בזמנו כשביבי פחד שפייגלין יגנוב לו קולות בגלל ההבטחה לקדם לגליזציה מלאה של הקנביס, ביבי הבטיח שהוא אישית יקדם לגליזציה. עד כה אין שום סימנים לקידום חקיקה ללגליזציה. בשוק גידולי הקנביס הרפואי חוגגים דווקא בכירי המשטרה לשעבר, אלה שרדפו צרכני קנביס, פרשו מהמשטרה והשקיעו בחברות הקנביס.
אהוד ברק צבר 100,000,000 ש"ח חובות בחברת הקנביס שלו אינטרקיור, ולכן כדי לעזור לו ביבי וברקת רוצים להטיל מכס של יבוא קנביס מקנדה בשיעור של 175%. ככה יכריחו את הצרכנים הישראלים לקנות מאהוד ברק ולא מיבוא קנדי. זאת למרות שאיכות היבול של אהוד ברק נחותה ביותר לעומת החומר הקנדי. 17/4/2025.
ביבי וברקת מטילים מכס היטלי היצף על יבוא קנביס של 175%
והנה עכשיו מתפרסם שביבי יחד עם שר הכלכלה ניר ברקת זוממים להטיל מכס (היטל היצף "אנטי דאמפינג") על יבוא קנביס מקנדה. החומר המגיע מקנדה הרבה יותר טוב מהחומר הישראלי, והרבה יותר זול. היצרנים הישראלים רוצים להטיל מכס ולייקר את היבוא מקנדה כדי שהרווחים שלהם יגדלו.
שימו לב שהחברה של אהוד ברק אינטרקיור, חברת הקנביס הגדולה בישראל צברה 100 מיליון ש"ח חובות. מה עושים כדי לעזור לו? מטילים מס על היבוא כדי שהצרכנים יקנו ממנו…. 175% מכס!!!!!!
על מנת להטיל מכס מסוג היטל היצף על הקנביס הקימו וועדה מייעצת שתייעץ האם החומר מקנדה יותר זול באופן מלאכותי על מנת לפגוע ביצרנים הישראלים, כדי לסלק אותם מהשוק ולכבוש את השוק. זה נקרא אנטי דאמפינג. הצפה (דאמפינג) של השוק במחירים זולים ולא ראליים בכוונה לסלק מתחרים מהשוק. המגדלים הישראלים טוענים שהצרכנים בישראל לא קונים את הסחורה שלהם, כי השוק מוצף בסחורה קנדית שמתומחרת באופן מלאכותי במחירים זולים.
אבל…. הציבור לא קונה סחורה ישראלית כי התוצרת גרועה.
שנבין, למה צריך להגן על יצרני הקנביס המקומיים אם הסחורה מקנדה יותר טובה ויותר זולה?????
למה בכלל משרד האוצר צריך להגן על ייצרני הקנביס הישראלי? הרי אם תקראו כל פסק דין שבו שופט מרשיע אדם בהחזקה של קנביס ללא מרשם, העמדה הרשמית היא שזה סם מסוכן. אם זה סם מסוכן, למה משרד האוצר מגן על התוצרת הזו?
ואיך בכלל היצרנים הישראלים, אלה שהקימו את חוות הייצור חשבו שהם יוכלו להתמודד עם האיכות הטובה יותר של הייבוא, והמחירים הטובים יותר של הייבוא?
ראו מה אומרת חברת גריקום על המצב: "עמדת חברת גרינקום- "היכולת לגייס הון קשה וכמעט בלתי ניתנת להשגה. אף אחד לא מעוניין להתקרב לענף, כל המוסדיים ברחו מהענף. רוב החברות הבורסאיות נסגרו או פשטו את הרגל. הענף נמצא על סף קריסה. למעלה מ 20 חוות סגרו את שעריהם".
אם כך, למה שמשרד הכלכלה יעודד ענף ייצור כושל? החגיגה נגמרה וצריך להתכונן לסגירה של החוות הישראליות, ולא לבצע הנשמה מלאכותית (באמצעות מכס) לענף ייצור כושל.
בכלל פעם אפשר היה לגדל 10 עציצים לכל חולה והיום גם גידול עצמי נאסר על פי חוק על מנת שהיצרנים הישראלים יוכלו לעשות קופה.
הטענה היא שקנדה מציפה את השוק הישראלי במוצרים זולים משמעותית ושאם יאפשרו למחירים הזולים האלה לשלוט על השוק, היצרנים הישראלים ייעלמו ואז הקנדים יכפילו את המחיר. כמובן שמדובר בשטויות כי אין שום יכולת לנבא שבאמת הקנדים יכפילו את המחיר אחרי העלמות היצרנים הישראלים.
