לפנינו תביעת הכלב הבוגדני רונן בר נגד ביבי, על 3,000,000 ש"ח שבו הוא טוען שאמנם השב"כ התרשל, אבל ביבי הוא זה שגרם לשב"כ להתרשל כי ביבי חשב שהחמאס מורתע, וביבי אמר להם שהחמאס היא זירה משנית ושאיראן יותר חשובה.
תביעת לשון הרע שהגיש ראש השבכ לשעבר רונן בר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו היא ניסיון שקוף ומניפולטיבי לגלגל את אשמת מחדל המלחמה מהדרג המקצועי לדרג המדיני ערב הבחירות.
התובע בתיק הוא רונן אברהם בר שייצגו אותו עורכי הדין ראובן בכר, יורם בונן ודורון קול ממשרד פישר ושות, בעוד שהנתבע הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו.
הנה פה רונן בר יושב שבעה על חברו הטוב יחיא סינוואר שאיתו זמם לפרוץ את הגבולות פריצה קטנה, רק כדי לתת תחמושת למפגיני קפלן שביבי גרוע בביטחון.
עילת התביעה המרכזית היא לשון הרע בגין פרסום ברשת X טוויטר מתאריך 28/9/2026, שבו ייחס נתניהו לבר מחדלים ופשעים בליל 7/10/2023, כולל קיום שיחות רבות עם הרמטכ"ל וראש אמ"ן והחלטה מודעת שלא לעדכן את ראש הממשלה, לא להתריע לכיתות הכוננות ולא לפנות את מסיבת הנובה על אף ששלח את צוות טקילה. רונן בר מנמק את תביעתו בכך שמדובר בעלילת דם שקרית שנועדה להסיט את האשמה מנתניהו ולפגוע במוניטין שלו, והוא דורש פיצוי של 3,000,000 שקלים ופרסום הכחשה. התיק הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד.
רונן בר יודעי שהשופטים במערכת המשפט הישראלית נוטים באופן מסורתי ועקבי לקבל את עמדותיהם של ראשי מערכת הביטחון הקפלניסטים, ולעשות יד אחת עם האגף הפוליטי המזוהה עם מחאות קפלן, תוך שהם מתעלמים מהמניעים הנסתרים של בכירי הצבא והשבכ למכור את עם ישראל ליחיא סינוואר כדי להפיל את ביבי. רונן בר יודע שהשופטים עיזרו לו לשטוף את ידיו המגואלות בדם.
במקרה זה, בר טוען להגנתו כי סיפק התרעה אסטרטגית למלחמה עוד ביום 23/7/2023, אך בדיקה עובדתית מחוץ למסמך וברשתות החברתיות חושפת כי מדובר בהערכות כלליות על פגיעה בלכידות הלאומית בעקבות הרפורמה המשפטית – התערבות פוליטית בוטה ולא התרעה מודיעינית ממוקדת על מועד או היקף מתקפת חמאס. הניסיונות של מערכת הביטחון והפרקליטות לגבות את גרסתו של בר ולתפור תיקים ציבוריים לדרג הנבחר אינם יכולים להסתיר את השאלות הקשות שנותרו ללא מענה, כמו מדוע הופסקו ההאזנות, ללא סופקו רוגלות למנהיגי חמאס, ומדוע שוחרר מנהל בית החולים שיפא.
בחינת העדכונים העדכניים מהשטח מתאריך 14/10/2026 מראה כי נתניהו הגיב לתביעה באופן מיידי ברשת החברתיות ותהה כיצד ראש שבכ מסביר שלא היה לו את מספר הטלפון של ראש הממשלה או שלא השתמש בטלפון האדום המאובטח כדי למנוע את האסון בזמן אמת. תגובתו של נתניהו הדגישה כי אם בר היה מתקשר ישירות, ניתן היה להציל חיים רבים, דבר המחדד את התחושה הציבורית כי התביעה כולה היא מהלך משפטי שנועד לצרכים פוליטיים ולא לבירור האמת הטהורה.
בתמונה: טלי גוטליב שבזכותה רונן בר פוטר
החירטוט שביבי השליט דירקטיבת השקט
דירקטיבת השקט בכל מחיר היא המדיניות האסטרטגית המרכזית שרונן בר טוען שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו כלפי רצועת עזה וארגון חמאס, ולטענתו זה מבוסס על דוח מבקר המדינה בנושא היעדר תפיסת ביטחון לאומי שפורסם בחודש נובמבר 2025.
הבסיס המעשי למדיניות זו הוגדר באופן רשמי בתאריך 7/4/2019, כאשר ראש המועצה לביטחון לאומי העביר לראשי גופי הביטחון את הנחיות ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבוע כי יעדי המדיניות הישראלית כוללים שקט ביטחוני לאורך זמן, דחיית עימות, ושימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת.
לטענתו הדירקטיבה קבעה כי יש לעשות כל מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית ולהימנע ככל הניתן מהסלמה, על מנת לרכז את הקשב והמשאבים באיום האיראני ובזירה הצפונית. הנחיות דומות ברוח זו נשלחו שוב על ידי ראש המל"ל בתאריך 14/5/2020, והוצגו פעם נוספת בדיון שקיים בנימין נתניהו בתאריך 2/7/2023 תחת הכותרת מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן כזירה משנית.
לטענתו של הכלב רונן בר במסגרת יישום המדיניות, אישר בנימין נתניהו את העברת הכספים הקטאריים לרצועת עזה, חרף התרעות חוזרות ונשנות מצד שירות הביטחון הכללי בדיונים שנערכו בחודש אוגוסט 2020 ובחודש מאי 2021, לפיהן הכספים הללו מגיעים בפועל לזרוע הצבאית של חמאס ומשמשים להתעצמותה.
הדירקטיבה באה לידי ביטוי גם בתאריך 17/1/2023, במהלך ביקור שערך בנימין נתניהו במרחב שומרון, שבו הנחה כי על עזה להישאר שקטה והורה על ייצור משוואה מול חמאס בדרכים לא אגרסיביות.
בהמשך לכך, בדיון הערכת מצב של הקבינט המדיני ביטחוני מתאריך 9/5/2023 בעקבות מבצע מגן וחץ, הנחה בנימין נתניהו לשמר את חמאס מחוץ לאירוע, ואף בדיון מתאריך 22/8/2023 הציג ראש אמ"ן אהרון חליווה סקירה התומכת באסטרטגיית החמאס להשארת רצועת עזה מתחת לסף עימות.
לפי טענותיו של רונן בר, דירקטיבה זו נטרלה את רכיב ההתקפה היזומה של גופי הביטחון והובילה לדחיית המלצות השב"כ לפעולות סיכול ממוקדות. בין היתר, נבלמה הצעה מתאריך 7/11/2022 לסיכולו של מנהיג חמאס יחיא סינוואר לאחר חודש הרמדאן של שנת 2022, נדחתה המלצה מתאריך 8/1/2023 להגיב על כוונת טרור מעזה, ולא ניתן מענה למכתב חריג ששלח רונן בר בתאריך 3/4/2023 שבו המליץ על מהלך תקיף וממוקד.
