהלך שירותם ועקב שירותם. אזרחים (ישראלים או זרים) אינם יכולים לפנות למערכת זו.

לעומת זאת, המערכת השנייה של המשרד, היא חטיבת התביעות והביטוח. חטיבה זו מתפקדת כמעין "מחלקת משפט וביטוח" של המדינה, ותפקידה להתמודד עם תביעות נזיקין אזרחיות המוגשות נגד משרד הביטחון וצה"ל, כולל חיילים וערבושקלך. ערבים פלסטינים תושבי השטחים או עזה, כמו גם אזרחים זרים אחרים, מגישים פניות לחטיבה זו מכיוון שהם נפגעו (בגוף או ברכוש) כתוצאה מפעילות ישירה של כוחות הצבא. בדיוק כפי שאזרח שנפגע בתאונה עם רכב צבאי יגיש תביעת נזיקין אזרחית נגד משרד הביטחון, כך גם תושבי השטחים שנפגעו מפעילות מבצעית מגישים תביעות נזיקין אזרחיות.

במסגרת חטיבת התביעות והביטוח הזו פועלת ועדת למ"ד (נזיקין). מכיוון שבתי המשפט בישראל נוטים לדחות את מרבית תביעות הנזיקין של הפלסטינים עקב "חסינות המדינה על פעולות מלחמה", הוועדה הזו משמשת כלי פנימי של משרד הביטחון לבחינת מקרים חריגים. היא מוסמכת לאשר פיצויים או מימון של טיפולים רפואיים וסיוע סוציאלי "לפנים משורת הדין" מטעמים הומניטריים או מדיניים, גם כאשר המדינה פטורה לחלוטין מתשלום מבחינה חוקית יבשה.

דוגמאות של פניות פלסטינים לוועדת הלמ"ד של צה"ל

לפנינו סיכום החלטות מנהליות ותכתובות משפטיות של משרד הביטחון, וועדת למ"ד (נזיקין) בנוגע לדרישות פיצויים של תושבים זרים ופלסטינים בעקבות פגיעות במהלך פעילות מבצעית של כוחות הביטחון.

הפונה הראשון הוא דוקטור עזאלדין מוחמד מוסטפא אבו אלעייש, רופא פלסטיני אשר יוצג על ידי עורך הדין מיכאל ספרד.

מנגד, את מדינת ישראל ומשרד הביטחון ייצגו עורך הדין אחז בן ארי, היועץ המשפטי למערכת הביטחון, וחברי ועדת למד בראשות המשנה ליועץ המשפטי בני כהן וראש חטיבת תביעות וביטוח עורכת הדין דידי אורון.

העילה המרכזית שהועלתה מצידו של דוקטור אבו אלעייש היא דרישה לקבלת פיצויים בגין אירוע מתאריך 16/1/2009 במהלך מבצע עופרת יצוקה, שבו נפגע ביתו ונהרגו שלוש מבנותיו ואחייניתו, לצד פציעתם של בני משפחה נוספים. הנימוק המרכזי של בא כוחו היה הצורך בהגעה להסדר כספי הולם הדומה בערכיו לפיצוי לפי פקודת הנזיקין על מנת לייתר פנייה לערכאות משפטיות.

ההחלטות המנהליות המוקדמות בתיק זה ניתנו במסגרת מכתבי תשובה של היועץ המשפטי למערכת הביטחון מתאריך 4/6/2009 ומתאריך 14/12/2010. בשתי התשובות הובהר כי לפי עמדת המדינה, הפעולה שבה נפגעו בני המשפחה מוגדרת מבחינה משפטית כפעולה מלחמתית, ולפיכך אין המדינה נושאת באחריות נזיקית כלשהי.

במקביל, ועדת למ"ד אישרה לפנים משורת הדין ומטעמים הומניטריים מימון טיפולים רפואיים קודמים לבני המשפחה בסך מצטבר של 373,794 שקלים, אך סירבה לאשר תשלומים מאוחרים יותר מעבר לסך של 2,441 שקלים שניתנו ללא אישור מראש.