חוץ מזה…. אם הקנדים יעלו מחירים, אז יש עוד 200 מדינות שמהם אפשר לייבא קנביס….
שימו לב לטבלה הזו המראה כמה גדל הייצור המקומי, וכמה השמדות מלאי היו בכל שנה מ 2020 עד 2022.
אם הייצור המקומי הכפיל את עצמו פי 1.5 תוך 3 שנים, (מ 37 ל 98 אלף ק"ג) איפה בדיוק יש "נזק לתעשייה המקומית"?
מי שחתום על המסקנות הוא דני טל. הוא לא מספר מי יישב בוועדה, אולם שימו לב שוועדה דומה לאנטי דאמפינג במחירי המלט הוקמה בראשות יו"ר הועדה דוד ויניצקי, עו"ד נעמה קאופמן פס, דר' מרשה דון הרפז, עידו סופר, לב דרוקר, מוטי בן אברהם ואופיר חספי.
למשל הגברת הזו שישבה בוועדות מייעצות להיטלי היצף, עו"ד נעמה קאופמן פס היתה מנכלית משרד החקלאות עד 25/1/2023 ואז פרשה ועברה לעבוד אצל הראל ויזל ברשת האופנה פוקס.
למעשה היא לא פרשה. אבי דיכטר פיטר אותה, לטענתה כי רצתה ליישם רפורמות בחקלאות שהפריעו ללובי של החקלאים הישראלים. בגלל שרצתה להסיר מכסים על פירות וירקות מחו"ל, אבי דיכטר זרק אותה. אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, הגיש נגדה תלונה במשטרה בגין האזנת סתר ופגיעה חמורה בפרטיות. לטענתו היא באה מאחוריו וצילמה את מסך הטלפון שלו על הדלפה פתוחה שהוא קיבל מחפרפרת במשרד החקלאות, צביקה כהן, שהדליף לחקלאים הישראלים את תכניות המשרד לאשר יבוא פירות וירקות מחו"ל.
להלן הודעה של משרד הכלכלה מנהל היבוא 11/1/2024
חקירת משרד הכלכלה מצאה – יבוא קנאביס מקנדה מתבצע במחירי היצף; הממונה על היטלי סחר ממליץ על הטלת היטל היצף בשיעורים של עד 175%
דני טל, הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, מעביר היום את ממצאי חקירתו לוועדה המייעצת, לפיהם יבוא קנאביס מקנדה מתבצע במחירי היצף הגורמים לנזק ממשי לתעשייה המקומית.
בעקבות החקירה הכלכלית שנפתחה בינואר השנה, נמצא כי מוצרי הקנאביס מיובאים מקנדה במחירים המשקפים שיעורי היצף חריגים של 63-554%. מחירים אלה הם תוצאה של עודף היצור וההיצע האדירים מהם סובל שוק הקנאביס הקנדי הגורמים להצטברות מלאים של מוצרי קנאביס שאינם נמכרים, לצד חשש מירידת ערכם בשל התפוגגות השפעת החומרים הפעילים שקיימים בפרחי הקנאביס לאורך זמן.
יבוא במחירי היצף מהווה, בהתאם לחוק בישראל וגם על פי הסכמי ארגון הסחר העולמי (WTO) פרקטיקה של סחר לא הוגן. בטווח הקצר, מובילים מחירי היצף לירידת מחירים בשוק המייבא, אולם בטווח הבינוני והארוך גורמים מחירים אלה לקריסת התעשייה המקומית, לתלות ביבוא, לפגיעה בתחרות ולהתייקרות המוצרים לצרכן.
בשנים האחרונות הושקעו בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל מיליארדי שקלים בגידול, בייצור במחקר ובפיתוח הענף, אשר כללו הקמת מתקנים ומפעלי יצור מתקדמים תוך שימוש בתקינה מתקדמת ומחמירה בתהליכי הגידול, הייצור והשיווק. רבות מההשקעות הללו ירדו לטמיון וחברות ישראליות רבות נסגרו על פניו בעקבות הגידול הדרמטי ביבוא במחירי ההיצף שנמצאו.
בעקבות החקירה הכלכלית שבוצעה בקרב היצרנים המקומיים והקנדיים ובהשתתפות יבואנים וצדדים נוספים לתעשיית הקנאביס, נמצא כי יש צורך להטיל היטל היצף אשר ישווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת וינטרל את הנזק לתעשייה המקומית.