רונן בר טוען כי כאשר הציג לבנימין נתניהו בתאריך 21/5/2023 המלצה להפוך את בוטיק הסיכול למפעל רחב, השיב ראש הממשלה כי הוא חושש מאיזון משוואת הסיכולים נגדו אישית. המדיניות נמשכה עד לתקופת החגים, כאשר בדיון שרים מתאריך 10/9/2023 ובדיון קבינט מתאריך 12/9/2023 הורה בנימין נתניהו לשאוף לתקופת חגים שקטה ככל הניתן והנחה על הרגעה, מה שהוביל לבסוף להתעלמות מהתרעות חריגות שהתקבלו מתאריך 14/9/2023 ומתאריך 17/9/2023, ולדחיית המלצת מחקר שב"כ מתאריך 21/9/2023 לבצע תקיפה מקדימה רק לאחר חלוף החגים.
מתי רונן בר טוען שהוא המלית על חיסול צמרת החמאס
הפעם הראשונה המוזכרת בהקשר זה היא בתאריך 7/11/2022, במהלך פגישתם הראשונה של השניים ערב כניסתו של בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, שבה עדכן רונן בר כי הוא המליץ על מבצע מיוחד שהוכן בשב"כ לסיכולו הממוקד של מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, כבר לאחר חודש הרמדאן של שנת 2022, אך המלצה זו לא קודמה.
לאחר מכן, בתאריך 8/1/2023, במהלך פגישת עבודה רשמית, הבהיר רונן בר לראש הממשלה כי בעקבות חשיפת מבצע מעצרים ביהודה ושומרון שאוכוון מרצועת עזה, יהיה צורך חיוני להגיב בסיכולים כלפי חמאס כדי שהימנעות מתגובה לא תתפרש כהשלמה עם הטרור, אך גם המלצה זו נבלמה.
רונן בר המשיך ללחוץ בנושא זה בתאריך 22/3/2023, כאשר הציג לבנימין נתניהו נתונים על גידול של פי שלושה בהתרעות לפיגועים והמליץ לאפשר פגיעה וחיסול של בכירים עזתים האחראים על הפעלת חוליות הטרור, אך דרישה זו לא זכתה להתייחסות או לדיון.
בתאריך 3/4/2023 פנה רונן בר במכתב מיוחד וחריג לראש הממשלה ולשר הביטחון שבו דרש לעצור את שחיקת ההרתעה באמצעות אקט אלים נקודתי של סיכול איש או תקיפת יעד, ובהמשך לכך, בדיון ביטחוני מתאריך 6/4/2023 ובהערכות מצב מתאריכים 13/4/2023 ו-19/4/2023, חזר והדגיש את הצורך לקדם מערכה לפגיעה במאכווני הטרור שחיים בתחושת חסינות ברצועה.
הזדמנות מרכזית נוספת אירעה בתאריך 21/5/2023, לאחר סיום סבב הלחימה מול הג'יהאד האסלאמי, אז הציג רונן בר לבנימין נתניהו המלצה מפורשת להרחיב את השימוש בסיכולים ממוקדים בזירות שונות ולהפוך את בוטיק הסיכול למפעל רחב, תוך הדגשה כי מכת פתיחה מדויקת נגד חמאס תתניע את שיקום ההרתעה, אך בנימין נתניהו השיב שהוא חושש מאיזון משוואת הסיכולים נגדו אישית. ה
דרישה לחיסולים עלתה שוב בתאריך 10/7/2023, כאשר רונן בר המליץ לסיכול מנהיגי הטרור בעזה בעקבות ניסיון פיגוע באיו"ש, ובתאריך 23/7/2023, במהלך שיחת טלפון חריגה בקו המאובטח שבה מסר התרעה אסטרטגית למלחמה, הבהיר כי הדרך היחידה למנוע את האסון היא באמצעות מכת מנע לסיכול הכוונות של האויב.
המלצות אלו חזרו בניירות עמדה ובדיונים מתאריכים 22/8/2023, 3/9/2023, ולבסוף בתאריך 1/1/2023, שבוע בלבד לפני האסון, אז אישר בנימין נתניהו את קידום הסיכולים לפרוטוקול בלבד אך בפועל לא פעל לקדמם ולא זימן כל דיון ביצועי בנושא.
מה הראיות של רונן בר?
לפי תוכן העניינים וסעיפי כתב התביעה המוצגים, רונן בר אינו מצרף את מסמכי ההתרעות המלאים והחסויים עצמם כנספחים גלויים לתביעה, אלא מצרף רשימה ארוכה של נספחים הכוללים פרסומים בתקשורת, ציוצים של בנימין נתניהו ברשת איקס, ואת הפרקים הגלויים מתוך דוח מבקר המדינה ועיקרי תחקיר השב"כ.
כדי להתגבר על היעדרם של המסמכים המסווגים שאינם נמצאים בידיו או שאינו רשאי לפרסם באופן עצמאי, רונן בר מציין במפורש בגוף התביעה כי הוא דורש מבית המשפט להוציא צו שיחייב את בנימין נתניהו ואת רשויות המדינה לחשוף את המסמכים הרשמיים, הסטנוגרמות והפרוטוקולים של הדיונים, אשר נמצאים תחת שליטתו הבלעדית של ראש הממשלה.
רונן בר מנמק את המהלך הזה בכך שראש הממשלה מונע בכוונה את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית כדי שהציבור לא ייחשף למסמכים האמיתיים, ולכן לטענתו בית המשפט הוא המקום היחיד שבו ניתן יהיה לכפות את חשיפת חומרי המודיעין וציטוטי הפרוטוקולים המלאים כדי להוכיח את גרסתו.
בסעיף 31 לכתב התביעה מופיע תוכן העניינים הרשמי של הנספחים, והוא מבהיר בדיוק אילו חומרים צורפו לתיק, כאשר רובם המוחלט הם מסמכים ציבוריים וכתבות עיתונאיות ולא חומרי גלם מודיעיניים:
-
- נספח 1 הוא הציוץ של בנימין נתניהו ברשת איקס מתאריך 28/9/2026 מושא התביעה.
- נספח 2 כולל את העמודים הרלוונטיים מתוך דוח מבקר המדינה בנושא היעדר תפיסת הביטחון שפורסם בחודש נובמבר 2025.
- נספח 3 הוא ציוץ של בנימין נתניהו מתאריך 18/5/2021 שבו טען כי חמאס הוחזר שנים לאחור.
- נספח 4 הוא דיווח של ערוץ כאן 11 על ישיבת סיעת הליכוד מתאריך 15/5/2023.
- נספח 5 מציג את עיקרי תחקיר השב"כ על אירועי 7 באוקטובר כפי שפורסמו בתאריך 4/3/2025.
- נספח 6 הוא קטע מריאיון של בנימין נתניהו לערוץ 14 מתאריך 13/4/2023.
