בכתבה של וויינט פייקס פורסם שיש בצה"ל 60 מילואימניקים בדרגת סגן אלוף ומעלה שהם פוסט טראומטיים עם נכות נפשית של 30% ומעלה שעדיין משרתים. בכתבה מסופר שהרבה חיילים הלומי קרב רוצים להמשיך לשרת במילואים, ועדיין לקבל הכרה של הלומי קרב פוסט טראומטיים עם נכות נפשית של 30% ומעלה, ולטענתם אגף השיקום מזין את המידע לצה"ל שהם בתהליכי הכרה כפוסט טראומטיים, והם מתביישים בזה….
הכתבת גל גנות, שאם היא עובד בויינט אז יש לה אג'נדה סמויה להנדס תודעה, מציגה את הסיטואציה כמחדל חמור של הפרת פרטיות, בין אגף השיקום למפקדים בשטח, ושהחיילים חשים "כאילו הפשיטו אותם מול כל הגדוד". הכתבת עובדת בשירות אגף היח"צ של אכ"א (אגף כוח אדם בצה"ל) שבראשו עומד לוחם קפלן ותיק, אמיר ומדני.
אמיר ומדני אגף כוח קפלן בצהל
מי שיש לו פוסט טראומה לא יכול לשרת בצה"ל. נקודה.
סורי אבל אנחנו לא קונים אף מילה של הכתבה העלובה הזו. חייל שיש לו פוסט טראומה לא צריך לשרת בכלל. הוא צריך לעזוב את צה"ל מייד. מי שיש לו פוסט טראומה שנוצרה בצה"ל, לא יכול לשרת בצה"ל, כי אי אפשר לדעת מה עלול להקפיץ לו טריגרים של ג'ננה. פוסט טראומה זה לא איידס או סרטן שאפשר לחיות עם זה ולתפקד. ממש לא. כל דבר אפילו לא צפוי עלול להדליק פיוזים, ולכן עצם העובדה ש 60 סגני אלופים ומעלה משרתים כשהם מוכרים כהלומי קרב פוסט טראומטיים מעוררת חלחלה. הם מסוכנים לפקודים שלהם.
כמובן שלדעתנו כל אותם 60 סגני אלופים ומעלה הם לא אנשי קרב, אלא אנשי יחידות ממוזגות שיושבים במשרד, ובכל זאת או שהם עובדים על המערכת, או שהם סכנה לציבור. אי אפשר להפוך את הפוסט טראומה למצב נפשי או רפואי גמיש, כאילו זה דבר שאפשר לתפקד איתו ברגיל. אם הסגן אלוף יכול לתפקד בצה"ל, אז הפוסט טראומה נסוגה, או לא קיימת.
במקום לשנות נהלים ולהוציא כתבות יח"צ בווינט פייקס, שצה"ל קשוב לחיילים ובא לקראתם, ו"משפר נהלים", צריך פשוט להוציא את הלומי הקרב האלה מצה"ל. אי אפשר גם וגם.
הסיפור על פגיעה בפרטיות הוא חרטא. מי שהוא הלום קרב לא יכול להסתיר את זה, כי הוא עלול להתפרץ על חבריו. זה ממש כמו חולה איידס שמקיים יחסים בלי הגנת קונדום, ואחר כך מיילל שפגעו לו בפרטיות.
תופעה ייחודית: חיילות בצה"ל מקבלות פוסט טראומה בלי טראומה
אולי כדאי שצה"ל יפרסם מדריך איך קובעים מה זו טראומה, ואיך קובעים מה זו פוסט טראומה. הרי יש אלפי נשים כל שנה שטוענות שיש להם פוסט טראומה משירות בצה"ל כי הן נאנסו תחת מרות בהסכמה ע"י מפקד שהן עצמן פיתו אותו וחיזרו אחריו . נשים כאלה מייד מוגדרות כמי שסובלות מפוסט טראומה, רק בגלל שנקבע כי עברו אונס, למרות שהאונס הוא משפטי ולא רפואי. מי שקיימה יחסים בהסכמה, לא עברה שום טראומה, ולכן לא יכולה להיות לה פוסט טראומה. יחסי המין היו מעמגים ולא טראומטיים. הגוף לא צרב חוויה של הלם,פחד או סבל וכאב. והנשים האלה מקבלות מייד אחוזי נכות של 80% ומעלה, חבילת שיקום של מיליון ש"ח וגמלה חודשית נדיבה כל חודש.
טראומה זה אירוע אלים. למשל האונס בעוטף, במוצבים ובנובה. זה היה אירוע אלים וטראומטי. אבל יחסי מין תחת מרות זה לא טראומטי. זה רצוני…. שהרי היחסים בהסכמה. ובכל זאת הן מוגדרות כפוסט טראומטיות…… ממש בדיחה.
אלא מאי. שאוי ואבוי לאמיר ומדני אם הוא יבחן מחדש את כל תיקי הפוסט טראומה של החיילות בצה"ל ש"נאנסו" ע"י מפקדים בהסכמה. ארגוני הווגינה יצלבו אותו בכיכר העיר….