על אף שיעורי ההיצף הגבוהים, החליט הממונה על היטלי סחר לקבוע בהחלטתו שיעורי היטל נמוכים יותר משיעורי היצף של היצואנים הקנדים, לאחר שמצא כי די בהם כדי לנטרל את הנזק שנגרם לתעשייה המקומית. בהתאם לכך נקבעו שיעורי ההיצף לחברות הקנדיות כדלקמן:
שם החברה היטל באחוזים
דציבל 2%
וילג' פארמס 33%
אורגניראם 39%
טילריי ברנדס 77%
שאר קנדה 175%
בהחלטתו קבע טל כי ההיטל נדרש כדי למנוע את קריסת ענף הייצור המקומי, את סגירת יתר החברות המקומיות שעדיין נותרו פעילות ואת הפגיעה בתחרות בענף.
טל קבע בהחלטתו כי פיתוח תלות ביבוא תפרחות קנאביס, אשר מחירן הנמוך אינו משקף יתרון יחסי בר קיימא של היצרנים הזרים, כי אם מחירי היצף הנמוכים מהמחיר המקובל, מביא אמנם להפחתת מחירים בטווח הקצר, אך מחירים אלה צפויים לעלות משמעותית לאחר קריסת התעשייה המקומית, לאור הביקוש הקשיח והתלות של הצרכנים במוצרי הקנאביס הרפואי, המהווים מרפא ומזור עבורם.
כעת עוברת ההחלטה לידי הוועדה המייעצת לשר הכלכלה והתעשייה לעניין היטלי סחר אשר תבחן את ממצאי ההחלטה, תקיים שימוע נוסף לצדדים ותעביר את המלצותיה ומסקנותיה ביחס לקיומם של היצף, נזק ממשי וקשר סיבתי בין יבוא הקנביס הרפואי מקנדה והנזק שנגרם לתעשייה המקומית בישראל.
חקירת משרד הכלכלה מצאה – יבוא קנאביס מקנדה מתבצע במחירי היצף; הממונה על היטלי סחר ממליץ על הטלת היטל היצף בשיעורים של עד 175% משרד הכלכלה והתעשייה
https://www.gov.il/he/pages/news-111124
כתבה במגזין קנביס פורסם 26/7/2024
חברות קנאביס פנו לבית המשפט בדרישה להטיל מס מידי על יבוא מקנדה: "לעצור את הרג הענף"
החברות טוענות כי 'תקופת החסד' עד להחלטה הסופית מנוצלת לייבוא מאסיבי • העותרות מזהירות: 'אלפי משפחות מאבדות את מטה לחמן'
קבוצה של 10 חברות ישראליות המגדלות קנאביס רפואי, הגישה אתמול (25.7) עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים. בעתירתן, הן דורשות מבית המשפט להורות לממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה להטיל באופן מיידי "ערובה זמנית" – מעין מס יבוא – על תפרחות קנאביס רפואי המיובאות מקנדה.
עדכון (26.1.25): לאחר דיון והמלצת השופט, ביקשו התובעות למחוק את העתירה.
העתירה מגיעה בעקבות החלטה מקדמית של הממונה על היטלי סחר, דני טל, שפורסמה לפני כשבועיים (10.7). בהחלטה זו, קבע הממונה כי מתקיים "יבוא בהיצף" – כלומר, יבוא במחירים נמוכים משמעותית ממחיר המכירה בשוק הקנדי – של תפרחות קנאביס מקנדה. למרות זאת, החליט הממונה שלא להטיל ערובה באופן מיידי ונתן 30 ימים לתגובות של החברות. לאחר מכן, צפוי הממונה להמליץ על היטל, אלא אם יתגלה נתון דרמטי שישנה את התמונה.
העותרות מצדן מסרבות להמתין וטוענות כי דווקא תקופת הביניים עד לפרסום הדוח הסופי של הממונה, מהווה סכנה משמעותית לתעשייה המקומית. לטענתן, תקופה זו עלולה לשמש (ואולי כבר משמשת) לייבוא מאסיבי של קנאביס מקנדה.
הן טוענות כי בניגוד לקביעת הממונה בהחלטתו המקדמית, לפיה תוקף מוצרי קנאביס רפואי עומד על חצי שנה ועל כן לא משתלם ליבואניות לייבא כמויות גדולות של קנאביס ב"תקופת הביניים", בפועל תוקף מוצרי קנאביס יכול לעמוד אף על שנתיים, מה שמאפשר (ולטענתן אף משמש כתמריץ) ליבואנים לנצל את "תקופת החסד" הזו לייבוא כמויות גדולות ולשחררן לשוק בהדרגה במשך תקופה ארוכה לאחר מכן.
יתרה מזאת, החברות מדגישות כי ההליך להטלת היטל היצף קבוע עשוי לארוך כ-18 חודשים, זמן שבו הענף המקומי עלול לספוג נזקים בלתי הפיכים. הן טוענות כי "המתנה לקבלת החלטה על היטל היצף סופי, רק בחלוף תקופה ארוכה, משמעותה פגיעה בסיכויי הישרדותם של היצרנים המקומיים הפוחתים בצורה משמעותית בכל יום שבו הייבוא בהיצף לישראל ממשיך להתנהל כסדרו".