- נספחים 7 עד 11 הם פרסומים וכתבות בכלי התקשורת השונים, כולל ווינט, הארץ וחדשות 12, שפורסמו בין השנים 2023 ל-2026 ועוסקים במכתבי ההתרעה של אמ"ן ושל הרמטכ"ל.
- נספח 12 כולל פרסומים לדוגמה שסיקרו את הציוץ הדיבתי ברשת החברתית.
- נספחים 13 עד 16 הם ציוצים נוספים של בנימין נתניהו מתאריכים 29/10/2023, 22/3/2025 ו-27/4/2025, שבהם חזר על הטענה כי ראשי מערכת הביטחון הטעו אותו ואמרו לו שחמאס מורתע.
- נספחים 17 ו-18 הם אסופת פרסומים של מקורבי ראש הממשלה שלטענת בר מהווים חלק מקמפיין ההסתה השיטתי נגדו.
למה רונן בר טוען שמבקר המדינה תומך בו?
דוח מבקר המדינה המיוחד בנושא היעדר תפיסת ביטחון לאומי, אשר פורסם בחודש נובמבר 2025, מכיל ממצאים מהותיים וחד-משמעיים המהווים עוגן מרכזי בכתב התביעה של רונן בר ותומכים בטיעוניו העובדתיים והמשפטיים נגד בנימין נתניהו.
הדבר הראשון והמשמעותי ביותר בדוח המבקר התומך בגרסתו של רונן בר הוא הגיבוי הרשמי לקיומה של דירקטיבת השקט בכל מחיר שהכתיב הדרג המדיני. הדוח חושף ומצטט מסמכים רשמיים של המועצה לביטחון לאומי מתאריכים 7/4/2019 ו-14/5/2020, כמו גם מצגות של המל"ל מתאריך 2/7/2023, המוכיחים כי בנימין נתניהו הוא זה שהגדיר לגופי הביטחון יעדים אסטרטגיים קשיחים של דחיית עימותים, הסתמכות על המכשול הקרקעי, ושימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת ברצועת עזה. המבקר קובע במפורש כי הדרג המדיני הנחה את גופי הביטחון לעשות כל מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית ולהימנע ככל הניתן מהסלמה, מה שמחזק את טענתו של בר כי חופש הפעולה ההתקפי של השב"כ נבלם מלמעלה.
תמיכה נוספת ויסודית נמצאת בקביעת המבקר לגבי קריסת הקונספציה של הדרג המדיני בנוגע לעוצמת ההרתעה. המבקר מציין כי חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע, בדיון הקבינט מתאריך 9/5/2023, הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי יש לשמר את חמאס מחוץ לאירוע משום שהוא מורתע מאז מבצע שומר החומות. ממצא זה תומך ישירות בטענתו של רונן בר לפיה הדרג המדיני היה שבוי באשליית הרתעה ארוכת טווח וסירב לקבל את הערכות המצב הניציות של השב"כ שהתריעו כי חמאס מנצל את השקט המדומה להתעצמות מסיבית.
המבקר אף חושף כשל מנהיגותי ומערכתי חמור מצדו של בנימין נתניהו בכל הנוגע לגיבוש אסטרטגיית הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. הדוח קובע כי בנימין נתניהו אמנם יזם כתיבה של מסמך תפיסת ביטחון לאומי בשנים 2017 ו-2018, אך הוא לא סיים את אשר החל, לא הביא את התפיסה לאישור מחייב בממשלה או בקבינט, ובכך לא מימש את אחריותו הלאומית בנושא. המבקר מדגיש כי בהיעדר תפיסה רשמית ומאושרת, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל ואת יתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותם ולפקח עליהם לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת כלל. קביעה זו משמשת את רונן בר כדי להדוף את האשמותיו של נתניהו, בהוכיחה כי ראש הממשלה כשל ביצירת המצפן האסטרטגי למדינה והותיר את המערכת כולה ללא הגדרת יעדים ברורה מול האויב.
לבסוף, הדוח נותן ביטוי רשמי לתחקיר הפנימי של השב"כ ומתקף את הטענה המרכזית של הארגון. המבקר מצטט מתוך פרק סיכום ראש השירות בתחקיר השב"כ, המבהיר כי המדיניות שהוכתבה על ידי הדרג המדיני לקחה מהשב"כ את הרכיב המרכזי בסיכול טרור שהוא רכיב ההתקפה, והותירה את מדינת ישראל תלויה לחלוטין בהתרעה מודיעינית נקודתית של יום ושעה, מבלי להותיר שולי ביטחון מינימליים להפתעה אסטרטגית.
תגובת משרד ראש הממשלה ובנימין נתניהו לממצאי מבקר המדינה מנובמבר 2025 התפרסה על פני מספר סבבים, מכתבים רשמיים ומסמכים משלימים, שבהם הוא דחה מכל וכל את קביעות המבקר, הגדיר אותן כהערות שוליים חסרות חשיבות, והטיל את האחריות למחדל על הדרג הצבאי וממשלות העבר.
בקו ההגנה הראשון שלו, שהוגש במסגרת מסמך רשמי בחודש מרץ 2025, טען משרד ראש הממשלה כי הקביעה שלפיה ישראל פעלה ללא תפיסת ביטחון לאומית סדורה היא שגויה מיסודה. נתניהו הצהיר כי הוא גיבש גם גיבש תפיסת ביטחון מקיפה שנקראה תפיסת הביטחון 2030, והציג אותה בהרחבה בפני הקבינט המדיני ביטחוני וראשי מערכת הביטחון במהלך השנים 2019 עד 2021. בתגובה נטען כי המועצה לביטחון לאומי גזרה את כל הדירקטיבות והנחיות בניין הכוח שנמסרו לצבא ישירות מתוך אותה תפיסה אסטרטגית של ראש הממשלה, ולכן היא תפקדה ויושמה הלכה למעשה בשטח גם ללא צורך באישור פורמלי או בהחלטת ממשלה רשמית.
בנימין נתניהו הוסיף ונימק מבחינה חוקית ופוליטית מדוע המסמך לא הובא להצבעה רשמית בקבינט, וטען כי מאז ימי דוד בן גוריון בשנת 1953 ועד היום מעולם לא אושרה במדינת ישראל תפיסת ביטחון רשמית בהחלטת ממשלה, וכי אין שום חוק במדינה המחייב את ראש הממשלה לעשות זאת. נתניהו הסביר כי תפיסת ביטחון כוללת בתוכה באופן מובנה אלמנטים תקציביים כבדי משקל ושינוי סדרי עדיפויות לאומיים, ולכן מבחינה פוליטית, שרי הממשלה לעולם לא היו מצביעים בעד אישורה הפורמלי, שכן כל שר היה מתנגד לקיצוץ במשרדו האזרחי לטובת תוספות תקציב אדירות למערכת הביטחון.