להלן כתבה בווינט פייקס פורסם ע"י גל גנות 17/7/2026
"כאילו הפשיטו אותי מול הגדוד": המאבק החדש של לוחמי המילואים עם נכות נפשית
שנה לאחר שנחשף ב-ynet כי בצבא בחנו את המשך שירותם של מילואימניקים פוסט-טראומטיים, הוחלט על הקפאה מיידית של הנוהל המקורי. בעוד בצה"ל מנסים להציג הליך משופר, החיילים בשטח נסערים מהפגיעה בפרטיותם. אורן, לוחם ביחידה מובחרת, שיתף: "עכשיו כולם יודעים שאני מוכר על פוסט-טראומה
צה"ל קבע נוהל חדש שמסדיר את הטיפול במשרתי מילואים שמוכרים באגף השיקום של משרד הביטחון עם יותר מ-30% נכות נפשית. בדיון שנערך אתמול (חמישי) בראשות סגן הרמטכ"ל אלוף תמיר ידעי הוחלט על הקפאה מיידית של הליך גריעת משרתי המילואים בנוהל המקורי, ויצירת המנגנון החדש. ההחלטה התקבלה שנה אחרי שנחשף ב-ynet כי בצבא בחנו את המשך שירות המילואים של לוחמים בעלי נכות רגשית משמעותית – בהם פוסט-טראומתיים.
מוקדם יותר השבוע הודה ראש מטה אכ"א תת-אלוף אמיר ודמני בדיון בכנסת כי הנוהל המקורי פגע בחיסיון הרפואי, כאשר מידע על מצבו הנפשי של המשרת עבר מאגף השיקום לדרג פיקודי ורפואי בצה"ל. המדיניות העדכנית, כפי שנודע ל-ynet תאפשר את העברת המידע הרפואי הרגיש מאגף השיקום לגורמי רפואה מוסמכים בלבד, ותעניק למשרת ארבעה חודשים לערער על ההחלטה, במקום שלושה ימים שניתנו בנוהל המקורי.
לפי הנוהל החדש, אחרי שבמערכת הפנים-צה"לית תתקבל אינדיקציה להכרה עם 30%-50% נכות נפשית – נציג רפואי מוסמך ייצור קשר עם המשרת, יסביר על המדיניות החדשה, ויציג את הזכות להגשת ערעור לצד ליווי וסיוע בירוקרטי. בצה,ל שואפים להעניק למשרתים מעטפת מלאה מצד היחידות המשרתות – ללא חשיפת מידע רפואי.
להליך בחינת המשך שירות נדרש הפרט להביא מכתב אישי מטעמו שמתייחס לקביעת האבחנה, הטיפולים שעבר, קביעת אחוזי נכות ותפקיד במילואים, חוות דעת פסיכיאטר עדכני או פרוטוקול ועדה במידת הצורך, חוות דעת ממפקד או מעסיק על תפקוד כללי, ומכתב מרופא משפחה הכולל אבחנות רקע וטיפולים תרופתיים. אם הפרט טופל על-ידי פסיכולוג או עובד סוציאלי – נדרש מכתב גם מטעמו. כל אלו יועברו על-ידי המשרת בלינק מאובטח, או יימסרו פיזית לגורם מוסמך.
בסיום הליך הגשת הערעור של המשרת, גורם קליני מוסמך יכריע האם הוא רשאי להמשיך לשרת במילואים או שייאלץ להיגרע מהמצבה. מסמך שהגיע לידי ynet חושף כי ישנם יותר מ-2,200 משרתים שלגביהם הוזנה אינדיקציה במערכת עם יותר מ-30% נכות נפשית, בהם יותר מ-60 משרתים בדרגת סגן-אלוף ומעלה.
לצד הניסיונות של צה"ל להציג הליך משופר, ישנם משרתי מילואים שמלינים גם על המדיניות העדכנית. אחד מהם הוא אורן (שם בדוי), לוחם מילואים ביחידה מובחרת זה 20 שנה, שמוכר עם 60% נכות, מתוכם 40% על-רקע נפשי. מיד עם פרוץ מבצע "שאגת הארי", הוא הוקפץ לשירות מילואים. יממה בלבד לאחר שהתייצב – אורן התבשר כי הוחלט להקפיא אות משירות. כעת הוקפאה גריעתו.
אורן סיפר כי במהלך השבוע האחרון הופצה הודעה בקרב גורמי שלישות, שהבהירה מעל לכל ספק כי אלו שנגרעו מהשירות הם מתמודדים עם פוסט-טראומה. "בשורה חשובה משמחת – כל מי שהוקפא בגין אחוזי נכות נפשיים – הקפאתו הוסרה עד להסדרת מעמד", נכתב בגוף ההודעה שרצה בקבוצות. "חלק מהמהלך של לעצור את הנוהל הזה הוא בגלל הפרת חיסיון רפואי שנעשה לכל מי שמוכר באגף השיקום. ההודעות שבאו בעקבות הפסקת הנוהל הזה – בעצם מפירות את החיסיון הרפואי. מי שלא ידע עד עכשיו למה גרעו אותו – עכשיו הוא יודע".