לדבריהן, מאז פרסום ההחלטה המקדמית הן "פועלות ככל שביכולתן על מנת להגיע למתווה מוסכם עם הממונה והגורמים הרלוונטים במשרד הכלכלה, וכן עם חברי פורום הקנאביס בהתאחדות התעשיינים העוסקים בפעילות ייבוא קנאביס מקנדה, באופן שייתר את הגשת העתירה דנן, אולם מבלי שהדבר יעיב על סיכוי הישרדותם של היצרנים המקומיים". עם זאת, הן כותבות, "למרבה הצער כל ניסיונותיהן להגיע להסכמות כאמור לא צלחו והן נאלצות בלית ברירה ובלב כבד להגיש עתירה זו."
החברות העותרות מציגות שורה של טענות נוספות בעתירתן. הן מצביעות על היקף וחומרת ההיצף, כפי שנקבע בהחלטת הממונה, עם שיעורי היצף הנעים בין 63% ל-369%. לדבריהן, אלו "שיעורי היצף גבוהים ביותר שנדיר מאד למצוא כמותם, אם בכלל". הנזק לתעשייה המקומית, לטענת העותרות, הוא עצום. לדבריהן, "היצרנים המקומיים קורסים בזה אחר זה ואלפי משפחות מאבדות את מטה לחמם".
העותרות גם מזהירות מפני הסכנה של “הפיכת ענף הקנאביס הישראלי לתלוי יבוא לחלוטין”. הן טוענות כי מצב זה עלול להוביל בעתיד לעליית מחירים או למחסור בקנאביס רפואי במקרה של בעיות באספקה מחו”ל. מצד שני, הן מציינות כי חלק מהקנאביס הקנדי נמכר בישראל בתנאי קונסיגנציה, כלומר היבואן משלם לספק רק עבור הסחורה שנמכרה בפועל. לטענתן, מצב זה מאפשר ליבואנים להוריד מחירים ולפגוע עוד יותר בתעשייה המקומית. לבסוף הן מזהירות מפני השלכות ארוכות טווח: "אחרי צמצום או חיסול התעשייה המקומית באמצעות היצף, צפויים היצרנים הזרים להעלות מחירים ולפגוע בצרכנים".
מעניין לציין כי חברת בזלת, שהייתה בין החברות שפנו לממונה לפתוח בחקירה, אינה נמנית על העותרות אלא דווקא על המשיבות. מאז תחילת החקירה, בזלת נכנסה לתחום היבוא, וכעת הדרישה להטיל מס על הייבוא מופנית בין היתר כלפיה.
בין המשיבים הנוספים שצורפו לעתירה על ידי העותרות נמצאות חברות ישראליות נוספות העוסקות ביבוא קנאביס מקנדה, כגון בול פארמה, ד"ר סמואלוב, קנדוק ושיח. כמו כן, צוינו כמשיבות גם חברות קנדיות מהן מתבצע הייבוא, בהן וילג' פארמס, דציבל ואורגניגרם.
העותרות הן החברות עין חצבה, י.ג.ש ירוק ירוק, גרינקום, טריכום, מדוקאן, גרין פילדס, פלאנטיס, פלאנטק, קאן פור לייף, קנערבה – כולן בעלות מתקנים לגידול קנאביס בישראל.
להלן כתבה במגזין קנביס מתאריך 10/7/2024
בקרוב תשלמו מס על קנאביס רפואי מחו"ל? חקירה העלתה כי הייבוא פוגע בחברות הישראליות
משרד הכלכלה מצא ראיות ליבוא־בהיצף של קנאביס רפואי מקנדה, עם שיעורי היצף של עד 369% • לפי החקירה היבוא גרם נזק ממשי לתעשייה המקומית • צפויה המלצה להטיל מס על יבוא קנאביס מקנדה, מה שעלול להעלות מחירים לצרכן • יצרנים מקומיים טוענים לחוסר הדדיות בסחר עם קנדה
משרד הכלכלה פרסם היום (רביעי, 10.7) את הממצאים הראשוניים של חקירתו בנוגע ליבוא בהיצף של תפרחות קנאביס רפואי מקנדה. החקירה נפתחה לפני כחצי שנה בעקבות תלונות של יצרני קנאביס ישראליים שטענו כי הייבוא מקנדה מתבצע במחירים נמוכים יותר מכפי שהוא נמכר במדינת המקור, מה שנקרא "יבוא בהיצף", ופוגע קשות בפעילותם ואף הוביל להתפרקות של חברות מקומיות.