במסגרת מסמך משלים שהוגש ביולי 2025 ובתגובות פומביות מספטמבר 2025, עבר נתניהו להתקפה חזיתית נגד הדוח וטען כי המבקר מתעלם לחלוטין מכך שבשבעה באוקטובר 2023 נכפתה על ישראל מלחמה קיומית שפרצה ללא כל התראה מוקדמת מצד גופי המודיעין. נתניהו טען כי בזמן שממשלתו מובילה הישגים היסטוריים ומשנה את פני המזרח התיכון, דוח המבקר מתעסק בזוטות ואינו נותן ביטוי לעשייה האדירה בשטח. הוא הדגיש כי תפיסת הביטחון 2030 שלו היא זו שאיפשרה בפועל את המעבר המהיר למצב החירום הייחודי, את פירוק הציר האיראני, את חיסול צמרת חמאס וחיזבאללה, ואת הסרת איומי הגרעין והטילים הבליסטיים הישירים מאיראן.
רונן בר שוכח שהסנגוריה של הפצ"ריה הגישה צו מניעה נגד המבקר
הגוף שהוביל את המהלך לבלימת חקירות המבקר היה הסניגוריה הצבאית הראשית בשיתוף התנועה למען איכות השלטון.
בג"ץ איחד את הדיון בשתי עתירות מרכזיות שהוגשו נגד הליכי הביקורת של מתניהו אנגלמן: בג"ץ 4452/24 שהוגש על ידי התנועה למען איכות השלטון בישראל, ו-בג"ץ 4771/24 שהוגש על ידי הסניגוריה הצבאית הראשית.
רשימת העותרים הרשמית בתיקים אלו כוללת את הגופים והאישים הבאים:
העותרת המרכזית בתיק הראשון היא התנועה למען איכות השלטון בישראל, והעותרת בתיק השני היא הסניגוריה הצבאית הראשית, הפועלת כיחידה עצמאית בתוך צה"ל וכפופה מקצועית לבית הדין הצבאי לערעורים, אשר הגישה את העתירה בשמם ובמטרה להגן על זכויותיהם הדיוניות של קציני ומפקדי צה"ל הבכירים, ובראשם הרמטכ"ל הרצי הלוי.
אל העותרים הללו הצטרפו בהמשך גופים אזרחיים נוספים כמו מועצת אוקטובר, המאגדת משפחות שכולות וניצולים, שדרשו לעצור את בדיקת המבקר לטובת הקמת ועדת חקירה ממלכתית, וכן היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שהתייצבה לצד העותרים ותמכה בעמדתם לפיה המבקר פועל בחוסר סמכות חוקית.
צוותי עורכי הדין שייצגו את הצדדים השונים בדיונים כללו את השמות הבאים:
את התנועה למען איכות השלטון ייצג עו"ד תומר נאור, המשמש כסמנכ"ל האסטרטגיה והמשפט של התנועה. את הסניגוריה הצבאית הראשית ייצג עורך הדין הפרטי הבכיר אביגדור קלגסבלד, שנשכר במיוחד להוביל את המהלך המשפטי המורכב, ולצידו הופיע עו"ד אלירם בקאל. את הרמטכ"ל הרצי הלוי ואת הדרג המפקד בצה"ל ייצג באופן אישי עו"ד אלי זהר ועו"ד צבי אגמון, כאשר בדיונים המאוחרים יותר הופיע בשמו של הרמטכ"ל גם עו"ד אלי רוזובסקי ממשרד גורניצקי ושות. מנגד, את משרד מבקר המדינה והמבקר מתניהו אנגלמן ייצג עו"ד מתן גוטמן, מומחה למשפט ציבורי ששימש בעבר כראש המטה של משרד המבקר.
גלי בהרב מיארה התייצבה באופן רשמי לצד הסניגוריה הצבאית הראשית והתנועה לאיכות השלטון, והגישה חוות דעת משפטית חריפה לבגץ שבה קבעה כי החקירה של המבקר מתנהלת בחוסר סמכות חוקית ופוגעת בקבלת ההחלטות המבצעית של צהל והשבכ תוך כדי מלחמה.
פסק הדין הדרמטי של בג"ץ, שניתן פה-אחד על ידי הרכב מורחב של 5 שופטים בתאריך 29/6/2026, קיבל את העתירות הללו במלואן וקבע כי מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חרג מסמכותו החוקית באופן שבו ניהל את חקירת אירועי 7 באוקטובר.
הסניגוריה הצבאית הראשית, המייצגת את קציני ומפקדי צה"ל (ובכללם הרמטכ"ל הרצי הלוי), יחד עם התנועה לאיכות השלטון, הגישו את העתירה מכמה נימוקים מרכזיים:
הנימוק המשפטי-חוקתי המרכזי שקיבלו השופטים דפנה ברק-ארז וחנן גרוסקופף היה שמבקר המדינה אינו מוסמך חוקית לחקור ולהכריע בשאלות מובהקות של מדיניות ואסטרטגיה בתחומי החוץ והביטחון. בג"ץ קבע כי תפקידו של המבקר מוגבל לביקורת מנהלית והשוואת התנהלות לנורמות קיימות, ואילו חקירה עובדתית של ליבת כשלי ביטחון לאומי וקביעת מדיניות מול חמאס היא סמכות ייחודית ושמורה אך ורק לוועדת חקירה ממלכתית.
הנימוק הפרוצדורלי, שאותו העלתה הסניגוריה הצבאית בגיבוי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, נגע לפגיעה קשה בזכויות המבוקרים ובזכות הטיעון שלהם. במהלך הדיונים נחשף כי מבקר המדינה כבר הכין טיוטות מתקדמות המטילות אחריות אישית כבדה על הרמטכ"ל הרצי הלוי ועל בכירים נוספים בצה"ל ובשב"כ, וזאת מבלי שניתנה להם הזדמנות מלאה להציג את גרסתם, ומבלי שהמבקר נפגש איתם או שמע את עמדתם בזמן אמת, מה שהוגדר על ידי העותרים כעיוות דין חמור ורמיסת זכויותיהם.
כתוצאה מפסק הדין, בג"ץ הורה באופן חסר תקדים למבקר המדינה לגנוז לחלוטין את טיוטות הדוחות שהוכנו ולעצור מייד ארבעה הליכי ביקורת מרכזיים שעסקו בליבת המחדל הביטחוני: ההגנה על גבול רצועת עזה, תהליכי העבודה המודיעיניים והמדיניים מול חמאס, הלוחמה הכלכלית בטרור ומדיניות ההסדרה. בית המשפט התיר למבקר להמשיך בארבעה הליכים אחרים בעלי אופי אזרחי יותר – כמו מערך ההסברה, הטיפול בחללים האזרחיים, אבטחת פסטיבל הנובה וההיערכות בערי הדרום – אך גם בהם נקבע כי עליו להתחיל את התהליך מחדש ולהעניק זכות טיעון מלאה לכל בעלי התפקידים.
מבקרי ההחלטה, וביניהם נציגי משפחות שכולות ופורומים ציבוריים, תקפו בחריפות את פסק הדין וטענו כי שופטי בג"ץ העניקו יד חופשית לדרג המקצועי להתחמק מאחריות, סייעו למערכת הביטחון לקבור את האמת, וחסמו את הגוף המוסמך היחיד שביצע בדיקה עובדתית בפועל, בעוד שהקמת ועדת חקירה ממלכתית ממשיכה להתעכב.