בהתייחסו לסיבה שלדבריו ההליך עלול לפגוע במשמרת, אורן אמר: "זה שאני מוכר באגף שיקום, אף אחד לא אמור לדעת מזה. רק אני והמטפל שלי. יש לי אפילו אנשים במשפחה שלא מכירים את זה. למה אני צריך ללכת לצה"ל ביחידה שלי, ששירתי בה עשרות שנים, ופתאום אנשים מסתכלים עליי 'אתה נכה צה"ל, אתה מוכר על נפשי'. אני לא מאשים את צה"ל, אני מדבר על אגף השיקום שמעביר נתונים אישיים רגישים. מה זה הקטלוג הזה? זה מזעזע בעיניי. כאילו לקחו אותי, שמו אותי מול אוגדה שלמה, ועכשיו כולם יודעים שנאי מוכר על פוסט-טראומה. כאילו לקחו והפשיטו אותי מול הגדוד שלי".
"השפלות חוזרות ונשנות של אגף שיקום"
לוחם המילואים התייחס גם לממד הבושה שלעיתים מלווה את המבקשים הכרה עם נכות נפשית, לצד ההליך המורכב והמאתגר בהכרה מול אגף השיקום שמדי פעם מערים קשיים עצומים. לדבריו, "לעבור ועדה רפואית באגף שיקום זה לא משהו קל, לא פלא שיש חוקים של פוסט-טראומתיים שעכשיו עוברים בכנסת ורפורמת 'נפש אחת'. הם באו בעקבות השפלות חוזרות ונשנות של אגף שיקום. עכשיו לקחו את הדבר הזה ואמרו 'אוקיי, בוא נשפיל אותך גם בצה"ל', וזה מה שקורה. בעקבות הנוהל הזה, שני קצינים, אחד אלוף-משנה ואחד סגן-אלוף, בכו לי בטלפון אחרי שהחיילים שלהם גילו שהם הוקפאו כי הם מוכרים נפשית".
לפי אורן, גם אחרי שבצה"ל הודו השבוע לראשונה כי ההליך המקורי פגע בחיסיון הרפואי של המשרתים, נדמה שלא ממש בטוח שהנוהל החדש עומד בפני החוק. הסיבה לכך לדבריו, מידע מאגף השיקום של משרד הביטחון מועבר לצה"ל ללא אישור המטופל. "סעיף 7א' שאגף השיקום מנפנף בו אומר שהעברת מידע בין מטפל למטפל היא באישור המטופל בלבד, זה כתוב שחור על-גבי לבן", אומר לוחם המילואים. "יש פה יד מכוונת של אגף שיקום שאומרת 'אנחנו הולכים כנראה להיות מוצפים בהרבה לוחמים או חיילים שהולכים להיות פוסט-טראומטיים, והדרך היחידה למנוע מהם להגיש הכרה זה לעשות את המהלך הזה'.
אורן אמר עוד בנוגע להתנגדותו למהלך: "יש קבוצה מאוד גדולה של אנשים שהפסיקו תהליך הכרה, כי הם רוצים לשרת ביחידה. אז זה מה שהם עשו. פשוט לקחו מילואים, שזה לא שב"כ ולא מוסד. זה צה"ל, צבא העם, זה כאילו משהו שמושרש, זה הדבר היחידי שנותן לך את תחושת המסוגלות, שגם כשאתה נפצע פיזית וגם כשאתה נפצע נפשית – זה שאתה מצליח לחזור לשירות, זה נותן לך איזושהי אמירה שאתה כן מסוגל להשתקם ולעשות דברים. ובאו וקטלגו אנשים שמוכרים רק על בין 30 ל-50% PTSD. המשמעויות של הורדת פרופיל ל-21 הן מאוד כבדות. מילא אתה גורע בן אדם מהשירות שלו, למה לפגוע לו גם בחיים האזרחיים?".
גורם צבאי אמר בתגובה לטענות על אופן עדכון המשרתים ביחידות בשונות בנוהל החדש: "צה״ל מצר על מקרים ספציפיים שבהם משרתי מילואים נפגעו מאופן העברת ההודעה, ועל כן גם חל שינוי במדיניות. חיסיון רפואי ושמירה על כבוד המשרתים הם ערך עליון בצה"ל".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בסיומה של עבודת מטה רחבה, שסוכמה בראשות סגן הרמטכ"ל, הופצה מדיניות עדכנית להליך הקפאת השירות אשר מייצרת נוהל סדור שמותאם למאפיינים ורגיש יותר לשיח שעלה בקרב משרתי מילואים נפגעי תגובות קרב.
"במסגרת ההליך החדש, המסמכים יוצגו לדרג רפואי מוסמך על-מנת לבחון את כשירותם הרפואית להמשך שירות המילואים, ובכך לבטל את ההקפאה הקיימת לאלתר. צה"ל מוקיר את עשיית משרתי המילואים וימשיך לפעול למענם כראוי".