בהמשך ההליך המשפטי בבתי המשפט, נדחתה התביעה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי השופט שלמה פרידלנדר במסגרת תיק אזרחי 55940-11-10. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון במסגרת תיק עא 3964-18 נדחה אף הוא בתאריך 24/11/2021 על ידי השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף ודוד מינץ, אשר קבעו כי מדובר בתוצאה אנושית קשה אך האירוע חוסה תחת הגדרת החסינות של פעולה מלחמתית.

הפנייה השנייה בסיכום הדיון עוסקת בעניינה של הילדה מריה אימאן. בעקבות החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, נשכרה עבור משפחתה דירת מגורים באבו גוש והסכם השכירות נכנס לתוקפו בתאריך 15/7/2010. הציוד הנדרש למעבר הוגדר ככזה שיהיה מוכן תוך מספר ימים ממתן הודעת משרד הביטחון, אולם אבי המשפחה התנה את עזיבת בית החולים והמעבר לדירה בקבלת כלי רכב, ובנוסף טרם אותרה מטפלת עבור הילדה.

המלצת הוועדה נקבעה כשלב ביניים, ולפיה יש להודיע לבית החולים אלין כי החל מתאריך 1/11/2010 יפסיק המשרד לממן את עלויות הדיור של האב והאח במלונית בית החולים, שכן נשכרה עבורם דירה וכל הוצאת דיור נוספת ממועד זה תחול על המשפחה. משרד הביטחון יתאם מול בית החולים את מועד סיום האשפוז של מריה והעברתה לדירה, שם יידרש קשר עם מטפלת למשך 24 שעות ביממה.

מאחר שעלויות ההתקשרות דרך חברת כוח אדם הוגדרו כלא סבירות, נקבע כי יש לאתר מטפלת בעלויות סבירות שלא באמצעות חברה. כפתרון זמני עד למציאת מטפלת, אושר להקצות לאב תגמול נוסף לפנים משורת הדין בסך של 4,000 שקלים מעבר לקצבת שכר המינימום שהוא מקבל, וזאת בגין הסכמתו לטפל בילדה סביב השעון, כאשר תשלום זה מותנה במעבר בפועל של מריה לדירה. בקשת בא כוחה של המשפחה, עורך הדין לוסטיגמן, למענקי התאווררות עבור מריה נדחתה לדיון הבא של הוועדה, לאחר שיבוצע בירור לגבי נכונות המשפחה לעזוב את בית החולים.

הפנייה השלישית בסיכום הדיון עוסקת בעניינו של זאק מארי בורזה, עיתונאי בעל אזרחות צרפתית אשר נפגע בתאריך 17/10/2000 באזור צומת איוש. בתאריך 17/10/2007 הוגשה בשמו תביעה נזיקית לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובתאריך 3/6/2009 נדחתה התביעה על ידי בית המשפט מחמת התיישנות, תוך התבססות על חוק הנזיקים האזרחיים אחריות המדינה משנת 1952.

לאה צמל מומחית בייצוג סניפי חמאס בישראל שאספו כסף למימון חרבות ברזל

באת כוחו של הנפגע, עורכת הדין לאה צמל, פנתה לוועדה בין היתר בטענה כי מדינת ישראל התחייבה בעבר לפצות את מרשה, וזאת בתמורה לכך שממשלת צרפת תימנע מנקיטת הליכים פליליים ומהגשת כתבי אישום כנגד החיילים היורים שהיו מעורבים באירוע. המלצת הוועדה הייתה לדחות את הבקשה על הסף, שכן נקבע כי הוועדה אינה מוסמכת כלל לדון בפנייה זו נוכח הוראת סעיף 3בי לנוהל העבודה שלה, הקובע כי אין לוועדה סמכות במקרים שבהם התביעה כבר נדחתה בבית המשפט מחמת התיישנות. בהתאם לכך, נקבע כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים המחייבים של הוועדה ולפיכך היא נדחית באופן סופי.

מה זו ועדת למ"ד לנזיקין בצה"ל

ועדת למד לנזיקין היא ועדה מנהלית הפועלת במסגרת חטיבת תביעות וביטוח של משרד הביטחון. תפקידה של הוועדה הוא לבחון בקשות לפיצויים ותביעות אזרחיות המוגשות נגד המערכת, והיא מוסמכת לאשר תשלומים והסדרים לפנים משורת הדין מטעמים הומניטריים, רפואיים או מדיניים, במקרים שבהם החוק היבש אינו מחייב את המדינה לפצות את הנפגעים.