מה רונן בר אמר על צוות טקילה (לא משהו חריג)
בכתב התביעה מתייחס רונן בר בהרחבה לסוגיית שיגור צוות טקילה בליל 7/10/2023, וטוען שביבי משקר בטענתו שעצם הקפצת הכוח מהווה הוכחה לכך שראש השב"כ ידע מראש על סכנה אמיתית של מתקפה כוללת ובחר להסתיר אותה. לטענתו זו הקפצה רגילה ושגרתית.
רונן בר מסביר כי ההחלטה הראשונית על הקפצת צוות הלוחמים המכונה טקילה התקבלה בסביבות השעה 02:00 בלילה על ידי ראש אגף המבצעים בשב"כ, כפעולה מחמירה של הגנה ועל בסיס אינדיקציות חלקיות בלבד, כאשר החלטה מסוג זה נמצאת תחת סמכותו המלאה של ראש האגף ואינה מצריכה כלל את אישורו או מעורבותו של ראש השירות בזמן אמת. רק בשלב מאוחר יותר, כאשר הגיע רונן בר ללשכתו וניהל את הערכת המצב שהסתיימה בסביבות השעה 05:15 בבוקר, עודכן בדבר הקפצת הכוח וקיבל החלטה מבצעית לקדם את הצוות לקרבת הגבול בצפון הרצועה, כאשר הנחיה זו תועדה רשמית ביומן חמ"ל השב"כ בשעה 06:06 בבוקר.
הטיעון המרכזי של רונן בר נגד ביבי הוא שבנימין נתניהו, אשר היה ממונה על שירות הביטחון הכללי במשך למעלה מ-15 שנים במצטבר, מכיר היטב את נהלי העבודה ומודע לכך שצוות טקילה הוא כוח התגובה המיידי והיחיד שעומד לרשות הארגון.
רונן בר מדגיש כי השב"כ מקפיץ את הצוות הזה באופן תדיר, עשרות פעמים בכל שנה, בכל מקרה שבו עולה חשש נקודתי לפיגוע או חדירה, ולכן עצם שיגור הכוח באותו לילה לא העיד בשום אופן על הבנה שמדינת ישראל עומדת בפני מלחמה כוללת, מתקפת פתע רחבת היקף או פריצה של קו הגבול כפי שאירע בפועל.
רונן בר מאשים את בנימין נתניהו בהיפוך יוצרות מניפולטיבי וטוען כי ראש הממשלה מנסה להפוך את האקטיביות המבצעית של השב"כ, שהיה הגוף היחיד שהתייחס ברצינות לסימנים, הפיץ התרעה מתוקשבת בשעה 03:03 והוריד לוחמים לשטח, לבסיס של האשמה מופרכת בפשעים ומחדלים. בר מסכם כי מדובר בעלילת דם פוליטית שקרית, שכן בזמן אמת אף גורם במערכת הביטחון לא העריך שחמאס יוצא למלחמה, והשב"כ פעל כנדרש ואף דאג להעביר את תמונת המצב המלאה ואת סיכום הדיון של ראש השירות ישירות למזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אבי גיל, בשיחה רשמית שהתקיימה בתאריך 7/10/2023 בשעה 06:15 בבוקר, עוד לפני שהחלה המלחמה.
מה רונן בר מספר למה לא העירו את ביבי (כי יש היררכיה מקובלת)
רונן בר אומר שהוא העיר את אבי גיל המזכיר הצבאי של ביבי, ואם אבי גיל החליט להמשיך לתת לביבי לישון, זו לא בעיה של השב"כ. זה לכשעצמו מעורר את השאלה איך ביבי הסכים שהמזכיר שלו יהיה בוגד מטעם קפלן שמייחל למותו הפוליטי של ביבי???? עוד מקרה של ביבי שלא יודע למנות מינויים ראויים.
בכתב התביעה מציג רונן בר הסבר מפורט המבוסס על נהלי העבודה הרשמיים של מערכת הביטחון ועל ההיררכיה המקובלת במדינת ישראל, כדי להדוף את טענתו של בנימין נתניהו לפיה אי-הטלפון הישיר אליו מעיד על הסתרת מידע מודעת.
הנימוק המרכזי של רונן בר הוא שערוץ התקשורת והעדכון הרשמי, הבלעדי והמוסמך בין גופי הביטחון, ובכללם שירות הביטחון הכללי, לבין ראש הממשלה הוא המזכירות הצבאית של ראש הממשלה.
רונן בר מדגיש כי לפי הנהלים המקובלים, ראשי הארגונים והרמטכ"ל אינם מתקשרים ישירות לראש הממשלה בשעות הלילה, והמזכירות הצבאית היא הגוף המקבל את המידע, מנתח את חשיבותו וקובע באופן מקצועי אם ומתי יש צורך להשכים את ראש הממשלה. מאחר שהשב"כ העביר עדכונים שוטפים לקצין המודיעין של המזכירות הצבאית לאורך כל הלילה, ותמונת המצב עמדה בפניו במלואה לכל המאוחר בשעה 03:55, רונן בר מבהיר כי המערכת פעלה בדיוק לפי הפרוטוקול וכי ההחלטה שלא להעיר את נתניהו באותן שעות הייתה החלטה מקצועית פנימית של המזכירות הצבאית עצמה.
רונן בר מוסיף ומציין כי הוא לא הסתפק בהזרמת המידע המודיעיני השוטף במהלך הלילה, אלא שבתום הערכת המצב שקיים בלשכתו, הורה במפורש לעדכן את המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, אבי גיל, בעיקרי הדיון ובהחלטתו לקדם את כוח טקילה.
הנחיה זו בוצעה בפועל באמצעות שיחת טלפון רשמית שקיימה ראש לשכתו של בר עם אבי גיל בתאריך 7/10/2023 בשעה 06:15 בבוקר, עוד בטרם החל ירי הרקטות ופרוץ מתקפת הפתע, כך שלשכת ראש הממשלה החזיקה בסיכום המנהלים של השב"כ בזמן אמת.
פרט נוסף ומשמעותי שחושף רונן בר בכתב התביעה הוא שבנימין נתניהו, בניגוד מוחלט לראשי ממשלה קודמים, מעולם לא מסר לו את מספר הטלפון האישי שלו, כך שגם מבחינה טכנית האפשרות לחיוג ישיר וידני לא הייתה קיימת.
בר מדגיש כי הנוהל העבודה המקובל מול המזכירות הצבאית לא שונה על ידי בנימין נתניהו גם לאחר אירועי האסון, מה שמוכיח כי מדובר בשיטה המאושרת על ידו. בר מוסיף ומציין כי חוסר הרצון של נתניהו ליצור קשר ישיר בא לידי ביטוי גם בכך שגם לאחר שאבי גיל העיר אותו והחלה המלחמה, ראש הממשלה לא צלצל לראש השב"כ, והשניים שוחחו לראשונה רק שעות ארוכות לאחר מכן בדיון החירום שאיחר להתכנס בקריה בתל אביב.