במסגרת ההחלטה המקדמית קובע הממונה על היטלי סחר במשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל, כי אכן, כפי שהעריך בבדיקתו הראשונית בינואר השנה, יבוא פרחי קנאביס מקנדה "בוצע בשנים האחרונות במחירי היצף אשר גרמו נזק ממשי לתעשיית הקנאביס המקומית".
ממצאיה הסופיים של החקירה צפויים להתפרסם בחודשים הקרובים, אך במידה שלא יהיה שינוי משמעותי בממצאיה המקדמיים של החקירה, צפויים הממצאים הסופיים לכלול המלצה להטיל היטל היצף על יבוא פרחי קנאביס מקנדה, כלומר – לקבוע אחוז מס מסוים שיוטל על כל יבוא קנאביס מקנדה, מה שיעלה את מחירו, גם לצרכן הסופי, ויפגע בכדאיות רכישתו.
לפי משרד הכלכלה, בשנים האחרונות הושקעו בתעשיית הקנאביס הרפואי בישראל מיליארדי שקלים בגידול, ייצור מחקר ופיתוח הענף אשר כלל הקמת מתקנים ומפעלי יצור מתקדמים תוך שימוש בתקינה מתקדמת ומחמירה בתהליכי הגידול, הייצור והשיווק, אך רבות מההשקעות הללו ירדו לטמיון וחברות יצרניות רבות נסגרו בין היתר בגלל הגידול הדרמטי ביבוא. כזכור, מגזין קנאביס חשף כי ישראל הייתה יבואנית הקנאביס המובילה בעולם במשך שנתיים (21-22) אך איבדה את התואר בשנת 2023.
מחירי היצף מתקיימים כאשר היצרן הזר מייצא את הטובין במחירים הנמוכים מעלויות היצור שלהם או ממחירם במדינת המקור. יבוא כזה מוגדר בארגון הסחר העולמי כ'סחר לא הוגן' ולפי אמנת ההיצף של ה-WTO רשאית המדינה לגונן על השוק המקומי שלה
במקרים כאלה בדרך של הטלת היטל היצף, המשווה את מחיר היבוא למחיר המשקף תחרות הוגנת.
מכירות במחירי היצף עשויות להיווצר במקרים בהם היצרן הזר סובל מעודף מלאי שלא נמכר בשוק המקומי שלו לצד תוקף מוגבל של הטובין המשפיעה על יכולתו לאחסן עודפי ייצור שלא נמכרו, או במקרים בהם הוא מעוניין לכבוש נתח שוק במדינה המייבאת גם במחיר של פגיעה מתמשכת ברווחיותו מתוך שיקולים ארוכי טווח של חדירה וביסוס פעילותו בשווקים זרים.
חברת דציבל (Decibel) שמוצרי המותג שלה קווסט (Qwest) שווקו בישראל על ידי בול פארמה (BOL Pharma)
63%
חברת וילג' פארמס שמוצרי המותג שלה פיור סאנפארמס (Pure Sunfarms) שווקו בישראל על ידי חברת ד"ר סמואלוב
74%
חברת אורגניגרם (Organigram) שמוצריה שווקו תחת מותג קנדוק אינדור (Canndoc Indoor) על ידי חברת אינטרקיור (Intercure)
112%
יתר החברות הקנדיות 369%
שיעורי ההיצף שנמצאו לחברות הקנדיות בבדיקת משרד הכלכלה
יש להדגיש כי הנתון לגבי השורה הרביעית בטבלה, "יתר החברות הקנדיות", אינו מדויק ואף מופרז כנראה, מכיוון שאותן חברות, בניגוד ל-3 הראשונות ברשימה, סירבו לשתף פעולה עם הבדיקה של משרד הכלכלה הישראלי. בהיעדר שיתוף פעולה, כמעין "עונש", החליטו במשרד הכלכלה לבסס את הנתון על הערכות של פער מהרף הגבוה, ככל הנראה גם כדי לנסות לגרום לאותן חברות לשתף פעולה לקראת הדוח הסופי שצפוי להתפרסם בהמשך השנה.
הבדיקה שביצע משרד הכלכלה החלה בעקבות תלונות שהגישו 5 חברות קנאביס ישראליות שבעיקרן הן מהפחות־מצליחות בענף (בזלת, קאן פור לייף, כאן עדן, אברגרין, קנערבה). חברות אלו טענו בין היתר כי נאלצו למכור את הקנאביס במחירים נמוכים בהרבה מכפי שציפו בתחילה וכי הכנסותיהן ירדו בחדות מאז אושר הייבוא של קנאביס מחו"ל.