סדר הגודל של הפניות לחטיבה ולמדורים הרלוונטיים מגיע למאות ואף אלפי פניות מדי שנה, והגורמים האחראים על הפיקוח והמעקב הם היועץ המשפטי למערכת הביטחון, מנכל המשרד, והמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה.

על אף קיומה של הוועדה המנהלית הזו שתפקידה לבחון מקרים פרטניים, בפועל קיימת חסינות כמעט מלאה של המדינה מפני תביעות נזיקין אזרחיות בגין פעולות מלחמה. חסינות זו מעוגנת בסעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים אחריות המדינה משנת 1952, הקובע כי המדינה אינה אחראית בנזיקין על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישראל. לאורך השנים, חקיקה זו הורחבה והגדרת פעולה מלחמתית פורשה בבתי המשפט בצורה רחבה ביותר, כך שהיא כוללת כל פעולת לחימה ישירה או פעולה מבצעית שנערכת בסביבת סיכון ביטחוני.

כתוצאה מכך, תביעות נזיקין רבות המוגשות על ידי תושבי שטחים או נתינים זרים בגין נזקים שנגרמו במהלך מבצעים צבאיים נדחות על הסף בבתי המשפט מבלי לבחון את שאלת הרשלנות, והוועדה נותרת הכלי הממסדי היחיד שיכול להעניק סיוע כספי מוגבל וולונטרי לפנים משורת הדין.

להלן סיכום לדוגמא של ישיבת וועדת למ"ד

PDF

סיכום וועדת למד נזיקין של משרד הביטחון פיצוים על פעילות צהל בשטחים

להלן הכללים של וועדת למ"ד

כללי עבודתה של הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין ("ועדת למ"ד"), תשס"ה-2005

בטחון – מערכת ומשרד הבטחון

סעיף 1	הגדרות	Go	2
סעיף 2	סמכויות הוועדה	Go	2
סעיף 3	הרכב הוועדה	Go	3
סעיף 4	נוהל הטיפול בבקשות	Go	3
סעיף 5	דיוני הוועדה	Go	4
סעיף 6	שיקולי הוועדה	Go	4
סעיף 7	אישור המלצות הוועדה	Go	5
סעיף 8	שינוי הכללים ופרסומם	Go	5

כללי עבודתה של הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין ("ועדת למ"ד"), תשס"ה-2005*

לצורך הסדרת עבודתה של ועדת למ"ד על פי אמות מידה קבועות מראש, שוויוניות, עניניות ופומביות, מתקין שר הביטחון, בהסכמת מ"מ היועץ המשפטי לממשלה, כללים אלה:

1. בכללים אלה –

"הוועדה" או "ועדת למ"ד" – ועדה, בהרכב כמפורט בסעיף 3, המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון (להלן – המנכ"ל) בדבר מתן הטבות, לפנים משורת הדין, בהתאם לכללים אלה;

"זכאי אגף השיקום" – מי שנמנה עם האוכלוסיה הזכאית לתגמולים והטבות לפי חוקי השיקום;

"חוקי השיקום" – כל אחד מאלה:

(1) חוק הנכסים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב];

(2) חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950;

(3) חוקים אחרים המחילים את החוקים המנויים בפסקאות (1) ו-(2) על אוכלוסיות נוספות (שוטרים, סוהרים, אנשי שירות הביטחון הכללי, אנשי המוסד וכדומה);

(4) תקנות, צווים והוראות פנימיות שהותקנו או נקבעו על פי החוקים המנויים בפסקאות (1), (2) ו-(3);

"שירות" – שירות צבאי, או שירות אחר שחוקי השיקום חלים עליו לפי פסקה (3) של הגדרתם;

"האגף" – אגף השיקום במשרד הביטחון;

"הוראות האגף" – הוראות נוהל פנימיות של אגף השיקום;

"סעדים חריגים" – סעדים שניתן לקבל על פי הוראות האגף, מעבר להטבות הניתנות על פי חוקי השיקום, והכל עד לסכומים הנקובים בהוראות אלה ובתנאים המפורטים בהן;

"ועדת חריגים" – ועדה הפועלת באגף, המוסמכת לאשר סעדים חריגים;

"ועדה מייעצת" – ועדה הפועלת באגף כוועדה מכינה לוועדת למ"ד, הבוחנת את הפניות, דנה בהן ומגישה לוועדת למ"ד את המלצות האגף לגבי הפניות הנדונות.