מנגד, בנימין נתניהו פרסם הערב, בתאריך 14/10/2026, תגובה חריפה לתביעה שבה תקף את ההסבר הזה ולעג לטענה על היעדר מספר הטלפון. נתניהו הצהיר כי לראש השב"כ יש גישה קבועה לטלפון האדום המאובטח, שבאמצעותו יכול היה להשיגו תוך שניות. נתניהו הוסיף כי מאבטחי השב"כ של היחידה לאבטחת אישים, שהם פקודיו הישירים של בר, מלווים אותו 24/7 ונמצאים מחוץ לחדרו, כך שבר יכול היה להורות להם להעיר אותו תוך דקות. נתניהו סיכם את תגובתו בהטחת האשמה ישירה בבר וכתב כי רונן בר ראה את הסימנים המעידים בלילה ובחר שלא להתקשר, ותהה כיצד ניתן לטעון ברצינות טענה כזו בזמן שהיה ניתן להציל חיים רבים אילו רק היה מבוצע החיוג המיידי.
לא יאומן שהמזכיר הצבאי של ביבי, אבי גיל, היה איש קפלן, שונא ביבי קליני, וזו הסיבה שלא העיר את ביבי, כי קיווה שביבי יחוסל פוליטית.
מה רונן בר אומר על הכסף מקטאר
כתב התביעה מתייחס רונן בר בהרחבה לסוגיית העברת הכסף הקטארי לרצועת עזה, ומציג אותה כאחד הביטויים המרכזיים והחמורים ביותר למדיניות השקט בכל מחיר שהוביל בנימין נתניהו, אשר חיזקה את שלטון חמאס בניגוד מוחלט לעמדת שירות הביטחון הכללי.
רונן בר מבהיר כי המדיניות שאישר בנימין נתניהו לאורך השנים איפשרה הזרמת כספים בהיקפים עצומים מקטאר לרצועת עזה מתוך כוונה לקנות שקט ביטחוני זמני בטווח הקצר, אך בפועל היא הביאה למימון מסיבי של ארגון הטרור, לייצוב שלטונו הפוליטי ולבניית כוחו הצבאי שהתפרץ במלוא עוצמתו באסון. בר מציין כי כבר כאשר הוצע מהלך המימון לראשונה, התייצב השב"כ נגדו והצביע בפני בנימין נתניהו על הסכנה המובנית שבהזרמת המזומנים. הארגון התריע בזמן אמת כי הכסף יגיע ישירות לזרוע הצבאית של חמאס, יחזק את מעמדו על חשבון הרשות הפלסטינית, יצמצם את מרחב ההשפעה של מצרים באזור ויחזק בצורה מסוכנת את מעמדו של ציר קטאר-איראן בזירה הפלסטינית. השב"כ אף ניסה למזער נזקים והציג לבנימין נתניהו חלופות אזרחיות ודרישה להקמת מנגנוני בקרה ופיקוח קפדניים, אך אלו נדחו ולא קודמו על ידי ראש הממשלה.
רונן בר מדגיש בתביעתו כי לא מדובר בחוכמה שבדיעבד, שכן השב"כ המשיך לספק מודיעין מוצק על היסטוריית השימוש לרעה בכספים הללו. הארגון עדכן את בנימין נתניהו במספר הזדמנויות מתועדות, ובין היתר בדיונים רשמיים שנערכו בראשותו בחודש אוגוסט 2020 ובחודש מאי 2021, כי קיים מידע מודיעיני חד-משמעי המוכיח שהכספים הקטאריים, שיועדו לכאורה למטרות הומניטריות, לשיקום הרצועה ולניהול הצרכים השוטפים של האוכלוסייה האזרחית, נלקחים בפועל על ידי חמאס ומוזרמים ישירות למימון הזרוע הצבאית-טרוריסטית שלו.
למרות המידע המודיעיני המפורש, רונן בר מאשים כי בנימין נתניהו בחר במודע שלא לשנות את המדיניות והמשיך לאפשר את העברת הכספים, תוך עצימת עיניים אל מול העובדה שהדבר מחזק את שלטון חמאס ומעצים את השפעתה של מדינה התומכת בגלוי בטרור, בניגוד להמלצות המקצועיות. בר מוסיף ומקשר זאת לאינטרסים פוליטיים ואישיים של סביבת ראש הממשלה, וחושף כי בתצהיר שהגיש לבג"ץ בתאריך 21/4/2025 נגד פיטוריו, פירט סכנה ביטחונית חמורה שהובילה לפתיחת חקירה, שעניינה העסקת עוזרים במעגל הקרוב ביותר לבנימין נתניהו אשר סיפקו במקביל שירותים בשכר לקטאר וניהלו קמפיין השפעה לטובתה תוך כדי המלחמה ובזמן שמתנהל משא ומתן רגיש לשחרור החטופים.
מה רונן בר לא כותב בתביעה שלו?
להלן ריכוז המחדלים, הכשלים והטענות המרכזיים שעלו ברשת ובתחקירי הארגון:
1. כשל המודיעין האנושי (HUMINT) והתמוטטות רשת המרגלים בעזה. חיסול רשתות הסוכנים: מתחקיר השב"כ הרשמי שהתפרסם בתאריך 4/3/2025 עולה כי הארגון סבל מעיוורון כמעט מוחלט בגזרת עזה בכל הנוגע לגיוס והפעלת סוכנים אנושיים בשנים שקדמו למלחמה. חשיפת הפעילות המיוחדת: השבר הגדול חל בעקבות כישלון המבצע המיוחד של חטיבת המבצעים בחאן יונס בתאריך 11/11/2018, שבו נחשף כוח של סיירת מטכ"ל. חשיפת הכוח הובילה לגל מעצרים נרחב של סוכני שב"כ ומשתפי פעולה בתוך עזה ולפגיעה אנושה ביכולת גיוס המודיעין האנושי של ישראל. הונאת הסוכנים הכפולים: דוחות מודיעיניים חושפים כי חמאס ניצל את המצב, הפך חלק מהסוכנים שנלכדו לסוכנים כפולים, והזרים באמצעותם מידע שקרי ומורעל לשב"כ. סוכנים אלו דיווחו על שגרה מוחלטת בעזה ועל כך שחמאס מורתע וממוקד בניהול אזרחי, מה שחיזק את הקונספציה השגויה בישראל ומנע זיהוי של ההכנות המסיביות למתקפה.
2. מחדל הסייבר, ההאזנות ואי-החדרת רוגלות למנהיגי חמאס. הפסקת ההאזנות הממוקדות: על פי פרסומים, קהילת המודיעין (ובכללה שב"כ ויחידה 8200) החליטה בשנים שקדמו למתקפה לצמצם או להפסיק כליל את נהלי ההאזנה הרציפים לחלק מרשתות הקשר הפנימיות של חמאס, מתוך הנחה כי מדובר בבזבוז משאבים מול ארגון שמגלה סימני ריסון. היעדר רוגלות וסייבר התקפי: הועברה ביקורת חריפה על כך שמערכות הסייבר ההתקפי המתקדמות ביותר של מדינת ישראל לא הופנו בצורה אפקטיבית לעבר המכשירים הניידים והמחשבים של צמרת חמאס, ובהם יחיא סינוואר ומוחמד דף. הנהגת חמאס עברה לניהול קשר ממודר ומבוסס רשתות קוויות תת-קרקעיות, והשב"כ כשל באי-החדרת אמצעי איסוף דיגיטליים לתוך רשתות אלו.