נתוני יבוא קנאביס רפואי לישראל בשנים 2020-2022 – בעיקר מקנדה
כזכור, הייבוא מחו"ל אושר לאחר שהחברות הישראליות לא הצליחו בתחילת דרכן (בשנים 19-21) לעמוד בקצב הגידול במספר המטופלים. חלקן, כמו חברת בטר למשל, אף ניצלו את המצב כדי להעלות את מחירי הקנאביס לשיא של כל הזמנים. כיום לעומת זאת, מסוגלות החוות הישראליות לעמוד בקצב הצריכה במלואו, אף אם לא יהיה יבוא קנאביס כלל.
איכות התוצרת הישראלית אף היא השתפרה באופן דרמטי ביותר בשנתיים האחרונות וכיום חלק מהסחורה המקומית לא נופלת מזו הקנדית.
אף על פי כן, יש לא מעט מטופלים שמעדיפים את הקנאביס המיובא ומייחסים לו איכות גבוהה יותר. כך גם טענו בין היתר נציגי החברות הקנדיות במענה לפניית משרד הכלכלה הישראלי. לדבריהם, גם בקנדה חברות הקנאביס נפגעו בשנים אלו ונאלצו להתמודד עם ירידה בהכנסות וברווחים.
אחת הטענות הצודקות ביותר של הישראלים היא העובדה שהרגולטור בקנדה לא מאפשר יבוא של קנאביס מחו"ל כלל, גם לא מישראל, וזאת בניגוד להסכמים בי-לטרליים הקובעים כי יבוא ויצוא בין מדינות יהיה הדדי. כך נוצר מצב בו סחורה מקנדה מציפה את השוק הישראלי עם כ-20 טונות בשנה, בעוד שהחברות הישראליות לא יכולות לייצא סחורה באופן דומה לקנדה. במדינות אחרות פרט לקנדה, שווקי הקנאביס אינם מפותחים דיים כך שלמעשה, למרות ציפיות שנשמעו עם הקמת ענף הקנאביס במתכונתו החדשה בשנת 2019, בפועל לא ניתן לייצא קנאביס מישראל בכמויות משמעותיות שיצדיקו פעילות מסחרית ענפה.
מה שעוד מחזק את הטענות של היצרנים בישראל הוא שחלק מהקנאביס הקנדי נמכר בישראל במודל קונסיגנציה. כלומר, יצרן שמעביר את הסחורה שלו לספק שמפיץ אותה ללקוחות ומשלם ליצרן רק עבור מה שנמכר בפועל, לאחר המכירה. זאת כמובן בניגוד לעסקה רגילה בה התשלום מועבר בתמורה לסחורה ללא קשר לשאלה אם נמכרה לבסוף או לא.
לדברי דני טל ממשרד הכלכלה, תופעה זו "מחזקת את החשש כי עודפי מלאי שנצברו מעודף היצע הקנאביס בשוק הקנדי, אשר תוקפו מוגבל במספר חודשים בשל נידוף החומר הפעיל בפרחי הקנאביס, נמכרו לישראל במחירים שאינם משקפים מהלך עסקים רגיל ובמחירי היצף הנמוכים מעלויות הייצור או ממחירם בשוק המקומי של מדינת המקור והצורך להפטר מעודפי ההיצע שחיי המדף שלהם מוגבלים בזמן."
בעת פרסום פתיחת החקירה בינואר, העירו גורמים בענף שהתנגדו להטלת מכסים על יבוא, כי ישנם פערים משמעותיים בממצאי משרד הכלכלה בנוגע לחשד לייבוא בהיצף, בין היתר בכך שישנו חוסר התאמה בין תקופות הבדיקה של המחירים (משנת 23) והייבוא (משנים 21-22), טוענים לאי-דיוקים בהערכת פעילות חברות מרכזיות בשוק, ומצביעים על התעלמות מגורמים חשובים כמו האטה דרמטית בגידול מספר המטופלים ב-2023. אותם גורמים הציעו שייתכן כי המשרד הסתמך על מידע חלקי ולא הבין לעומק את ההבדלים באיכויות ובמחירי תפרחות הקנאביס, מה שעלול להוביל למסקנות שגויות לגבי קיומו של היצף.
בהקשר לטענות אלו ואחרות, מסביר דני טל כי "גם אם היו גורמים נוספים, מלבד יבוא בהיצף, אשר גרמו לנזק לענף היצרני המקומי, הרי שאין בכך כדי לשלול את קיומו של הקשר הסיבתי. לצד הגידול בייבוא, היתר המחירים, דחיקת המחירים ומניעת עליית המחירים, די בכך שייבוא בהיצף גרם לנזק ממשי לענף היצרני המקומי, גם אם היו גורמים נוספים לנזק לענף ואף אם הם היו חמורים יותר, כדי שתתקיים הדרישה לקשר סיבתי".