סמכויות הוועדה

2. (א) ועדת למ"ד הוקמה במשרד הביטחון כדי לבחון מתן סיוע לזכאי אגף השיקום, במקרים חריגים שבהם אין בהטבות המוענקות על פי חוקי השיקום והוראות האגף כדי לפתור מצוקה קשה ספציפית (הומניטרית, שיקומית או סוציו-אקונומית) שאליה נקלע זכאי אגף השיקום נושא הבקשה לסיוע לפנים משורת הדין.

(ב) במקרים נדירים וחריגים תדון הוועדה גם בפנייתו של מי שנפגע בתקופת שירות, או בזיקה הדורה לשירות, או בפניה של שאיריו של נפגע כאמור, אף שאינם זכאי אגף השיקום; הוועדה רשאית להידרש לפניות כאמור אך ורק במקרים שבעטיה של פגיעה כאמור נקלע הפונה למצוקה קשה.

(ג) פניה לוועדת למ"ד בבקשה להטבות מעבר לסעדים על פי חוקי השיקום ועל פי הוראות האגף (להלן – פניה), תוגש לוועדת למ"ד באמצעות האגף, על פי המפורט להלן.

(ד) הוועדה תימנע מלדון בפניה בהעדר תקציב המיועד להגשמת המלצותיה; נושא התקציב הוא באחריות חבר הוועדה, נציג אגף התקציבים.

(ה) הוועדה אינה ועדת ערעורים על החלטת הרשויות המוסמכות לפי חוקי השיקום.

(ו) הוועדה תעניק הטבות מטעמים סוציו-אקונומיים, טעמים הומניטריים או מטעמים של פוטנציאל שיקומי, ושיקוליה יהיו כמפורט בסעיף 6.

(ז) הוועדה לא תיעתר לבקשות שניתן להעלותן לפני גופים אחרים לפי חוקי השיקום, דברי חקיקה אחרים או נהלים אחרים, אלא במקרים חריגים ביותר ומנימוקים מיוחדים שיירשמו.

הרכב הוועדה

3. (א) הרכב הוועדה יהיה:

(1) שופט בדימוס שימנה שר המשפטים לפי הצעת שר הביטחון, והוא יהיה היושב ראש;

(2) ראש האגף או ממלא מקום קבוע שמינה;

(3) ראש אגף הכספים במשרד הביטחון או ממלא מקום קבוע שמינה;

(4) ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון או ממלא מקום קבוע שמינה;

(5) נציג היועץ המשפטי למערכת הביטחון;

(6) נציג ציבור, ובמידת הצורך 2 נציגי ציבור, כפי שיקבע היועץ המשפטי לממשלה בהתייעצות עם המנכ"ל.

(ב) עם מינוים של חברי הוועדה לפי סעיף קטן (א), תישלח להם הודעה על כך בידי המנכ"ל.

(ג) תקופת כהונתם של חברי הוועדה שאינם עובדי משרד הביטחון תהיה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותם.

נוהל הטיפול בבקשות

4. (א) ככלל יש להגיש את הבקשות של פונים אל הגורמים המטפלים בלשכות המחוזיות של האגף; ניתן להגיש פניה בכתב גם באמצעות ראש לשכת ראש האגף; פניה שהוגשה לגורם אחר במשרד הביטחון תנותב גם היא למסלול האמור; בקשה יכול שתוגש ביזמת האגף.

(ב) קבלת הבקשה להטבות לפנים משורת הדין תאושר, במכתב לפונה, על ידי הגורם שקיבל אותה, והעתק האישור יישלח לראש האגף.

(ג) לא הועלתה בקשה לדיון בועדה בתוך 6 חודשים מקבלתה, יודיע ראש האגף על כך ליושב ראש הוועדה, בצירוף הערכתו למשך הזמן הנוסף הדרוש לשם כך.