3. התמכרות למערכות טכנולוגיות ובינה מלאכותית (AI). עיוות בפרשנות הנתונים: בדיוני ועידות הייטק ביטחוניות מתאריך 17/2/2026 ציינו מומחים כי הכשל לא היה בטכנולוגיית האיסוף, אלא באלגוריתמים ובפרשנות הנתונים. המערכות הוצפו באלפי נתונים יומיים, אך כלי הבינה המלאכותית תוכנתו תחת הנחת העבודה שחמאס מורתע, ולכן תרגמו את תרגילי הנוחבה על הגדר כאימונים שגרתיים בלבד. מערכת שב"י (מחשב התרחישים): הועלו טענות על הסתמכות יתר על מערכות ממוחשבות (כגון מערכות המכונות בשיח הציבורי שב"י או רובוטי סימולציה) שנועדו להריץ תרחישים ולנתח סבירויות למלחמה. מאחר שהנתונים שהוזנו למערכות הניחו שחמאס מעוניין בהטבות כלכליות, המחשב העניק סבירות נמוכה ביותר לתרחיש של פריצה כוללת.
4. ליל 7 באוקטובר: מחדל הסימים הזרים ושיגור צוות טקילה. התעלמות ממסמך האזהרה ומחדל הסימים: בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר התקבלו אינדיקציות חריגות על השמשה ופעילות של עשרות סימים ישראליים מושתלים בתוך חטיבות חמאס ברצועה. השב"כ הפיץ מסמך אזהרה מתוקשב רק בשעה 03:03 לפנות בוקר למספר מכותבים, אך חומרת האינדיקציה (שבדיעבד פורסמה בציבור בהגזמה כאילו נדלקו 1,000 סימים בבת אחת) הוגדרה במדרג נמוך מדי ולא נתפסה כהכנה למלחמה כוללת. שליחת צוות טקילה מצומצם: רונן בר הודה כי ההחלטה לשלוח צוות לוחמים מצומצם של כוח טקילה לקרבת הגבול בצפון הרצועה התקבלה כפעולת הגנה לחומרה בלבד. הביקורת הציבורית קובעת כי עצם שיגור הכוח מוכיח שהשב"כ זיהה שמשהו חריג קורה, אך במקום להכריז על כוננות מלחמה כוללת, להקפיץ את חיל האוויר ולעדכן מייד ובאופן ישיר את ראש הממשלה, הסתפקו בארגון בצעד טקטי מצומצם.
5. השבתת מערכת "רואה-יורה" והתעלמות מאזהרות התצפיתניות. מחדל עמדות השליטה ב"רואה-יורה": מתחקירי צה"ל שהתפרסמו בתאריך 4/3/2025 עלה כשל חמור במערכת הנשק השלט רחוק "רואה-יורה" שהוצבה על המגדלים בגבול. התברר כי בחמ"ל האיסוף הגזרתי הייתה קיימת רק עמדת שליטה וג'ויסטיק אחד עבור המפעילה, למרות שבשטח היו פזורים ארבעה מקלעים כבדים שונים. בזמן המתקפה הסימולטנית, המפעילה נאלצה לבחור ידנית מאיזה מגדל לירות, דבר ששיתק את יכולת ההגנה האוטומטית. חמאס השבית את המערכת לחלוטין דקות ספורות מתחילת הפשיטה באמצעות רחפני נפץ שפגעו במצלמות.
הנחיות "להתעלם מהסימנים": תצפיתניות ולוחמי איסוף שהתריעו חודשים ארוכים על וקטור עימות, אימוני פיצוץ גדרות, נסיעות חריגות בטנדרים והתקרבות של פעילי חמאס לקו החול, נתקלו בזלזול חריף מצד המפקדים. חלקן קיבלו הנחיות ברורות לחדול מדיווחים אלו, ונאמר להן כי מדובר ברועי צאן או חקלאים וכי הן יועמדו לדין משמעתי אם ימשיכו להציק למערכת.
6. שחרור מנהל בית החולים שיפא ומחבלי שדה תימן
מחדל שחרור הבכירים: ללא קשר ישיר לליל המתווה של שבעה באוקטובר, השב"כ ספג ביקורת ציבורית קשה ביותר על שחרורו חזרה לרצועת עזה של מנהל בית החולים שיפא, מוחמד אבו סלמיה, כמו גם שחרור מחבלים ואסירים ביטחוניים בעלי פרופיל גבוה עקב מצוקת מקום בבתי הכלא (שעליה התריע רונן בר). הדרג המדיני האשים את השב"כ כי השחרור בוצע ללא ידיעתו ובאופן שפגע בהרתעה. בנוסף, חקירות השב"כ והמשטרה הצבאית נגד לוחמי המילואים בשדה תימן עוררו סערה פוליטית וציבורית חריפה, שבה הואשם הארגון בפגיעה בחיילי צה"ל על בסיס עדויות שקריות של מחבלים.
מתחקיר השב"כ הרשמי עולה השורה התחתונה המהדהדת שאותה ניסח רונן בר בעצמו: השירות כשל באי-מתן התרעה, הסתמך בצורה עיוורת על המכשול הקרקעי ועל המודיעין הטכנולוגי, ולא הותיר שום שולי ביטחון לאפשרות של הפתעה אסטרטגית.
7. גניבת טלפונים ממחסן שב"כ. הפרשה הנוגעת לגניבת מאות המכשירים הסלולריים עוררה סערה ציבורית ותקשורתית עצומה בחודש ספטמבר 2025, כאשר נחשף מחדל אבטחה חמור ויוצא דופן. הפריצה התרחשה במחסן אחסון אזרחי הממוקם באזור הצפון. המחסן לא היה מתקן צבאי סגור של השב"כ, אלא מתקן לוגיסטי המופעל על ידי חברה קבלנית פרטית שסיפקה שירותי אחסנה חיצוניים ושמירת ציבור מוגן עבור משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי.
המכשירים שנגנבו כ-800 טלפונים ניידים בסך הכל נתפסו במקור על ידי כוחות הביטחון מידי עזתים שעברו במעבר כרם שלום, והועברו על ידי השב"כ למחסן הצפוני הזה לצורך אחסון מנהלתי.
למה הם נגנבו (ונסיבות האירוע החשודות)? הנסיבות סביב הפריצה עוררו סימני שאלה קשים ביותר והובילו לגל של תיאוריות קונספירציה והאשמות הדדיות ברשת:
- עבודה מוזמנת וממוקדת: הפורצים שחדרו למתקן בליל שישי גילו תחכום רב והתעלמו לחלוטין מחפצי ערך אחרים, כספות או ציוד יקר ערך שהיה במקום. הם התרכזו אך ורק בגניבת שקי האחסון שהכילו את 800 המכשירים הסלולריים, מה שהוכיח כי הם החזיקו במידע פנימי מדויק על מיקום הציוד.