כאמור, למרות הממצאים על קיומו של יבוא במחירי היצף הגורם לנזק לתעשייה המקומית החליט הממונה בשלב זה להימנע מהטלת ערובה זמנית וימתין עם המלצותיו בעניין לשלב הגשת ממצאי החקירה הסופיים. לצדדים לחקירה נתנה תקופה של 30 יום בכדי להעביר את הערותיהם וטיעונים משלימים בהתאם לממצאי ההחלטה טרם פרסום הממצאים הסופיים. עם פרסום הממצאים הסופיים, ייתכן כי יומלץ להטיל מס על יבוא קנאביס רפואי מקנדה.
להלן הדו"ח המקדמי של וועדת האנטי-דאמפינג לקנביס
משרד הכלכלה החלטה מקדמית יבוא בהיצף של קנביס מקנדה 9-7-2024
להלן כתבה על פרישת אהוד ברק מניהול החברה המובילה בשוק הקנביס 1/9/2024
חברת הקנאביס של אהוד ברק בצרות: חייבת לבנקים יותר מ-100 מיליון ש"ח, ההכנסות צנחו ב-40%
מובילת שוק הקנאביס לשעבר מתמודדת עם ירידה דרמטית בהכנסות וחובות של מעל 100 מיליון ש"ח; החברה תלויה בפיצויי המדינה בעקבות נזקי מלחמה, בזמן שמתחרותיה מציגות צמיחה
בשנים האחרונות חווה שוק הקנאביס הישראלי מספר מגמות הפוכות – כאשר בכל פעם הוא נע ונד מקיצוניות לקיצוניות. עם התנעת האסדרה "החדשה" בענף, בשנת 2019, החלו לצוץ חברות קנאביס ישראליות כפטריות אחרי הגשם. שוק ההון הישראלי, המורכב במרבית המקרים מכספי הפנסיות וקופות הגמל של האזרחים באמצעות מנהלות הקרנות, לצד משקיעים פרטיים וכמה שמות מפורסמים, השקיע סכומים מצטברים של מאות מיליוני שקלים בחברות הסקטור בתוך כשנתיים בלבד. "כל מטאטא ירה", וכל חברה שהזכירה את המילה 'קנאביס' חוותה עלייה במנייתה ויכלה לגייס סכומי עתק.
השינוי הטקטוני במאזן הכוחות
לא ניתן לצייר בצורה ברורה את קו פרשת המים, את הנקודה ממנה הכול השתנה, אבל בסוף שנת 2021 עד תחילת 2022 החלו להיראות סדקים בבועה. הרוב המוחץ של החברות רשמו הפסדים, ומקורות הכספים לגיוס החלו בתורם להתייבש.
לאט־לאט יצאו להן חברות מהבורסה המקומית, בגל שהתחילה חברת יוניבו עם הליך פשיטת־רגל אדיר מימדים עם חובות של כ-63.5 מיליון שקלים, והמשיך עם חברות כמו תיקון עולם שהפסידו סכומי עתק והפסיקו לחלוטין את העיסוק הישיר בתחום הגידול והייצור, או כמו קאנומד, אינטליקנה או קנאשור שהוציאו את פעילות הקנאביס מהבורסה או פרשו לגמרי מהתחום, או החברות IMC, פארמוקן ו-BOL שפשטו רגל בכל או בחלק מהטריטוריות של הפעילות. עליית הריבית שהחלה עם היציאה ממשבר הקורונה עודדה את המגמה, והשאירה מספר חברות ציבוריות בודדות פעילות בענף.
לאחר השינויים, היה יכול הצופה מהצד לחשוב שהמצב בשוק הקנאביס המקומי התמתן. חברת אינטרקיור ("קנדוק") שבהובלת ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, נתקבעה כמובילת השוק, הן מצד ההכנסות והן מצד הרווחים ועתודות המזומנים הגדולות. חברות אחרות, כמו שיח וטוגדר היו לכאורה "השחקניות המשניות", הנאבקות על רווחיות בשוק של קונסולידציה.
אבל, דוחות המחצית הראשונה לשנת 2024 שפורסמו בשבועות האחרונים, מציגים שינוי טקטוני במאזן הכוחות, שני אולי רק ביחס למעבר הפתאומי של BOL מרווחיות גבוהה לפשיטת רגל (שינוי שלווה בתביעות בגין טענות לרשלנות בהיקף אדיר ממדים של רואי החשבון ומנהלי החברה).