(ד) ראש אגף השיקום ימציא לוועדה, בהקדם ככל האפשר ולא יאוחר מ-3 ימים לפני המועד שנקבע לפי סעיף 5(א) לישיבת הוועדה, את תגובת האגף לפניה, ובין השאר ימציא פרטים אלה:

(1) מעמדו של הפונה לפי חוקי השיקום, לרבות בשאלה אם הוא משוקם;

(2) ההטבות והסיוע שמקבל הפונה באופן שוטף לפי חוקי השיקום;

(3) סעדים שקיבל הפונה בעבר או מקבל בהווה לפי חוקי השיקום, מעבר להטבות לפי פסקה (2), תוך הבחנה בין סעדים לפי חוקים ותקנות ובין סעדים חריגים;

(4) פירוט בקשות קודמות של הפונה לסעדים חריגים;

(5) שווים הכספי של כלל ההטבות האמורות, ושל ההטבות המבוקשות והמומלצות על ידי הגורמים או הוועדות כמפורט בפסקה (6);

(6) עמדת הגורמים המקצועיים בלשכה המחוזית של האגף שבה מטופל/מתגורר הפונה וכן עמדת ועדת החריגים או ועדת מייעצת לפניה לאחר דיון בה, לרבות בנושא הפוטנציאל השיקומי של הפונה;

(7) דוח סוציו-אקונומי אודות הפונה שערך עובד סוציאלי או עובד שיקום;

(8) חוות דעת רפואיות ופסיכולוגיות אודות הפונה שהצטברו בעבר באגף, ושיש להן קשר והשלכה על פנייתו או שניתנו בעקבות הגשת הפניה;

(9) במקרה של בקשה לסיוע בכיסוי חובות, יוגש דוח רואה חשבון או התייחסות של גורם מקצועי אחר בתחום;

(10) במקרה של בקשה להטבה כספית בגין אימוץ ילדים או טיפולי פוריות יוגשו גם חוות דעת הרלבנטיות לנושאים אלה;

(11) כל מידע נוסף שראש האגף יראה לנכון להמציא לוועדה כדי לסייע לה בגיבוש עמדתה, לרבות על הכנסות ורכוש של הפונה מכל מקור שהוא, לשם השלמת התמונה הכללית על מצבו הכלכלי והנסיבות המצדיקות את הסעד המבוקש.

(ה) היתה הפניה מבוססת על מצב רפואי, תתבסס הוועדה בשיקוליה על חוות דעת רפואיות התומכות בפניה, ואם התבססה על מצבו הסוציו-אקונומי של המבקש, תתבסס הוועדה על חוות דעת כאמור בסעיף 4(ד)(7).

(ו) לפניות שראש האגף מציע לדחותן על הסף, אין צורך לצרף את כל המפורט בסעיף קטן (ד), אלא אם כן הוועדה ראתה לנכון לבקשם, כולם או מקצתם, לצורך קבלת החלטתה.

דיוני הוועדה

5. (א) הוועדה תקיים את ישיבותיה במועד שתקבע מזכירות ראש האגף בתיאום עם יושב ראש הוועדה, לא יותר מפעמיים בחודש; במקרים דחופים, באישור היושב ראש, תקוים ישיבה נוספת.

(ב) העתקי פניה, לרבות המסמכים שצורפו אליה, יומצאו לחברי הוועדה שלושה ימים לפחות קודם למועד הישיבה שבה היא עומדת להידון.

(ג) הוועדה לא תחל את דיוניה בלא נוכחות היושב ראש ו-4 מחבריה; נבצר מחבר וועדה, נציג משרד הביטחון, להופיע לישיבה – ישלח ממלא מקום לצורך אותו דיון, לאחר מתן הודעה מוקדמת על כך ליושב ראש.

(ד) בכל ישיבת ועדה יירשמו עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.

(ה) הוועדה תדון בפניה על יסוד המסמכים שהוגשו לה כאמור, ומידע נוסף שתבקש; פניה תיבחן לאחר קבלת המלצת הוועדה המייעצת או קבלת עמדת ראש האגף.

(ו) החלטות הוועדה ישקפו את מהלך הדיון, לרבות דעת מיעוט – אם היתה, יהיו מנומקות ויתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות תהיה ליושב ראש הוועדה דעה מכרעת.

(ז) הוועדה מוסמעת לדחות פניה, להיענות לה, כולה או חלקה, או לדרוש השלמות מן האגף או מן הפונה באמצעות האגף, קודם למתן החלטה סופית בה.