- החשש מהעלמת ראיות: בשיח הציבורי וברשתות החברתיות (ובהם טענות שהעלתה ח"כ טלי גוטליב ורפ"ק בדימוס עמרי עדיקה) נטען כי הפריצה לא בוצעה עבור שווי הברזל או החומרה של המכשירים, אלא כ"עבודה מוזמנת" שנועדה להעלים מידע רגיש ונפיץ. החשש שהועלה היה שבמכשירים הללו (שחלקם יוחסו בטעות בשיח הציבורי למחבלי נוח'בה) היה טמון חומר תיעודי או תקשורתי שטרם גובה במחשבי השב"כ והמשטרה, ומישהו ביקש להשמידו כדי להגן על בעלי תפקידים בכירים במערכת.
תגובת השב"כ והמשטרה. עם חשיפת האירוע בערוץ 14, שירות הביטחון הכללי מיהר להוציא הודעת הבהרה וניסה להרגיע את הרוחות בכל הנוגע לפגיעה בליבת המודיעין של שבעה באוקטובר. השב"כ הצהיר באופן רשמי כי הטלפונים הניידים של מחבלי הנוח'בה שנתפסו במהלך הקרבות בשטח ישראל מאובטחים אך ורק בתוך מתקנים צבאיים סגורים וחשאיים של צה"ל והשב"כ, וכי המכשירים שנגנבו מהמחסן האזרחי בצפון אינם קשורים לליבת החקירה של הטבח. משטרת ישראל אישרה כי בעל המחסן הגיש תלונה רשמית וכי נפתחה חקירה פלילית ביחידות המרכזיות בניסיון לאתר את הפורצים ואת המניע האמיתי מאחורי המהלך.
רונן בר גם שכח לספר את המעורבות שלו למנוע את מינוי זיני
המעורבות של רונן בר בניסיון למנוע את מינויו של האלוף במילואים דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ הבא היא אחת הפרשות הסוערות והרגישות ביותר, והיא קשורה ישירות לעתירות הציבוריות שהוגשו לבג"ץ נגד המינוי.
הקשר המרכזי בין מהלכיו של רונן בר לבין העתירות ובג"ץ מתחלק לשלושה מישורים עובדתיים ומשפטיים:
המישור הראשון והדרמטי ביותר נוגע לחוות הדעת המשפטית והראייתית ששימשה את העותרים, ובראשם התנועה למען איכות השלטון ופורום חומת מגן לישראל, בבג"ץ נגד המינוי. בעתירה שהוגשה נגד החלטת הממשלה מתאריך 30/9/2025, נטען כי ועדת גרוניס המייעצת למינויים בכירים כשלה בתפקידה בכך שהתעלמה לחלוטין מתשתית עובדתית קריטית ומעדויות חמורות של ראשי שב"כ לשעבר, ובהם רונן בר עצמו.
רונן בר הצטרף לחזית אחידה של ראשי שירות לשעבר (כמו נדב ארגמן, יורם כהן, עמי אילון וכרמי גילון) ונתן עדות חסויה שבה הזהיר כי בנימין נתניהו פעל ממניעים זרים וניסה לבצע מינוי פוליטי. העדויות הללו הדגישו כי ראש הממשלה ביקש מראשי השירות בעבר לבצע פעולות פסולות שאינן ראויות במשטר דמוקרטי, וכי מינויו של זיני נועד לייצר שלטון ללא מצרים ולנטרל את עצמאות הארגון.
המישור השני חושף מלחמה חשאית ומחדל חמור של שימוש בכלי סייבר והאזנות בתוך השב"כ כדי לסכל את המועמדות של זיני. בחודש אוקטובר 2025 פרסם העיתונאי אבישי גרינצייג חשיפה מטלטלת, לפיה סגנו של רונן בר, שמונה כממלא מקום זמני בארגון, ניסה לטרפד אקטיבית את המינוי של דוד זיני בפני ועדת גרוניס.
התברר כי במשך חצי שנה, תחת פיקודו של הדרג הניהולי שהותיר בר, השב"כ ביצע האזנות סתר חוקיות לאיש מילואים של הארגון שנחשד בהדלפת חומרים מסווגים. כאשר גילו בהאזנות כי המודלף נפגש עם דוד זיני עצמו, מיהרו אנשי השב"כ להעביר את המידע המושג באמצעות רוגלות ישירות לוועדת המינויים כדי להציג את זיני כמי שנפגש עם גורמים המצויים תחת חקירת ביטחון מידע חמורה, מהלך שנתפס על ידי סביבת נתניהו כשימוש פוליטי פסול בכלים המודיעיניים של המדינה כדי למנוע את החלפת הנהגת הארגון.
המישור השלישי קשור לחוות הדעת שהוגשו לבג"ץ לגבי עצם המניעה המשפטית של נתניהו לעסוק במינוי. רונן בר טען שהוא סירב בתוקף לשתף פעולה עם דרישות לשכת ראש הממשלה וסירב לספק חוות דעת ביטחוניות שיסייעו לנתניהו לדחות את עדותו הפלילית בבית המשפט, ושלטענתו דוד זיני ישרת את ביבי ויעשה את ההיפך.
מייד לאחר שנתניהו הודיע על המינוי, חיבר האלוף דוד זיני חוות דעת ביטחונית חסויה שקבעה כי מטעמי אבטחה וחירום בנימין נתניהו מנוע מלהגיע פיזית לבית המשפט המחוזי ולרדת לקומות התת-קרקעיות הממוגנות, חוות דעת שהוגדרה על ידי מתנגדי הממשלה כ"חוות דעת מוזמנת" שניתנה כאתנן פוליטי על עצם המינוי.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה גיבתה את המהלכים הללו והתייצבה לצד העותרים בבג"ץ. היועמ"שית קבעה בתאריך 23/5/2025 כי החלטתו של נתניהו לפטר את רונן בר ולמנות את זיני נעשתה בניגוד מוחלט להנחיות המשפטיות ותוך חשש כבד לניגוד עניינים חמור, מאחר שהשב"כ מנהל באותה עת חקירות פליליות רגישות נגד אנשי לשכתו של ראש הממשלה (כולל פרשת הדלפת המסמכים וקשרי קטאר), ולכן המינוי הוגדר על ידה כפגום מיסודו. למרות העתירות והתנגדותו העיקשת של רונן בר, ועדת גרוניס אישרה לבסוף פה אחד את המינוי בתאריך 25/9/2025, והדיונים בבג"ץ אוחדו ונדחו על ידי השופטת דפנה ברק-ארז, מה שאיפשר את כניסתו של זיני לתפקיד.
הנה רונן בר באונ' ת"א, Cyber Week 2025 25/5/2026
להלן כתב התביעה של רונן בר נגד ביבי
PDF
Views: 25