הכנסות אינטרקיור צנחו ב-40%, ניצלה מהפסד של 16 מיליון שקל בזכות הפיצויים
על פי דוחות החציון, החברות שיח וטוגדר מובילות את הטבלה ברווחים, בעוד שאינטרקיור ראתה צניחה של כ-40% בהכנסות ביחס לאשתקד. הרווח של החברה התאפס, וזאת גם לאחר הפרשה של 16.4 מיליון שקלים כפיצוי מהמדינה. בשורה התחתונה, אינטרקיור הפסידה רק 6,000 דולר במחצית זו, אך אלמלא ההפרשה לפיצויים מהמדינה היא הייתה רושמת הפסד של יותר מ-16 מיליון שקלים.
כתבה שניה על הפרישה של אהוד ברק משוק הקנביס פורסם 13/2/2025
אהוד ברק פורש מעסקי הקנאביס אחרי 6 שנים כיו"ר חברת אינטרקיור קנדוק
הקאמבק של קנדוק: חוזרת לפעילות עם יותר מ-30 מוצרים ממותגים חדשים, בהם פרפלפארם ואול-ניישנס
פורסם ב: 28.1.25, בשעה: 18:35
הדבר המעניין הנוסף הוא שהכנסות המחצית הראשונה של אינטרקיור השנה, שהסתכמו ב-125.7 מיליון שקלים (כולל הכנסות מבתי המרקחת של החברה, של מוצרים שאינם בהכרח של החברה), משקפות ירידה של 14.4% גם ביחס להכנסות של 147 מיליון שקלים במחצית הקודמת, מחצית ב' של 2023.
כלומר, נראה שהפגיעה הדרמטית שנגרמה למתקן הגידול המרכזי של החברה בקיבוץ ניר עוז במהלך אירועי 7.10, ממשיכה להשפיע על הפעילות בצורה משמעותית. החברה לא פרסמה חלוקה לרבעונים, כך שלא ניתן לדעת האם הייתה גם המשך הדרדרות במחצית בין רבעון 2 לרבעון 1, אבל מה שבטוח הוא שתוצאות המחצית הראשונה של השנה והשנייה של 2023, משקפות קצב שיא שלילי חדש של צניחה בהכנסות ביחס למחציות שקדמו להן.
אך הנתון המפתיע עוד יותר הוא, שמבחינה "תזרימית", אותה העלתה אינטרקיור על נס בעבר, אך כעת כמעט אין אזכור לה בדוחות הכספיים, החברה חטפה מכה קשה עוד יותר. המזומנים ירדו ביחס למחצית המקבילה אשתקד מ-102 מיליון שקלים ל-19 מיליון שקלים בלבד, כלומר צניחה של 80 מיליון שקלים בקופת המזומן בתוך 12 חודשים בלבד.
חובות בנקאיים בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקלים
כשמסתכלים יותר לעומק, ב"מאזן" שפרסמה אינטרקיור, כלומר החלק בדוח הכספי בו מפורטים הנכסים וההתחייבויות, ניתן לראות כי לחברה הלוואות מהבנקים בהיקף של 133 מיליון שקלים. בניכוי קופת המזומנים של החברה, מדובר בחובות של 113 מיליון שקלים.
מצד שני, סעיף "חייבים אחרים", כלומר גורמים החייבים כספים לאינטרקיור, שבעבר נכללו בו בין היתר חברות קנאביס להן הלוותה החברה כספים, וכעת נכלל בו ככל הנראה גם הצפי של החברה לתשלומי פיצויים מהמדינה, זינק ב-66 מיליון שקלים.
החובות המשמעותיים של החברה, לצד הפסד של 16 מיליון שקלים שהחברה הייתה רושמת אלמלא היה צפי לפיצוי, מגדילים משמעותית את הצורך של החברה בקבלת פיצוי מרשויות המדינה.
בשורה התחתונה, נכון ל-2 המחציות האחרונות, אינטרקיור הפכה מחברה עם רווחיות של עשרות מיליוני שקלים בשנה, לצד קופת מזומנים ענפה, לחברה השורפת מזומנים בהיקף משמעותי, ועם חובות עתק הרובצים על כתפיה. אלמלא תקבל פיצויי-עתק מהמדינה, היא עלולה להיקלע לצרות רציניות.
חברת הקנאביס של אהוד ברק בצרות: חייבת לבנקים יותר מ-100 מיליון ש"ח, ההכנסות צנחו ב-40%
על מעללי אהוד ברק שבעצמו פעל לסילוק מתחרים באמצעות תלונות במשטרת ישראאל קראו כאן,
בתמונה: עו"ד שני רופא שבעברה נקראה אהוד רופא. הטרנזישן מגבר לאישה גרם לה דיספוריה חרמנית ואת המרמרת היא מפיגה באמצעות קנביס רפואי.