(ח) במקרים חריגים ובאישור יושב ראש הוועדה ניתן להחליט בפניה בסבב טלפוני, ובלבד שפרטי הפניה נדונו בעבר בוועדה או שמדובר במצב חירום.

שיקולי הוועדה

6. (א) הוועדה תדון בכל פניה באופן פרטני, הגם שתשקול שיקולים שוויוניים ואחידים, ככל האפשר.

(ב) הוועדה תאשר הטבות מטעמים סוציו-אקונומיים, הומניטריים או מטעמים שיקומיים תוך דגש על הפוטנציאל השיקומי; ואולם ככלל, בבקשות של אוכלוסיה שאינה נמנית עם זכאי אגף השיקום, יינתן משקל מיוחד לשיקול הסוציו-אקונומי.

(ג) ההטבה שתינתן לפנים משורת הדין תהיה, ככלל, הטבה כספית או טיפולים (כגון טיפולים רפואיים, לרבות נספיים). ההפניה לקבלת טיפולים כאמור תיעשה על ידי הגורמים המקצועיים של האגף; לאוכלוסיה שאינה נמנית עם זכאי אגף השיקום לא יינתנו ככלל, הטבות על בסיס מתמשך מעבר להטבות שניתנות לאוכלוסיית הזכאים.

(ד) במתן המלצותיה תורה הוועדה על דיונים חוזרים, במועד שתקבע, בכל מקרה של פניה המבוססת על נתונים זמניים או נתונים הניתנים לשינוי, וכן במקרים אחרים, ככל שיידרש; בהקשר זה תבחן הוועדה שינויים במצבו הרפואי של הפונה, במצבו הכלכלי והאישי וכל שינוי אחר העשוי להשפיע על ההצדקה להמשך מתן ההטבה או על היקפה.

(ה) הוועדה תיתן משקל למספר ההטבות שקיבל הפונה מן האגף ולהיקפן, לנסיבות שהביאו להכרה או לאי-ההכרה על פי דין, לתנאי השירות ונסיבותיו, לאורך השירות וכן לגילו של הפונה, לנכותו, למצבו הסוציו-אקונומי, לזיקה בין מצבו של הפונה ובין השירות ולמידת שיקומו האפשרית כתוצאה מן הסיוע; יחד עם זאת יינתן משקל גם להשלגות התקציביות הכרוכות בכך.

אישור המלצות הוועדה

7. (א) על המלצות הוועדה נדרשות לפחות חתימת יושב ראש הוועדה וחתימת ראש אגף השיקום, והן יועברו לאישור המנכ"ל לאחר כל ישיבת ועדה.

(ב) המנכ"ל רשאי לאשר את ההמלצות או להחזיר את הנושא לדיון חוזר בועדה, וכן רשאי הוא לבקש הסברים, אך אינו רשאי לאשר הטבה בניגוד להמלצות הוועדה.

שינוי הכללים ופרסומם

8. (א) שר הביטחון, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לשנות כללים אלה, להוסיף עליהם או לגרוע מהם.

(ב) אין באמור בכללים אלה כדי לגרוע מסמכות הוועדה לקבוע לעצמה סדרי דיון משלימים, בכפוף להם.

(ג) כללים אלה וכל שינוי בהם, יפורסמו ברשומות ובחוברות מידע של האגף.

(ד) כל פונה יוכל לקבל מן האג, לפי בקשתו עותק מכללים אלה.

ב' בטבת התשס"ה (14 בדצמבר 2004)

שאול מופז

שר הביטחון

https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_381.htm

קצין התגמולים: אחז בן ארי היועמש הקפלניסטי של צה"ל פתח את שערי וועדת הלמ"ד (פיצויים הומניטריים) לרווחה ללקוחות של בצלם והמחבלים

בצלם הפכו ללקוחות העיקריים של וועדת הלמ"ד

יש קצין תגמולים ויש וועדת הלמ"ד

דוגמאות של פניות פלסטינים לוועדת הלמ"ד של צה"ל

מה זו ועדת למ"ד לנזיקין בצה"ל

להלן סיכום לדוגמא של ישיבת וועדת למ"ד

להלן הכללים של וועדת למ"ד

כתיבת תגובה

רשתות חברתיות

מידע

לתמיכה

הרשמה